1 Vi o Senhor, que estava em pé junto ao altar. Ele me disse:
"Bata nos capitéis das colunas,
para que os umbrais
comecem a tremer
e os pedaços caiam
sobre a cabeça de todos eles.
Matarei à espada os que restarem.
Nenhum deles fugirá,
e nenhum escapará.
2 Ainda que cavem para chegar
ao mais profundo abismo,
a minha mão os tirará de lá.
Se subirem ao céu,
de lá os farei descer.
3 Se eles se esconderem
no alto do Carmelo,
irei atrás deles e de lá os tirarei.
E, caso se ocultarem
dos meus olhos
no fundo do mar,
ali darei ordem à serpente,
e ela os morderá.
4 Se forem levados para o cativeiro
pelos seus inimigos,
ali darei ordem à espada,
e ela os matará;
porei os meus olhos sobre eles
para o mal e não para o bem."
5 Porque o Senhor,
o Senhor dos Exércitos,
é o que toca na terra,
e ela se derrete,
e todos os seus moradores
estarão de luto.
Toda a terra subirá como o Nilo
e abaixará como o rio do Egito.
6 Deus é o que edifica
as suas câmaras no céu
e firmou a sua abóbada
sobre a terra.
Ele é o que chama as águas do mar
e as derrama sobre a terra;
Senhor é o seu nome.
7 "Filhos de Israel,
não é verdade que vocês
são para mim
como os filhos dos etíopes?" —
diz o Senhor.
"Não é fato que eu tirei Israel
da terra do Egito,
os filisteus de Caftor,
e os sírios de Quir?
8 Eis que os olhos do Senhor Deus
estão contra este reino pecador,
e eu o destruirei da face da terra.
Mas não destruirei por completo
a casa de Jacó",
diz o Senhor.
9 "Porque eis que darei ordens
e sacudirei a casa de Israel
entre todas as nações,
assim como se sacode trigo
na peneira,
sem que um só grão caia na terra.
10 Todos os pecadores
do meu povo
morrerão à espada,
os que dizem:
‘O mal não nos alcançará
nem nos encontrará.’"
11 "Naquele dia, levantarei
o tabernáculo caído de Davi.
Vou reparar as suas brechas
e levantá-lo das suas ruínas.
Vou restaurá-lo,
para que volte a ser como era
nos dias da antiguidade,
12 para que o meu povo tome posse
do restante de Edom
e de todas as nações
que são chamadas pelo meu nome",
diz o Senhor,
que faz estas coisas.
13 "Eis que vêm dias",
diz o Senhor,
"em que o que lavra
virá logo após o que colhe,
e o que pisa as uvas
virá logo após
o que lança semente.
Os montes destilarão vinho,
e todas as colinas se derreterão.
14 Mudarei a sorte
do meu povo de Israel.
Eles reedificarão as cidades destruídas
e nelas habitarão.
Plantarão vinhas
e beberão o seu vinho;
farão pomares
e comerão dos seus frutos.
15 Eu os plantarei na sua terra,
e, dessa terra que lhes dei,
nunca mais serão arrancados",
diz o Senhor, seu Deus.
1 ראיתי את אדני נצב על המזבח ויאמר הך הכפתור וירעשו הספים ובצעם בראש כלם ואחריתם בחרב אהרג לא ינוס להם נס ולא ימלט להם פליט׃
2 אם יחתרו בשאול משם ידי תקחם ואם יעלו השמים משם אורידם׃
3 ואם יחבאו בראש הכרמל משם אחפש ולקחתים ואם יסתרו מנגד עיני בקרקע הים משם אצוה את הנחש ונשכם׃
4 ואם ילכו בשבי לפני איביהם משם אצוה את החרב והרגתם ושמתי עיני עליהם לרעה ולא לטובה׃
5 ואדני יהוה הצבאות הנוגע בארץ ותמוג ואבלו כל יושבי בה ועלתה כיאר כלה ושקעה כיאר מצרים׃
6 הבונה בשמים מעלותו ואגדתו על ארץ יסדה הקרא למי הים וישפכם על פני הארץ יהוה שמו׃
7 הלוא כבני כשיים אתם לי בני ישראל נאם יהוה הלוא את ישראל העליתי מארץ מצרים ופלשתיים מכפתור וארם מקיר׃
8 הנה עיני אדני יהוה בממלכה החטאה והשמדתי אתה מעל פני האדמה אפס כי לא השמיד אשמיד את בית יעקב נאם יהוה׃
9 כי הנה אנכי מצוה והנעותי בכל הגוים את בית ישראל כאשר ינוע בכברה ולא יפול צרור ארץ׃
10 בחרב ימותו כל חטאי עמי האמרים לא תגיש ותקדים בעדינו הרעה׃
11 ביום ההוא אקים את סכת דויד הנפלת וגדרתי את פרציהן והרסתיו אקים ובניתיה כימי עולם׃
12 למען יירשו את שארית אדום וכל הגוים אשר נקרא שמי עליהם נאם יהוה עשה זאת׃
13 הנה ימים באים נאם יהוה ונגש חורש בקצר ודרך ענבים במשך הזרע והטיפו ההרים עסיס וכל הגבעות תתמוגגנה׃
14 ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו ונטעו כרמים ושתו את יינם ועשו גנות ואכלו את פריהם׃
15 ונטעתים על אדמתם ולא ינתשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם אמר יהוה אלהיך׃