1 Alguns indivíduos que foram da Judeia para Antioquia ensinavam aos irmãos:

— Se vocês não forem circuncidados segundo o costume de Moisés, não podem ser salvos.

2 Tendo surgido um conflito e grande discussão de Paulo e Barnabé com eles, foi resolvido que esses dois e mais alguns fossem a Jerusalém, aos apóstolos e presbíteros, para tratar desta questão. 3 Encaminhados, pois, pela igreja, atravessaram as províncias da Fenícia e Samaria e, narrando a conversão dos gentios, causaram grande alegria a todos os irmãos. 4 Quando chegaram a Jerusalém, foram bem-recebidos pela igreja, pelos apóstolos e pelos presbíteros, a quem relataram tudo o que Deus havia feito com eles. 5 Mas alguns membros do partido dos fariseus que haviam crido se insurgiram, dizendo:

— É necessário circuncidá-los e ordenar-lhes que observem a lei de Moisés.

6 Então os apóstolos e os presbíteros se reuniram para examinar a questão. 7 Havendo grande debate, Pedro tomou a palavra e disse:

— Irmãos, vocês sabem que, desde há muito, Deus me escolheu entre vocês para que da minha boca os gentios ouvissem a palavra do evangelho e cressem. 8 E Deus, que conhece os corações, lhes deu testemunho, concedendo o Espírito Santo a eles, como também o havia concedido a nós. 9 E não estabeleceu distinção alguma entre nós e eles, purificando-lhes o coração por meio da fé. 10 Agora, pois, por que vocês querem tentar a Deus, pondo sobre o pescoço dos discípulos um jugo que nem os nossos pais puderam suportar, nem nós? 11 Mas cremos que somos salvos pela graça do Senhor Jesus, assim como eles.

12 E toda a multidão silenciou, passando a ouvir Barnabé e Paulo, que contavam quantos sinais e prodígios Deus tinha feito por meio deles entre os gentios. 13 Depois que eles terminaram, Tiago tomou a palavra e disse:

— Irmãos, ouçam o que tenho a dizer. 14 Simão acaba de relatar como, primeiramente, Deus visitou os gentios, a fim de constituir entre eles um povo para o seu nome. 15 Com isso concordam as palavras dos profetas, como está escrito:

16 "Depois disso,

voltarei e reedificarei

o tabernáculo caído de Davi;

reedificarei as suas ruínas

e o restaurarei.

17 Para que o restante da humanidade

busque o Senhor,

juntamente com todos os gentios

sobre os quais tem sido invocado

o meu nome,

18 diz o Senhor,

que faz estas coisas conhecidas

desde os tempos antigos."

19 — Por isso, julgo que não devemos perturbar aqueles que, entre os gentios, se convertem a Deus, 20 mas escrever-lhes que se abstenham das contaminações dos ídolos, bem como da imoralidade sexual, da carne de animais sufocados e do sangue. 21 Porque Moisés tem, em cada cidade, desde tempos antigos, os que o pregam nas sinagogas, onde é lido todos os sábados.

22 Então pareceu bem aos apóstolos e aos presbíteros, com toda a igreja, eleger alguns homens dentre eles e enviá-los a Antioquia, juntamente com Paulo e Barnabé. Foram eleitos Judas, chamado Barsabás, e Silas, que eram líderes entre os irmãos. 23 Mandaram por eles a seguinte carta:

"Os irmãos, tanto os apóstolos como os presbíteros, aos irmãos gentios em Antioquia, Síria e Cilícia, saudações.

24 Visto sabermos que alguns que saíram de nosso meio, sem nenhuma autorização, perturbaram vocês com palavras, transtornando a mente de vocês, 25 pareceu-nos bem, chegados a pleno acordo, eleger alguns homens e enviá-los a vocês com os nossos amados Barnabé e Paulo, 26 homens que têm arriscado a vida pelo nome de nosso Senhor Jesus Cristo. 27 Portanto, estamos enviando Judas e Silas, os quais pessoalmente lhes dirão as mesmas coisas. 28 Pois pareceu bem ao Espírito Santo e a nós não impor a vocês maior encargo além destas coisas essenciais: 29 que vocês se abstenham das coisas sacrificadas a ídolos, bem como do sangue, da carne de animais sufocados e da imoralidade sexual; se evitarem essas coisas, farão bem.

Passem bem."

30 Os que foram enviados partiram para Antioquia e, tendo reunido a comunidade, entregaram a carta. 31 Quando a leram, ficaram muito alegres pelo consolo recebido. 32 Judas e Silas, que eram também profetas, consolaram os irmãos com muitos conselhos e os fortaleceram. 33 Tendo-se demorado ali por algum tempo, os irmãos deixaram que voltassem em paz aos que os enviaram. 34 [Mas pareceu bem a Silas permanecer ali.] 35 Paulo e Barnabé demoraram-se em Antioquia, ensinando e pregando, com muitos outros, a palavra do Senhor.

36 Alguns dias depois, Paulo disse a Barnabé:

— Vamos voltar e visitar os irmãos em todas as cidades nas quais anunciamos a palavra do Senhor, para ver como estão.

37 Barnabé queria levar também João, chamado Marcos. 38 Mas Paulo não achava justo levar aquele que tinha se afastado deles desde a Panfília, não os acompanhando no trabalho. 39 Houve tal desavença entre eles, que vieram a separar-se. Então Barnabé, levando consigo Marcos, navegou para Chipre. 40 Mas Paulo, tendo escolhido Silas, partiu, encomendado pelos irmãos à graça do Senhor. 41 E passou pela Síria e Cilícia, fortalecendo as igrejas.

1 ואנשים ירדו מיהודה וילמדו את האחים לאמר אם לא תמולו כדת משה לא תושעון׃

2 ויהי על זאת ריב ומחלקת לא קלה לפולוס ולבר נבא עמהם ויגזרו כי פולוס ובר נבא ואחרים מהם יעלו ירושלים אל השליחים והזקנים על אדות השאלה הזאת׃

3 ותלוה אתם הקהלה ויעברו את פינוקיא ואת שמרון מספרים את תשובת הגוים וישמחו את כל האחים שמחה גדולה׃

4 ויהי כבאם ירושלים ויקבלו אתם הקהלה והשליחים והזקנים ויגידו להם את אשר הגדיל האלהים לעשות עמהם׃

5 ויקומו אנשים מאמינים מכת הפרושים ויאמרו כי חובה היא למול אתם ולצותם לשמר את תורת משה׃

6 ויקהלו השליחים והזקנים לעין בדבר הזה׃

7 ויהי ברבות המחלקת קם פטרוס ויאמר אליהם אנשים אחים אתם ידעתם כי מימים ראשים בי בחר האלהים מכלנו אשר ישמעו הגוים מפי את דבר הבשורה ויאמינו׃

8 והאלהים ידע הלבבות העיד עליהם בתתו גם להם את רוח הקדש כאשר נתן לנו׃

9 ולא הבדיל בינינו וביניהם כי טהר את לבבם על ידי האמונה׃

10 ועתה מה תנסו את האלהים לשום על על צוארי התלמידים אשר גם אבותינו גם אנחנו לא יכלנו לשאת׃

11 אבל בחסד ישוע המשיח אדנינו נאמין להושע כמוהם כמונו׃

12 ויחרישו כל הקהל וישמעו אל בר נבא ואל פולוס מספרים את האתות והמופתים אשר הרבה האלהים לעשות על ידיהם בקרב הגוים׃

13 ויכלו לדבר ויען יעקב ויאמר אנשים אחים שמעו אלי׃

14 שמעון ספר איך האלהים ראה לו בראשונה לקחת מבין הגוים עם לשמו׃

15 ולזאת מסכימים דברי הנביאים ככתוב׃

16 אחרי זאת אשוב ואקים את סכת דויד הנפלת והרסותיה אקים ובניתיה׃

17 למען ידרשו שארית אדם את יהוה וכל הגוים אשר נקרא שמי עליהם נאם יהוה עשה כל אלה׃

18 נודעים לאלהים מעולם כל מעשיו׃

19 ועל כן אני דן שלא להחמיר על השבים מן הגוים לאלהים׃

20 רק לכתב אליהם אשר ירחקו מטמאת האלילים ומן הזנות ומבשר הנחנק ומן הדם׃

21 כי משה מדרת עולם יש לו מגידיו בכל עיר ועיר ויקרא בבתי הכנסיות מדי שבת בשבתו׃

22 וייטב בעיני השליחים והזקנים עם כל הקהל לבחר מהם אנשים ולשלח אתם אל אנטיוכיא עם פולוס ובר נבא את יהודה המכנה בר שבא ואת סילא אנשי שם בין האחים׃

23 ויכתבו וישלחו על ידם לאמר אנחנו השליחים והזקנים והאחים שאלים לשלום האחים אשר מן הגוים באנטיוכיא ובסוריא ובקיליקיא׃

24 יען וביען שמענו כי יצאו מאתנו מבלבלים אתכם ומקלקלים נפשתיכם בדברים באמרם לכם להמול ולשמר את התורה אשר לא צוינו אותם׃

25 לכן טוב בעיני כלנו יחדו לבחר אנשים לשלחם אליכם עם חביבינו בר נבא ופולוס׃

26 אנשים אשר מסרו נפשם על שם אדנינו ישוע המשיח׃

27 על כן שלחנו את יהודה ואת סילא אשר גם המה יגידו זאת בפיהם׃

28 כי טוב לפני רוח הקדש ולפנינו לבלתי שום עליכם משא אחר לבד מאלה הדברים הצריכים׃

29 אשר תרחקו מזבחי אלילים ומן הדם ומבשר הנחנק ומן הזנות אם מאלה תשמרו את נפשתיכם תיטיבו לעשות ושלום לכם׃

30 וישלחו האנשים ויבאו אל אנטיוכיא ויקהילו את העם ויתנו להם את האגרת׃

31 ויקראו אתה וישמחו על הנחמה׃

32 ויהודה וסילא אשר גם הם נביאים נחמו האחים בדברים רבים ויחזקום׃

33 ויהיו שם ימים אחדים וישלחום האחים בשלום אל השליחים׃

34 וייטב בעיני סילא לשבת שם׃

35 ופולוס ובר נבא ישבו באנטיוכיא וילמדו ויבשרו את דבר יהוה המה וגם רבים אחרים עמם׃

36 ויהי מקץ ימים ויאמר פולוס אל בר נבא לכה ונשובה ונפקדה את אחינו בכל עיר ועיר אשר קראנו שם את דבר יהוה ונראה מה המה׃

37 ובר נבא יעץ לקחת אתם את יוחנן המכנה מרקוס׃

38 אך פולוס לא אבה לקחת אתם את האיש אשר סר מעליהם בפמפוליא ולא הלך אתם במלאכתם׃

39 ויהי רגז עד אשר נפרדו איש מאחיו ויקח בר נבא את מרקוס ויסע באניה אל קפרוס׃

40 ופולוס בחר לו את סילא וימסרהו האחים אל חסד יהוה ויצא׃

41 ויעבר בסוריא ובקיליקיא ויחזק את הקהלות׃