1 Um homem da casa de Levi casou com uma mulher da mesma tribo. 2 A mulher ficou grávida e deu à luz um filho. Vendo que o menino era bonito, escondeu-o durante três meses. 3 Não podendo, porém, escondê-lo por mais tempo, pegou um cesto de junco, tapou os buracos com betume e piche e, pondo nele o menino, largou o cesto no meio dos juncos à beira do rio. 4 A irmã do menino ficou de longe, para ver o que ia acontecer com ele.

5 A filha de Faraó desceu para se banhar no rio, e as moças que tinham vindo com ela passeavam pela margem. Quando ela viu o cesto no meio dos juncos, mandou que uma das criadas fosse buscá-lo. 6 Abrindo o cesto, viu a criança; e eis que o menino chorava. Ela teve compaixão dele e disse:

— Este é um menino dos hebreus.

7 Então a irmã do menino perguntou à filha de Faraó:

— Quer que eu vá chamar uma das hebreias para que sirva de ama e crie esta criança para a senhora?

8 A filha de Faraó respondeu:

— Vá.

A moça foi e chamou a mãe do menino. 9 Então a filha de Faraó disse à mulher:

— Leve este menino e amamente-o para mim; eu darei um salário para você.

A mulher pegou o menino e o criou. 10 Quando o menino já era grande, ela o levou à filha de Faraó, da qual ele passou a ser filho. Esta lhe deu o nome de Moisés e disse:

— Porque das águas o tirei.

11 Naqueles dias, sendo Moisés já homem feito, saiu para visitar os seus irmãos e viu o trabalho pesado que faziam. Viu também que certo egípcio espancava um hebreu, um do seu povo. 12 Olhou para todos os lados e, vendo que não havia ali ninguém, matou o egípcio e escondeu o corpo na areia. 13 Moisés saiu no dia seguinte, e eis que dois hebreus estavam brigando. Então perguntou ao culpado:

— Por que você está espancando o seu próximo?

14 O homem respondeu:

— Quem pôs você por príncipe e juiz sobre nós? Está querendo me matar, como matou aquele egípcio?

Moisés ficou com medo e pensou: "Com certeza já descobriram o que eu fiz."

15 Informado desse caso, Faraó quis matar Moisés; porém Moisés fugiu da presença de Faraó e foi morar na terra de Midiã.

Chegando lá, sentou-se junto a um poço. 16 O sacerdote de Midiã tinha sete filhas, as quais vieram tirar água e encheram os bebedouros para dar de beber ao rebanho de seu pai. 17 Então vieram os pastores e as expulsaram dali. Moisés, porém, se levantou, e as defendeu, e deu de beber ao rebanho. 18 Quando elas voltaram para junto de Reuel, seu pai, este lhes perguntou:

— Por que vocês vieram mais cedo hoje?

19 Elas responderam:

— Um egípcio nos livrou das mãos dos pastores, e ainda nos tirou água, e deu de beber ao rebanho.

20 Então Reuel disse às filhas:

— E onde está ele? Por que vocês o deixaram lá? Chamem o homem para que venha comer conosco.

21 Moisés consentiu em morar com aquele homem; e ele deu a Moisés sua filha Zípora, 22 a qual deu à luz um filho, a quem Moisés deu o nome de Gérson, porque disse:

— Sou peregrino em terra estranha.

23 Decorridos muitos dias, o rei do Egito morreu. Os filhos de Israel gemiam por causa da sua escravidão. Eles clamaram, e o seu clamor chegou até Deus. 24 Deus ouviu o gemido deles e lembrou-se da sua aliança com Abraão, com Isaque e com Jacó. 25 E Deus viu os filhos de Israel e atentou para a situação deles.

1 וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי׃

2 ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים׃

3 ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם בסוף על שפת היאר׃

4 ותתצב אחתו מרחק לדעה מה יעשה לו׃

5 ותרד בת פרעה לרחץ על היאר ונערתיה הלכת על יד היאר ותרא את התבה בתוך הסוף ותשלח את אמתה ותקחה׃

6 ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בכה ותחמל עליו ותאמר מילדי העברים זה׃

7 ותאמר אחתו אל בת פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העברית ותינק לך את הילד׃

8 ותאמר לה בת פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את אם הילד׃

9 ותאמר לה בת פרעה היליכי את הילד הזה והינקהו לי ואני אתן את שכרך ותקח האשה הילד ותניקהו׃

10 ויגדל הילד ותבאהו לבת פרעה ויהי לה לבן ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המים משיתהו׃

11 ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלתם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו׃

12 ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול׃

13 ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך׃

14 ויאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את המצרי ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר׃

15 וישמע פרעה את הדבר הזה ויבקש להרג את משה ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ מדין וישב על הבאר׃

16 ולכהן מדין שבע בנות ותבאנה ותדלנה ותמלאנה את הרהטים להשקות צאן אביהן׃

17 ויבאו הרעים ויגרשום ויקם משה ויושען וישק את צאנם׃

18 ותבאנה אל רעואל אביהן ויאמר מדוע מהרתן בא היום׃

19 ותאמרן איש מצרי הצילנו מיד הרעים וגם דלה דלה לנו וישק את הצאן׃

20 ויאמר אל בנתיו ואיו למה זה עזבתן את האיש קראן לו ויאכל לחם׃

21 ויואל משה לשבת את האיש ויתן את צפרה בתו למשה׃

22 ותלד בן ויקרא את שמו גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה׃

23 ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבדה׃

24 וישמע אלהים את נאקתם ויזכר אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב׃

25 וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים׃