1 Chegou ao conhecimento dos apóstolos e dos irmãos que estavam na Judeia que também os gentios haviam recebido a palavra de Deus. 2 Quando Pedro voltou para Jerusalém, os que eram da circuncisão começaram a questioná-lo, dizendo:

3 — Você entrou na casa de homens incircuncisos e comeu com eles.

4 Então Pedro passou a fazer-lhes uma exposição por ordem, dizendo:

5 — Eu estava na cidade de Jope orando e, num êxtase, tive uma visão em que observei descer um objeto como se fosse um grande lençol baixado do céu pelas quatro pontas e vindo até perto de mim. 6 E, olhando atentamente para dentro daquilo, vi quadrúpedes da terra, feras, répteis e aves do céu. 7 Ouvi também uma voz que me dizia: "Levante-se, Pedro! Mate e coma." 8 Ao que eu respondi: "De modo nenhum, Senhor; porque em minha boca nunca entrou nada que fosse impuro ou imundo." 9 Pela segunda vez, a voz do céu falou: "Não considere impuro aquilo que Deus purificou." 10 Isso se repetiu três vezes, e, de novo, tudo foi recolhido para o céu. 11 E eis que, na mesma hora, pararam diante da casa em que estávamos três homens enviados de Cesareia para se encontrar comigo. 12 Então o Espírito me disse que eu fosse com eles, sem hesitar. Foram comigo também estes seis irmãos; e entramos na casa daquele homem. 13 E ele nos contou como tinha visto na casa dele um anjo, em pé, que lhe disse: "Envie alguém a Jope e mande chamar Simão, que também é chamado de Pedro, 14 o qual lhe dirá palavras mediante as quais você e toda a sua casa serão salvos."

15 — Quando comecei a falar, o Espírito Santo caiu sobre eles, como também sobre nós, no princípio. 16 Então me lembrei da palavra do Senhor, quando disse: "João, na verdade, batizou com água, mas vocês serão batizados com o Espírito Santo." 17 Pois, se Deus deu a eles o mesmo dom que tinha dado a nós quando cremos no Senhor Jesus, quem era eu para que pudesse resistir a Deus?

18 Quando os demais ouviram isso, acalmaram-se e glorificaram a Deus, dizendo:

— Então também aos gentios Deus concedeu o arrependimento para a vida!

19 Os que foram dispersos a partir da perseguição que começou com a morte de Estêvão se espalharam até a Fenícia, Chipre e Antioquia, não anunciando a palavra a ninguém que não fosse judeu. 20 Alguns deles, porém, que eram de Chipre e de Cirene e que foram até Antioquia, falavam também aos gregos, anunciando-lhes o evangelho do Senhor Jesus. 21 A mão do Senhor estava com eles, e muitos, crendo, se converteram ao Senhor.

22 A notícia a respeito deles chegou aos ouvidos da igreja que estava em Jerusalém; e enviaram Barnabé até Antioquia. 23 Quando ele chegou e viu a graça de Deus, ficou muito alegre. E exortava todos a que, com firmeza de coração, permanecessem no Senhor. 24 Porque era homem bom, cheio do Espírito Santo e de fé. E muita gente se uniu ao Senhor.

25 Depois Barnabé foi a Tarso à procura de Saulo. 26 E, quando o encontrou, levou-o para Antioquia. E, durante um ano inteiro, se reuniram naquela igreja e ensinaram numerosa multidão. Em Antioquia, os discípulos foram, pela primeira vez, chamados de cristãos.

27 Naqueles dias, alguns profetas foram de Jerusalém para Antioquia. 28 E, apresentando-se um deles, chamado Ágabo, dava a entender, pelo Espírito, que haveria uma grande fome em todo o mundo. Essa fome veio nos dias do imperador Cláudio. 29 Os discípulos, cada um conforme as suas posses, resolveram mandar uma ajuda aos irmãos que moravam na Judeia. 30 E eles o fizeram, enviando essa ajuda aos presbíteros por meio de Barnabé e Saulo.

1 וישמעו השליחים והאחים אשר ביהודה כי קבלו גם הגוים את דבר האלהים׃

2 ויהי כאשר עלה פטרוס ירושלים ויריבו עמו בני המילה לאמר׃

3 אל אנשים אשר להם ערלה באת ותאכל אתם לחם׃

4 ויחל פטרוס ויספר להם את כל אשר קרהו לאמר׃

5 מתפלל הייתי בעיר יפו וארדם וארא מראה והנה כלי כדמות מטפחת בד גדולה יורד מן השמים ותורד בארבע כנפותיה ותבא עדי׃

6 והסתכלתי בה ואבין וארא את בהמת הארץ ואת החיה ורמש האדמה ועוף השמים׃

7 ואשמע גם קול האמר אלי קום פטרוס זבח ואכל׃

8 ואמר חלילה לי אדני כי כל פגול וטמא לא בא בפי מעולם׃

9 ויענני הקול שנית מן השמים ויאמר את אשר טהר האלהים אתה אל תטמאנו׃

10 וכן היה שלש פעמים והכל שב והעלה השמימה׃

11 והנה כרגע שלשה אנשים עמדים על פתח הבית אשר אנכי שם והמה שלוחים אלי מקסרין׃

12 ויאמר אלי הרוח ללכת אתם ולבלתי התמהמה וילכו אתי גם ששת האחים האלה ונבוא אל בית האיש׃

13 ויגד לנו את אשר ראה המלאך נצב בביתו ואמר אליו שלח אל יפו אנשים וקרא אליך את שמעון המכנה פטרוס׃

14 והוא ידבר אליך דברים אשר תושע בהם אתה וכל ביתך׃

15 וכאשר החלותי לדבר צלחה עליהם רוח הקדש כאשר צלחה עלינו בתחלה׃

16 ואזכר את דבר האדון אשר אמר יוחנן הטביל במים ואתם תטבלו ברוח הקדש׃

17 ועתה אם מתנה אחת נתן האלהים להם ולנו המאמינים באדון ישוע המשיח מי אנכי כי אעצר לאלהים׃

18 ויהי כשמעם זאת ויחרישו ויהללו את האלהים ויאמרו אכן גם לגוים נתן האלהים התשובה לחיים׃

19 והנפוצים מפני הצרה אשר היתה על אודת אסטפנוס הלכו ובאו עד פינוקיא וקפרוס ואנטיוכיא ולא דברו את הדבר כי אם אל היהודים לבדם׃

20 ויהי בתוכם אנשי קפרוס וקוריני אשר באו אל אנטיוכיא וידברו גם אל היונים ויבשרו אתם את האדון ישוע׃

21 ותהי עמהם יד יהוה ומספר רב האמינו וישובו אל האדון׃

22 וישמע הדבר באזני הקהלה אשר בירושלים וישלחו את בר נבא אל אנטיוכיא׃

23 ויבא שמה וישמח כראתו את חסד האלהים ויזהר את כלם לדבקה באדון בלב נכון׃

24 כי איש טוב היה ומלא רוח הקדש ואמונה ויאספו לאדון עם רב׃

25 וילך בר נבא משם אל טרסוס לבקש את שאול וימצא אתו ויביאהו אל אנטיוכיא׃

26 ויהיו ישבים יחד בקהלה שנה תמימה ומלמדים עם רב אז הוחל באנטיוכיא לקרא את התלמידים בשם משיחיים׃

27 ויהי בימים ההם ויבאו נביאים מירושלים אל אנטיוכיא׃

28 ויקם אחד מהם ושמו אגבוס ויגד על פי הרוח כי רעב גדול יבוא על כל ישבי תבל ויהי כן בימי קלודיוס׃

29 ויועצו התלמידים לשלח איש איש מאשר תשיג ידו לעזרת האחים הישבים ביהודה׃

30 וכן גם עשו וישלחו אל הזקנים על ידי בר נבא ושאול׃