1 Por isso eu, o prisioneiro no Senhor, peço que vocês vivam de maneira digna da vocação a que foram chamados, 2 com toda a humildade e mansidão, com longanimidade, suportando uns aos outros em amor, 3 fazendo tudo para preservar a unidade do Espírito no vínculo da paz. 4 Há somente um corpo e um só Espírito, como também é uma só a esperança para a qual vocês foram chamados. 5 Há um só Senhor, uma só fé, um só batismo, 6 um só Deus e Pai de todos, o qual é sobre todos, age por meio de todos e está em todos.

7 E a graça foi concedida a cada um de nós segundo a medida do dom de Cristo. 8 Por isso diz:

"Quando ele subiu às alturas,

levou cativo o cativeiro

e concedeu dons aos homens."

9 Ora, o que quer dizer "ele subiu", senão que também havia descido até as regiões inferiores da terra? 10 Aquele que desceu é também o mesmo que subiu acima de todos os céus, para encher todas as coisas. 11 E ele mesmo concedeu uns para apóstolos, outros para profetas, outros para evangelistas e outros para pastores e mestres, 12 com vistas ao aperfeiçoamento dos santos para o desempenho do seu serviço, para a edificação do corpo de Cristo, 13 até que todos cheguemos à unidade da fé e do pleno conhecimento do Filho de Deus, ao estado de pessoa madura, à medida da estatura da plenitude de Cristo, 14 para que não mais sejamos como crianças, arrastados pelas ondas e levados de um lado para outro por qualquer vento de doutrina, pela artimanha das pessoas, pela astúcia com que induzem ao erro. 15 Mas, seguindo a verdade em amor, cresçamos em tudo naquele que é a cabeça, Cristo, 16 de quem todo o corpo, bem-ajustado e consolidado pelo auxílio de todas as juntas, segundo a justa cooperação de cada parte, efetua o seu próprio crescimento para a edificação de si mesmo em amor.

17 Isto, portanto, digo e no Senhor testifico: não vivam mais como os gentios, que vivem na vaidade dos seus próprios pensamentos, 18 tendo o seu entendimento obscurecido, separados da vida que Deus concede, por causa da ignorância em que vivem, pela dureza do seu coração. 19 Tendo-se tornado insensíveis, eles se entregaram à libertinagem para, de forma desenfreada, cometer todo tipo de impureza.

20 Mas não foi assim que vocês aprenderam de Cristo, 21 se é que, de fato, ouviram falar dele e nele foram instruídos, segundo é a verdade em Jesus. 22 Quanto à maneira antiga de viver, vocês foram instruídos a deixar de lado a velha natureza, que se corrompe segundo desejos enganosos, 23 a se deixar renovar no espírito do entendimento de vocês, 24 e a se revestir da nova natureza, criada segundo Deus, em justiça e retidão procedentes da verdade.

25 Por isso, deixando a mentira, que cada um fale a verdade com o seu próximo, porque somos membros do mesmo corpo. 26 Fiquem irados e não pequem. Não deixem que o sol se ponha sobre a ira de vocês, 27 nem deem lugar ao diabo.

28 Aquele que roubava não roube mais; pelo contrário, trabalhe, fazendo com as próprias mãos o que é bom, para que tenha o que repartir com o necessitado.

29 Não saia da boca de vocês nenhuma palavra suja, mas unicamente a que for boa para edificação, conforme a necessidade, e, assim, transmita graça aos que ouvem. 30 E não entristeçam o Espírito Santo de Deus, no qual vocês foram selados para o dia da redenção. 31 Que não haja no meio de vocês qualquer amargura, indignação, ira, gritaria e blasfêmia, bem como qualquer maldade. 32 Pelo contrário, sejam bondosos e compassivos uns para com os outros, perdoando uns aos outros, como também Deus, em Cristo, perdoou vocês.

1 לכן אזהירכם אני האסור באדון להתהלך כאשר יאתה למשמרתכם אשר נקראתם לה׃

2 בכל נמיכות וענוה ובארך רוח לשאת איש את רעהו באהבה׃

3 ושקדו לשמר את אחדות הרוח באגדת השלום׃

4 גוף אחד ורוח אחד כאשר גם נקראתם בתקות משמרתכם האחת׃

5 אדון אחד אמונה אחת טבילה אחת׃

6 אל ואב אחד לכל שהוא על כל ובכל ובתוך כלכם׃

7 אבל לכל אחד ואחד ממנו נתן החסד כמדת מתנת המשיח׃

8 על כן הוא אומר עלה למרום שבה שבי ויתן מתנות לאדם׃

9 ועלה שאמר מה הוא אם לא שירד ירד מקדם לתחתיות ארץ׃

10 הירד הוא אשר גם עלה למעלה מכל השמים למען ימלא את הכל׃

11 והוא נתן את אלה שליחים ואת אלה נביאים ואת אלה מבשרים ואת אלה רעים ומלמדים׃

12 להשלים את הקדשים למעשה העבודה לבנין גוף המשיח׃

13 עד כי נגיע כלנו לאחדות האמונה ודעת בן האלהים כאיש אחד שלם לשעור קומת מלוא המשיח׃

14 ולא נהיה עוד ילדים נגרשים ונדפים בכל רוח הלמוד בתרמית בני אדם ומקשותם אשר שתו להתעות׃

15 כי אם נדבר האמת באהבה ונגדלה בכל דבר לו למשיח שהוא הראש׃

16 אשר ממנו כל הגוף בהיותו מרכב ומדבק בכל חבור השמוש כפי מדת הפעלה הנתונה לכל אבר ואבר ירבה ויגדל להשלמת בנינו באהבה׃

17 והנה זאת אני אמר ומעיד באדון כי מעתה לא תלכו עוד כיתר הגוים ההלכים בהבלי שכלם׃

18 חשכי הדעת ומוזרים לחיי אלהים מפני אולתם אשר בהם כי טח מהשכיל לבבם׃

19 אשר השמינו ויתנו את נפשם לזמה לעשות כל תועבה באהבת הבצע׃

20 ואתם לא כן למדתם את המשיח׃

21 אם אמנם אתו שמעתם ובו למדתם כפי האמת בישוע׃

22 אשר תסורו מדרכיכם הראשנים ותפשטו את האדם הישן הנשחת בתאות התרמית׃

23 ותתחדשו ברוח שכלכם׃

24 ותלבשו את האדם החדש הנברא כדמות אלהים בצדקה וקדשת האמת׃

25 על כן הסירו מכם את השקר ודברו אמת איש את רעהו כי אברים כלנו יחד איש לאיש׃

26 רגזו ואל תחטאו אל תשקע החמה על רגזכם׃

27 גם לא תתנו מקום לשטן׃

28 מי שגנב אל יסף לגנב כי אם ייגע ובידיו יעשה את הטוב למען יהיה לו לתת לאיש מחסור׃

29 כל דבר נבול לא יצא מפיכם כי אם הטוב והמועיל לבנות לפי הצרך למען יתן חן לשמעיו׃

30 ולא תעצבו את רוח הקדש של אלהים אשר נחתמתם בו אל יום הגאלה׃

31 כל מרירות וחמה ורגז וצעקה וגדוף תסירו מכם עם כל הרשעה׃

32 והיו טובים איש אל רעהו ורחמנים וסלחים איש לאחיו כאשר סלח לכם האלהים במשיח׃