1 São estes os nomes dos filhos de Israel que entraram com Jacó no Egito, cada um com a sua família: 2 Rúben, Simeão, Levi e Judá, 3 Issacar, Zebulom e Benjamim, 4 Dã, Naftali, Gade e Aser. 5 Todos os descendentes diretos de Jacó foram setenta; José, porém, já estava no Egito. 6 Com o tempo morreram José, todos os seus irmãos e toda aquela geração. 7 Mas os filhos de Israel foram fecundos, aumentaram muito, se multiplicaram e se tornaram extremamente fortes, de maneira que a terra se encheu deles.
8 Nesse meio-tempo, levantou-se um novo rei sobre o Egito, que não havia conhecido José. 9 Ele disse ao seu povo:
— Eis que o povo dos filhos de Israel é mais numeroso e mais forte do que nós. 10 Vejam! Precisamos usar de astúcia para com esse povo, para que não se multiplique, e para evitar que, em caso de guerra, ele se alie aos nossos inimigos, lute contra nós e saia da terra.
11 E os egípcios puseram sobre eles feitores de obras, para os afligir com trabalhos pesados. E assim os israelitas construíram para Faraó as cidades-celeiros de Pitom e Ramessés. 12 Mas quanto mais os afligiam, tanto mais se multiplicavam e tanto mais se espalhavam, de maneira que os egípcios se inquietavam por causa dos filhos de Israel. 13 Então os egípcios, com tirania, escravizaram os filhos de Israel 14 e lhes amargaram a vida com dura servidão: preparar o barro, fabricar tijolos e fazer todo tipo de trabalho no campo. Todo este serviço lhes era imposto com tirania.
15 O rei do Egito deu uma ordem às parteiras hebreias, das quais uma se chamava Sifrá e a outra se chamava Puá. 16 Ele disse:
— Quando vocês servirem de parteira às mulheres hebreias, verifiquem se é menino ou menina; se for menino, matem; se for menina, deixem viver.
17 As parteiras, porém, temeram a Deus e não fizeram o que o rei do Egito lhes havia ordenado; pelo contrário, deixaram viver os meninos. 18 Então o rei do Egito chamou as parteiras e lhes perguntou:
— Por que vocês fizeram isso e deixaram viver os meninos?
19 As parteiras responderam a Faraó:
— É que as mulheres hebreias não são como as egípcias; são vigorosas e dão à luz antes que a parteira chegue.
20 E Deus foi bom para as parteiras; e o povo aumentou e se tornou muito forte. 21 E, porque as parteiras temeram a Deus, ele lhes constituiu família.
22 Então Faraó deu ordem a todo o seu povo, dizendo:
— Joguem no rio Nilo todos os meninos hebreus que nascerem; quanto às meninas, deixem viver.
1 ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו׃
2 ראובן שמעון לוי ויהודה׃
3 יששכר זבולן ובנימן׃
4 דן ונפתלי גד ואשר׃
5 ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים׃
6 וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא׃
7 ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם׃
8 ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף׃
9 ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו׃
10 הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ׃
11 וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס׃
12 וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל׃
13 ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך׃
14 וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך׃
15 ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה׃
16 ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיה׃
17 ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים׃
18 ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים׃
19 ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו׃
20 וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד׃
21 ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים׃
22 ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון׃