1 Então o profeta Eliseu chamou um dos discípulos dos profetas e lhe disse:

— Prepare-se, leve com você este vaso de azeite e vá até Ramote-Gileade. 2 Quando chegar lá, procure Jeú, filho de Josafá, filho de Ninsi. Entre no lugar onde ele estiver, peça que ele se levante do meio de seus companheiros e leve-o para uma câmara interior. 3 Pegue o vaso de azeite, derrame o azeite sobre a cabeça dele e diga: Assim diz o Senhor: "Eu o ungi para ser rei sobre Israel." Depois, abra a porta e fuja depressa.

4 O rapaz, o jovem profeta, foi até Ramote-Gileade. 5 Quando chegou lá, eis que os capitães do exército estavam reunidos. Ele disse:

— Capitão, tenho uma mensagem para o senhor.

Ao que Jeú perguntou:

— Para qual de nós?

O rapaz respondeu:

— Para o senhor, capitão!

6 Então Jeú se levantou e entrou na casa. O jovem derramou o azeite sobre a cabeça de Jeú e lhe disse:

— Assim diz o Senhor, Deus de Israel: "Eu o ungi para ser rei sobre o povo do Senhor, sobre Israel. 7 Você porá fim à casa de Acabe, seu senhor, para que eu vingue da mão de Jezabel o sangue de meus servos, os profetas, e o sangue de todos os servos do Senhor. 8 Toda a casa de Acabe perecerá. Eliminarei de Acabe todos do sexo masculino, quer escravo, quer livre, em Israel. 9 Porque farei com a casa de Acabe o mesmo que fiz com a casa de Jeroboão, filho de Nebate, e com a casa de Baasa, filho de Aías. 10 Os cães devorarão Jezabel no campo de Jezreel; não haverá quem a sepulte."

Dito isto, abriu a porta e fugiu.

11 Jeú saiu e voltou para junto dos outros servos de seu senhor, que lhe perguntaram:

— Está tudo bem? Por que esse louco veio falar com você?

Ele respondeu:

— Vocês conhecem esse homem e sabem as coisas que ele anda dizendo.

12 Mas eles disseram:

— É mentira! Por favor, conte-nos o que ele disse.

Então Jeú disse:

— Assim e assim me falou, a saber: Assim diz o Senhor: "Eu o ungi para ser rei sobre Israel."

13 Então eles se apressaram e, tomando cada um o seu manto, os puseram debaixo dele, sobre os degraus, e tocaram a trombeta, e disseram:

— Jeú é rei!

14 Assim, Jeú, filho de Josafá, filho de Ninsi, conspirou contra Jorão.

Ora, Jorão tinha estado em Ramote-Gileade, ele e todo o Israel, para defendê-la de Hazael, rei da Síria. 15 Porém o rei Jorão voltou a Jezreel para se curar dos ferimentos que os sírios lhe haviam causado, quando lutou contra Hazael, rei da Síria. Jeú disse aos demais capitães do exército:

— Se é da vontade de vocês, que ninguém saia escondido da cidade, para ir anunciar isto em Jezreel.

16 Então Jeú subiu num carro de guerra e foi para Jezreel, porque Jorão estava de cama ali. Também Acazias, rei de Judá, tinha ido visitar Jorão.

17 A sentinela que estava na torre de Jezreel viu a tropa de Jeú, que se aproximava, e disse:

— Vejo uma tropa.

Jorão disse:

— Chame um cavaleiro e diga que vá ao encontro deles, para perguntar: "Vocês vêm em paz?"

18 O cavaleiro foi ao encontro de Jeú e disse:

— Assim diz o rei: "Vocês vêm em paz?"

Jeú respondeu:

— O que você tem a ver com a paz? Passe para trás de mim.

A sentinela deu aviso, dizendo:

— O mensageiro chegou até eles, mas não está voltando.

19 Então o rei Jorão mandou outro cavaleiro. Quando ele chegou até eles, disse:

— Assim diz o rei: "Vocês vêm em paz?"

Jeú respondeu:

— O que você tem a ver com a paz? Passe para trás de mim.

20 A sentinela deu aviso, dizendo:

— Também este chegou até eles, mas não está voltando. E o guiar do carro parece como o de Jeú, filho de Ninsi, porque ele está guiando como um louco.

21 Jorão disse:

— Preparem o meu carro de guerra!

E eles o prepararam. Jorão, rei de Israel, saiu, e Acazias, rei de Judá, foi com ele, cada um em seu carro de guerra. Foram ao encontro de Jeú, e o acharam no campo de Nabote, o jezreelita. 22 Ao ver Jeú, o rei Jorão perguntou:

— Jeú, você vem em paz?

Ele respondeu:

— Que paz, se ainda continuam as prostituições de sua mãe Jezabel e as suas muitas feitiçarias?

23 Então Jorão deu meia-volta e fugiu, gritando para Acazias:

— É uma traição, Acazias!

24 Mas Jeú entesou o seu arco com toda a força e atingiu Jorão entre os ombros; a flecha atravessou o coração, e ele caiu morto no seu carro de guerra.

25 Então Jeú disse a Bidcar, seu capitão:

— Levante-o e jogue-o no campo que era de Nabote, o jezreelita. Lembre-se de que, quando eu e você, juntos, vínhamos andando a cavalo atrás de Acabe, o pai de Jorão, o Senhor Deus pronunciou contra ele esta sentença: 26 "Tão certo como vi ontem à tarde o sangue de Nabote e o sangue de seus filhos, diz o Senhor, assim neste campo eu darei a retribuição que você merece", diz o Senhor. Agora, pois, pegue-o e jogue-o neste campo, segundo a palavra do Senhor.

27 À vista disto, Acazias, rei de Judá, fugiu pelo caminho de Bete-Hagã. Mas Jeú o perseguiu e disse:

— Matem também a este!

E eles o atingiram dentro do carro de guerra, na subida de Gur, perto de Ibleão. Acazias fugiu para Megido, onde morreu. 28 Os servos dele o levaram, num carro, para Jerusalém e o sepultaram no seu túmulo junto a seus pais, na Cidade de Davi. 29 Acazias havia começado a reinar sobre Judá no décimo primeiro ano do reinado de Jorão, filho de Acabe.

30 Jeú chegou a Jezreel, e Jezabel ficou sabendo disso. Então ela se pintou em volta dos olhos, enfeitou a cabeça e olhou pela janela. 31 Quando Jeú entrou pelo portão do palácio, ela gritou:

— Correu tudo bem com Zinri, o assassino do seu senhor?

32 Jeú ergueu o rosto, olhou para a janela e perguntou:

— Quem está do meu lado? Quem?

E dois ou três oficiais olharam para ele. 33 Então ele disse:

— Joguem-na pela janela!

E eles a jogaram. O sangue dela salpicou a parede e os cavalos, e Jeú a atropelou.

34 Jeú entrou no palácio, comeu e bebeu. Depois disse:

— Tomem conta daquela maldita e sepultem o corpo, porque ela é filha de rei.

35 Mas os que foram sepultá-la não acharam dela nada mais do que a caveira, os pés e as palmas das mãos. 36 Então voltaram e contaram isso a Jeú. Ele disse:

— Esta é a palavra do Senhor, que ele falou por meio de Elias, o tesbita, seu servo, dizendo: "No campo de Jezreel, os cães comerão a carne de Jezabel. 37 O cadáver de Jezabel será como esterco sobre a terra no campo de Jezreel, de maneira que ninguém poderá dizer: ‘Esta é Jezabel.’"

1 ואלישע הנביא קרא לאחד מבני הנביאים ויאמר לו חגר מתניך וקח פך השמן הזה בידך ולך רמת גלעד׃

2 ובאת שמה וראה שם יהוא בן יהושפט בן נמשי ובאת והקמתו מתוך אחיו והביאת אתו חדר בחדר׃

3 ולקחת פך השמן ויצקת על ראשו ואמרת כה אמר יהוה משחתיך למלך אל ישראל ופתחת הדלת ונסתה ולא תחכה׃

4 וילך הנער הנער הנביא רמת גלעד׃

5 ויבא והנה שרי החיל ישבים ויאמר דבר לי אליך השר ויאמר יהוא אל מי מכלנו ויאמר אליך השר׃

6 ויקם ויבא הביתה ויצק השמן אל ראשו ויאמר לו כה אמר יהוה אלהי ישראל משחתיך למלך אל עם יהוה אל ישראל׃

7 והכיתה את בית אחאב אדניך ונקמתי דמי עבדי הנביאים ודמי כל עבדי יהוה מיד איזבל׃

8 ואבד כל בית אחאב והכרתי לאחאב משתין בקיר ועצור ועזוב בישראל׃

9 ונתתי את בית אחאב כבית ירבעם בן נבט וכבית בעשא בן אחיה׃

10 ואת איזבל יאכלו הכלבים בחלק יזרעאל ואין קבר ויפתח הדלת וינס׃

11 ויהוא יצא אל עבדי אדניו ויאמר לו השלום מדוע בא המשגע הזה אליך ויאמר אליהם אתם ידעתם את האיש ואת שיחו׃

12 ויאמרו שקר הגד נא לנו ויאמר כזאת וכזאת אמר אלי לאמר כה אמר יהוה משחתיך למלך אל ישראל׃

13 וימהרו ויקחו איש בגדו וישימו תחתיו אל גרם המעלות ויתקעו בשופר ויאמרו מלך יהוא׃

14 ויתקשר יהוא בן יהושפט בן נמשי אל יורם ויורם היה שמר ברמת גלעד הוא וכל ישראל מפני חזאל מלך ארם׃

15 וישב יהורם המלך להתרפא ביזרעאל מן המכים אשר יכהו ארמים בהלחמו את חזאל מלך ארם ויאמר יהוא אם יש נפשכם אל יצא פליט מן העיר ללכת לגיד ביזרעאל׃

16 וירכב יהוא וילך יזרעאלה כי יורם שכב שמה ואחזיה מלך יהודה ירד לראות את יורם׃

17 והצפה עמד על המגדל ביזרעאל וירא את שפעת יהוא בבאו ויאמר שפעת אני ראה ויאמר יהורם קח רכב ושלח לקראתם ויאמר השלום׃

18 וילך רכב הסוס לקראתו ויאמר כה אמר המלך השלום ויאמר יהוא מה לך ולשלום סב אל אחרי ויגד הצפה לאמר בא המלאך עד הם ולא שב׃

19 וישלח רכב סוס שני ויבא אלהם ויאמר כה אמר המלך שלום ויאמר יהוא מה לך ולשלום סב אל אחרי׃

20 ויגד הצפה לאמר בא עד אליהם ולא שב והמנהג כמנהג יהוא בן נמשי כי בשגעון ינהג׃

21 ויאמר יהורם אסר ויאסר רכבו ויצא יהורם מלך ישראל ואחזיהו מלך יהודה איש ברכבו ויצאו לקראת יהוא וימצאהו בחלקת נבות היזרעאלי׃

22 ויהי כראות יהורם את יהוא ויאמר השלום יהוא ויאמר מה השלום עד זנוני איזבל אמך וכשפיה הרבים׃

23 ויהפך יהורם ידיו וינס ויאמר אל אחזיהו מרמה אחזיה׃

24 ויהוא מלא ידו בקשת ויך את יהורם בין זרעיו ויצא החצי מלבו ויכרע ברכבו׃

25 ויאמר אל בדקר שלשה שא השלכהו בחלקת שדה נבות היזרעאלי כי זכר אני ואתה את רכבים צמדים אחרי אחאב אביו ויהוה נשא עליו את המשא הזה׃

26 אם לא את דמי נבות ואת דמי בניו ראיתי אמש נאם יהוה ושלמתי לך בחלקה הזאת נאם יהוה ועתה שא השלכהו בחלקה כדבר יהוה׃

27 ואחזיה מלך יהודה ראה וינס דרך בית הגן וירדף אחריו יהוא ויאמר גם אתו הכהו אל המרכבה במעלה גור אשר את יבלעם וינס מגדו וימת שם׃

28 וירכבו אתו עבדיו ירושלמה ויקברו אתו בקברתו עם אבתיו בעיר דוד׃

29 ובשנת אחת עשרה שנה ליורם בן אחאב מלך אחזיה על יהודה׃

30 ויבוא יהוא יזרעאלה ואיזבל שמעה ותשם בפוך עיניה ותיטב את ראשה ותשקף בעד החלון׃

31 ויהוא בא בשער ותאמר השלום זמרי הרג אדניו׃

32 וישא פניו אל החלון ויאמר מי אתי מי וישקיפו אליו שנים שלשה סריסים׃

33 ויאמר שמטהו וישמטוה ויז מדמה אל הקיר ואל הסוסים וירמסנה׃

34 ויבא ויאכל וישת ויאמר פקדו נא את הארורה הזאת וקברוה כי בת מלך היא׃

35 וילכו לקברה ולא מצאו בה כי אם הגלגלת והרגלים וכפות הידים׃

36 וישבו ויגידו לו ויאמר דבר יהוה הוא אשר דבר ביד עבדו אליהו התשבי לאמר בחלק יזרעאל יאכלו הכלבים את בשר איזבל׃

37 והית נבלת איזבל כדמן על פני השדה בחלק יזרעאל אשר לא יאמרו זאת איזבל׃