1 Saulo, respirando ainda ameaças e morte contra os discípulos do Senhor, dirigiu-se ao sumo sacerdote 2 e lhe pediu cartas para as sinagogas de Damasco, a fim de que, caso achasse alguns que eram do Caminho, tanto homens como mulheres, os levasse presos para Jerusalém. 3 Enquanto seguia pelo caminho, ao aproximar-se de Damasco, subitamente uma luz do céu brilhou ao seu redor. 4 Ele caiu por terra e ouviu uma voz que lhe dizia:

— Saulo, Saulo, por que você me persegue?

5 Ele perguntou:

— Senhor, quem é você?

E a resposta foi:

— Eu sou Jesus, a quem você persegue. 6 Mas levante-se e entre na cidade, onde lhe dirão o que você deve fazer.

7 Os homens que viajavam com Saulo pararam emudecidos, ouvindo a voz, mas não vendo ninguém. 8 Então Saulo se levantou do chão e, abrindo os olhos, nada podia ver. E, guiando-o pela mão, levaram-no para Damasco. 9 Esteve três dias sem ver, durante os quais nada comeu, nem bebeu.

10 Havia em Damasco um discípulo chamado Ananias. O Senhor lhe apareceu numa visão e disse:

— Ananias!

Ao que ele respondeu:

— Eis-me aqui, Senhor!

11 Então o Senhor lhe disse:

— Levante-se e vá à rua que se chama Direita e, na casa de Judas, procure um homem de Tarso chamado Saulo. Ele está orando 12 e, numa visão, viu entrar um homem, chamado Ananias, e impor-lhe as mãos, para que recuperasse a vista.

13 Ananias, porém, respondeu:

— Senhor, de muitos tenho ouvido a respeito desse homem, quanto mal tem feito aos teus santos em Jerusalém. 14 E aqui em Damasco ele tem autorização dos principais sacerdotes para prender todos os que invocam o teu nome.

15 Mas o Senhor disse a Ananias:

— Vá, porque este é para mim um instrumento escolhido para levar o meu nome diante dos gentios e reis, bem como diante dos filhos de Israel. 16 Pois eu mesmo vou mostrar a ele quanto deve sofrer pelo meu nome.

17 Então Ananias foi e, entrando na casa, impôs as mãos sobre Saulo, dizendo:

— Saulo, irmão, o Senhor Jesus, que apareceu a você no caminho para cá, me enviou para que você volte a ver e fique cheio do Espírito Santo.

18 Imediatamente caíram dos olhos de Saulo umas coisas parecidas com escamas, e ele voltou a ver. A seguir, levantou-se e foi batizado. 19 E, depois de comer, sentiu-se fortalecido.

Saulo permaneceu alguns dias com os discípulos em Damasco. 20 E logo, nas sinagogas, proclamava Jesus, afirmando que ele é o Filho de Deus. 21 Todos os que ouviam Saulo estavam atônitos e diziam:

— Não é este o que exterminava em Jerusalém os que invocam o nome de Jesus e veio para cá precisamente para prender e levá-los aos principais sacerdotes?

22 Saulo, porém, mais e mais se fortalecia e confundia os judeus que moravam em Damasco, demonstrando que Jesus é o Cristo.

23 Decorridos muitos dias, os judeus resolveram matar Saulo, 24 mas ele ficou sabendo do plano deles. Dia e noite guardavam também os portões da cidade, para o matar. 25 Mas os discípulos de Saulo tomaram-no de noite e, colocando-o num cesto, desceram-no pela muralha.

26 Quando chegou a Jerusalém, Saulo procurou juntar-se aos discípulos de Jesus. Porém todos tinham medo dele, não acreditando que ele fosse discípulo. 27 Mas Barnabé, tomando-o consigo, levou-o aos apóstolos. Contou-lhes como Saulo tinha visto o Senhor no caminho, e que o Senhor tinha falado com ele. Também contou como, em Damasco, Saulo tinha pregado ousadamente em nome de Jesus. 28 E Saulo ficou com eles em Jerusalém, entrando e saindo, pregando ousadamente em nome do Senhor. 29 Falava e discutia com os helenistas, mas eles procuravam matá-lo. 30 Quando isto chegou ao conhecimento dos irmãos, levaram Saulo até Cesareia e dali o enviaram para Tarso.

31 Assim, a igreja tinha paz por toda a Judeia, Galileia e Samaria, edificando-se e caminhando no temor do Senhor; e, no consolo do Espírito Santo, crescia em número.

32 Passando Pedro por toda parte, foi também visitar os santos que moravam em Lida. 33 Encontrou ali certo homem, chamado Eneias, que havia oito anos jazia de cama, pois era paralítico. 34 Pedro lhe disse:

— Eneias, Jesus Cristo cura você! Levante-se e arrume a sua cama.

Ele imediatamente se levantou. 35 Todos os habitantes de Lida e da região de Sarom viram Eneias e se converteram ao Senhor.

36 Em Jope havia uma discípula chamada Tabita, nome este que, traduzido, é Dorcas. Ela era notável pelas boas obras e esmolas que fazia. 37 Aconteceu que, naqueles dias, ela adoeceu e veio a morrer. Depois de a lavarem, puseram o corpo num quarto do andar superior. 38 Como Lida ficava perto de Jope, os discípulos, ouvindo que Pedro estava ali, enviaram-lhe dois homens com o seguinte pedido:

— Não se demore em vir até nós.

39 Pedro se aprontou e foi com eles. Quando chegou lá, eles o levaram ao quarto do andar superior. Todas as viúvas o cercaram, chorando e mostrando-lhe túnicas e vestidos que Dorcas tinha feito enquanto estava com elas. 40 Mas Pedro mandou que todos saíssem, ajoelhou-se e orou; depois, voltando-se para o corpo, disse:

— Tabita, levante-se!

Ela abriu os olhos e, vendo Pedro, sentou-se. 41 Ele, dando-lhe a mão, ajudou-a a ficar em pé; e, chamando os santos, especialmente as viúvas, apresentou-a viva. 42 Isto se tornou conhecido em toda a cidade de Jope, e muitos creram no Senhor. 43 Pedro ficou em Jope muitos dias, na casa de um curtidor chamado Simão.

1 ושאול עודנו יפח זעם ורצח על תלמידי האדון ויבא אל הכהן הגדול׃

2 וישאל מאתו מכתבים לדמשק אל בתי הכנסיות למען אשר יאסר את אשר ימצא בדרך ההיא אנשים או נשים ויביאם ירושלים׃

3 ויהי הוא הלך וקרב לדמשק והנה פתאם נגה עליו מסביב אור מן השמים׃

4 ויפל ארצה וישמע קול מדבר אליו שאול שאול למה תרדפני׃

5 ויאמר מי אתה אדני ויאמר האדון אנכי ישוע אשר אתה רודף קשה לך לבעט בדרבנות׃

6 והוא חרד ונבעת ויאמר אדני מה תחפץ ואעשה ויען האדון קום לך העירה ויאמר לך את אשר עליך לעשות׃

7 והאנשים אשר הלכו אתו עמדו נאלמים כי שמעו את הקול ואיש לא הביטו׃

8 ויקם שאול מן הארץ ובפתחו את עיניו לא ראה איש ויחזיקו בידו ויוליכהו לדמשק׃

9 ויחשכו עיניו מראות שלשת ימים ולא אכל ולא שתה׃

10 ותלמיד אחד היה בדמשק חנניה שמו ויאמר אליו האדון במחזה חנניה ויאמר הנני אדני׃

11 ויאמר אליו האדון קום לך אל הרחוב הנקרא הישר ושאל בבית יהודה לאיש טרסי ושמו שאול כי הנה הוא מתפלל׃

12 וירא במחזה והנה איש ושמו חנניה בא החדרה ושם עליו את ידו למען ישוב ויראה׃

13 ויען חנניה ויאמר אדני שמעתי רבים מספרים על האיש הזה כמה רעות עשה לקדושיך בירושלים׃

14 וגם פה רשיון יש לו מאת ראשי הכהנים לאסר את כל הקראים בשמך׃

15 ויאמר אליו האדון לך כי כלי חפץ הוא לי לשאת את שמי לפני גוים ומלכים ולפני בני ישראל׃

16 כי אני אראהו כמה יש לו לסבל למען שמי׃

17 וילך חנניה ויבא הביתה וישם את ידיו עליו ויאמר שאול אחי האדון ישוע הנראה אליך בדרך אשר באת בה שלחני למען תשוב ותראה ותמלא רוח הקדש׃

18 וכרגע נפלו מעל עיניו כמו קשקשים וישב פתאם לראות ויקם ויטבל׃

19 ויאכל לחם ויחזק וישב שאול ימים אחדים עם התלמידים אשר בדמשק׃

20 וימהר ויקרא בבתי הכנסיות את המשיח לאמר כי הוא הוא בן האלהים׃

21 וישתוממו כל השמעים ויאמרו הלא זה הוא אשר האביד בירושלים את קראי השם הזה ולמען זאת בא הנה להביאם אסורים לפני ראשי הכהנים׃

22 ושאול היה הולך וחזק ויהם את היהודים ישבי דמשק בהוכיחו כי זה הוא המשיח׃

23 ויהי כי ארכו לו שם הימים ויועצו היהודים יחדו להמיתו׃

24 ויודע לשאול ארבם והמה שמרו את השערים יומם ולילה למען ימיתהו׃

25 ויקחו אתו התלמידים לילה ויורידהו בסל בעד החומה׃

26 ויהי כבוא שאול ירושלימה ויבקש להלות אל התלמידים וייראו כלם מפניו ולא האמינו כי תלמיד הוא׃

27 ויקח אתו בר נבא ויביאהו אל השליחים ויספר להם את אשר ראה בדרך את האדון וכי הוא דבר אליו ואיך בדמשק השמיע בבטחון את שם ישוע׃

28 ויהי אתם יוצא ובא בירושלים׃

29 ויקרא בבטחון בשם האדון ישוע וידבר ויתוכח גם עם היהודים היונים והם זממו להמיתו׃

30 וישמעו האחים ויורידו אתו לקסרין וישלחהו אל טרסוס׃

31 ויהי שלום לקהלות בכל מקמות יהודה והגליל ושמרון ותבנינה ותתהלכנה ביראת האדון ותרבינה בנחמת רוח הקדש׃

32 ויהי בסבב פטרוס בכל המקמות וירד גם אל הקדושים אשר ישבו בלד׃

33 וימצא שם איש שמו אניס והוא שכב על משכבו זה שמנה שנים והוא נכה אברים׃

34 ויאמר אליו פטרוס אניס רפאך ישוע המשיח קום הצע לך אתה ויקם פתאם׃

35 ויראו אותו כל ישבי לד והשרון ויפנו אל האדון׃

36 ותלמידה ביפו ושמה טביתא תרגומו צביה והיא מלאה מעשים טובים וצדקות אשר עשתה׃

37 ויהי בימים ההם ותחלה ותמת וירחצו אתה וישימוה בעליה׃

38 ולד קרובה היא ליפו וישמעו התלמידים כי פטרוס שם וישלחו אליו שני אנשים ויפצרו בו לבלתי העצל לעבר אליהם׃

39 ויקם פטרוס וילך אתם ובבאו העלהו אל העליה ותנשנה אליו כל האלמנות בוכיות ומראות לו את הכתנת ואת הבגדים אשר עשתה צביה בעודה עמהן׃

40 ויוצא פטרוס את כלם החוצה ויכרע על ברכיו ויתפלל ויפן אל גויתה ויאמר טביתא קומי ותפתח את עיניה ותרא את פטרוס ותתעודד׃

41 וישלח ידו ויקם אתה ויקרא את הקדושים ואת האלמנות ויעמד אתה חיה לפניהם׃

42 ויודע הדבר בכל יפו ויאמינו רבים באדון׃

43 ויואל לשבת ביפו ימים רבים עם בורסי אחד ושמו שמעון׃