1 Então todas as tribos de Israel vieram a Davi, em Hebrom, e disseram:
— Veja, somos do mesmo povo que o senhor, ó rei. 2 No passado, quando Saul ainda era rei sobre nós, era o senhor quem fazia entradas e saídas militares com Israel. Também o Senhor Deus lhe disse: "Você apascentará o meu povo de Israel e será príncipe sobre Israel."
3 Assim todos os anciãos de Israel foram falar com o rei, em Hebrom. E o rei Davi fez com eles uma aliança em Hebrom, diante do Senhor. E eles ungiram Davi rei sobre Israel.
4 Davi tinha trinta anos de idade quando começou a reinar; e reinou durante quarenta anos. 5 Em Hebrom, reinou sobre Judá sete anos e seis meses; em Jerusalém, reinou trinta e três anos sobre todo o Israel e Judá.
6 O rei Davi partiu com os seus homens para Jerusalém, para atacar os jebuseus que moravam naquela terra. Os jebuseus disseram a Davi:
— Você não entrará aqui. Até os cegos e os coxos poderão impedi-lo de entrar.
Com isto queriam dizer: "Davi não entrará neste lugar." 7 Porém Davi tomou a fortaleza de Sião, isto é, a Cidade de Davi. 8 Davi, naquele dia, mandou dizer:
— Todo o que está disposto a atacar os jebuseus suba pelo canal subterrâneo e ataque os cegos e os coxos, a quem a alma de Davi odeia.
Por isso se diz: "Nem cego nem coxo entrará na casa." 9 Assim, Davi morou na fortaleza e a chamou de Cidade de Davi. Ele foi edificando ao redor, desde Milo e para dentro. 10 Davi ia crescendo em poder cada vez mais, porque o Senhor, o Deus dos Exércitos, estava com ele.
11 Hirão, rei de Tiro, enviou a Davi mensageiros, madeira de cedro, carpinteiros e pedreiros; estes construíram um palácio para Davi. 12 Então Davi reconheceu que o Senhor o havia confirmado como rei sobre Israel e que tinha exaltado o seu reino por amor do seu povo de Israel.
13 Davi tomou mais concubinas e mulheres de Jerusalém, depois que tinha vindo de Hebrom, e nasceram-lhe mais filhos e filhas. 14 São estes os nomes dos filhos de Davi que nasceram em Jerusalém: Samua, Sobabe, Natã, Salomão, 15 Ibar, Elisua, Nefegue, Jafia, 16 Elisama, Eliada e Elifelete.
17 Quando os filisteus ouviram que Davi tinha sido ungido rei sobre Israel, subiram todos para prendê-lo. Quando soube disso, Davi desceu para a fortaleza. 18 Mas os filisteus vieram e se espalharam pelo vale dos Refains. 19 Então Davi consultou o Senhor, dizendo:
— Devo atacar os filisteus? Tu os entregarás nas minhas mãos?
O Senhor respondeu:
— Vá, porque certamente entregarei os filisteus nas suas mãos.
20 Então Davi foi até Baal-Perazim e os derrotou ali. E disse:
— O Senhor rompeu as fileiras inimigas diante de mim, como as águas rompem barreiras.
Por isso, chamou aquele lugar de Baal-Perazim. 21 Os filisteus deixaram lá os seus ídolos, e Davi e os seus homens os levaram embora.
22 Os filisteus tornaram a subir e se espalharam pelo vale dos Refains. 23 Davi consultou o Senhor, e este lhe respondeu:
— Não os ataque de frente, mas rodeie por detrás deles e ataque-os por diante das amoreiras. 24 E, quando você ouvir um barulho de marcha pelas copas das amoreiras, entre logo em ação: é o Senhor que saiu à sua frente, para atacar o exército dos filisteus.
25 Davi fez como o Senhor lhe havia ordenado, e atacou os filisteus desde Geba até Gezer.
1 ויבאו כל שבטי ישראל אל דוד חברונה ויאמרו לאמר הננו עצמך ובשרך אנחנו׃
2 גם אתמול גם שלשום בהיות שאול מלך עלינו אתה הייתה מוציא והמבי את ישראל ויאמר יהוה לך אתה תרעה את עמי את ישראל ואתה תהיה לנגיד על ישראל׃
3 ויבאו כל זקני ישראל אל המלך חברונה ויכרת להם המלך דוד ברית בחברון לפני יהוה וימשחו את דוד למלך על ישראל׃
4 בן שלשים שנה דוד במלכו ארבעים שנה מלך׃
5 בחברון מלך על יהודה שבע שנים וששה חדשים ובירושלם מלך שלשים ושלש שנה על כל ישראל ויהודה׃
6 וילך המלך ואנשיו ירושלם אל היבסי יושב הארץ ויאמר לדוד לאמר לא תבוא הנה כי אם הסירך העורים והפסחים לאמר לא יבוא דוד הנה׃
7 וילכד דוד את מצדת ציון היא עיר דוד׃
8 ויאמר דוד ביום ההוא כל מכה יבסי ויגע בצנור ואת הפסחים ואת העורים שנאו נפש דוד על כן יאמרו עור ופסח לא יבוא אל הבית׃
9 וישב דוד במצדה ויקרא לה עיר דוד ויבן דוד סביב מן המלוא וביתה׃
10 וילך דוד הלוך וגדול ויהוה אלהי צבאות עמו׃
11 וישלח חירם מלך צר מלאכים אל דוד ועצי ארזים וחרשי עץ וחרשי אבן קיר ויבנו בית לדוד׃
12 וידע דוד כי הכינו יהוה למלך על ישראל וכי נשא ממלכתו בעבור עמו ישראל׃
13 ויקח דוד עוד פלגשים ונשים מירושלם אחרי באו מחברון ויולדו עוד לדוד בנים ובנות׃
14 ואלה שמות הילדים לו בירושלם שמוע ושובב ונתן ושלמה׃
15 ויבחר ואלישוע ונפג ויפיע׃
16 ואלישמע ואלידע ואליפלט׃
17 וישמעו פלשתים כי משחו את דוד למלך על ישראל ויעלו כל פלשתים לבקש את דוד וישמע דוד וירד אל המצודה׃
18 ופלשתים באו וינטשו בעמק רפאים׃
19 וישאל דוד ביהוה לאמר האעלה אל פלשתים התתנם בידי ויאמר יהוה אל דוד עלה כי נתן אתן את הפלשתים בידך׃
20 ויבא דוד בבעל פרצים ויכם שם דוד ויאמר פרץ יהוה את איבי לפני כפרץ מים על כן קרא שם המקום ההוא בעל פרצים׃
21 ויעזבו שם את עצביהם וישאם דוד ואנשיו׃
22 ויספו עוד פלשתים לעלות וינטשו בעמק רפאים׃
23 וישאל דוד ביהוה ויאמר לא תעלה הסב אל אחריהם ובאת להם ממול בכאים׃
24 ויהי בשמעך את קול צעדה בראשי הבכאים אז תחרץ כי אז יצא יהוה לפניך להכות במחנה פלשתים׃
25 ויעש דוד כן כאשר צוהו יהוה ויך את פלשתים מגבע עד באך גזר׃