1 No décimo ano, no décimo mês, aos doze dias do mês, a palavra do Senhor veio a mim, dizendo:

2 — Filho do homem, vire o seu rosto contra Faraó, rei do Egito, e profetize contra ele e contra todo o Egito. 3 Fale e diga:

Assim diz o Senhor Deus:

"Eis que estou contra você, Faraó,

rei do Egito, crocodilo enorme,

deitado no meio dos seus rios,

e que diz: ‘O meu rio é meu;

eu o fiz para mim mesmo.’

4 Mas eu porei anzóis

em seus queixos

e farei com que os peixes

dos seus rios

se apeguem às suas escamas.

Vou tirá-lo do meio dos seus rios,

juntamente com todos

os peixes dos seus rios

grudados nas suas escamas.

5 Vou lançá-lo no deserto,

você e todos os peixes

dos seus rios.

Você cairá em campo aberto,

não será recolhido nem sepultado.

Eu o darei como alimento

aos animais selvagens

e às aves do céu.

6 E todos os moradores do Egito

saberão que eu sou o Senhor."

— Porque os egípcios se tornaram um bordão de caniço para a casa de Israel. 7 Quando os israelitas o pegaram com a mão, você rachou e lhes rasgou o ombro; quando eles se apoiaram, você quebrou, fazendo tremer os lombos deles. 8 Por isso, assim diz o Senhor Deus: "Eis que trarei sobre você a espada e eliminarei de você pessoas e animais. 9 A terra do Egito se tornará em desolação e deserto; e saberão que eu sou o Senhor. Porque você disse: ‘O rio é meu; eu o fiz’, 10 eis que estou contra você e contra os seus rios. Farei da terra do Egito um deserto, uma completa desolação, desde Migdol até Sevene, até as fronteiras da Etiópia. 11 Não passará por ela pé humano, nem pata de animal passará por ela, nem será habitada durante quarenta anos, 12 porque tornarei a terra do Egito em desolação, no meio de terras desoladas; as suas cidades no meio das cidades desertas se tornarão em desolação durante quarenta anos; dispersarei os egípcios entre as nações e os espalharei por outras terras."

13 — Mas assim diz o Senhor Deus: Ao fim de quarenta anos, ajuntarei os egípcios do meio dos povos por onde foram espalhados. 14 Restaurarei a sorte dos egípcios e os farei voltar à terra de Patros, à terra de sua origem; e serão ali um reino humilde. 15 O Egito se tornará o mais humilde dos reinos e nunca mais se exaltará sobre as nações. Eu os diminuirei, para que não dominem sobre as nações. 16 A casa de Israel nunca mais porá a sua confiança no Egito, confiança essa que me traria à memória a iniquidade de Israel quando se voltava ao Egito em busca de socorro. Então eles saberão que eu sou o Senhor Deus.

17 No vigésimo sétimo ano, no primeiro mês, no primeiro dia do mês, a palavra do Senhor veio a mim, dizendo:

18 — Filho do homem, o rei Nabucodonosor, da Babilônia, conduziu o seu exército num difícil ataque à cidade de Tiro. Todas as cabeças se tornaram calvas e todos os ombros ficaram esfolados, mas nem ele nem o seu exército receberam qualquer recompensa pelo esforço que fizeram. 19 Portanto, assim diz o Senhor Deus: Eis que eu darei a Nabucodonosor, rei da Babilônia, a terra do Egito. Ele levará a sua multidão, tomará o seu despojo e roubará a sua presa, e isto será o pagamento para o seu exército. 20 Como pagamento pelo seu esforço eu lhe dei a terra do Egito, visto que eles trabalharam para mim, diz o Senhor Deus.

21 — Naquele dia, farei brotar o poder na casa de Israel. E a você, Ezequiel, permitirei que fale livremente no meio deles. E saberão que eu sou o Senhor.

1 בשנה העשרית בעשרי בשנים עשר לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר׃

2 בן אדם שים פניך על פרעה מלך מצרים והנבא עליו ועל מצרים כלה׃

3 דבר ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני עליך פרעה מלך מצרים התנים הגדול הרבץ בתוך יאריו אשר אמר לי יארי ואני עשיתני׃

4 ונתתי חחיים בלחייך והדבקתי דגת יאריך בקשקשתיך והעליתיך מתוך יאריך ואת כל דגת יאריך בקשקשתיך תדבק׃

5 ונטשתיך המדברה אותך ואת כל דגת יאריך על פני השדה תפול לא תאסף ולא תקבץ לחית הארץ ולעוף השמים נתתיך לאכלה׃

6 וידעו כל ישבי מצרים כי אני יהוה יען היותם משענת קנה לבית ישראל׃

7 בתפשם בך בכפך תרוץ ובקעת להם כל כתף ובהשענם עליך תשבר והעמדת להם כל מתנים׃

8 לכן כה אמר אדני יהוה הנני מביא עליך חרב והכרתי ממך אדם ובהמה׃

9 והיתה ארץ מצרים לשממה וחרבה וידעו כי אני יהוה יען אמר יאר לי ואני עשיתי׃

10 לכן הנני אליך ואל יאריך ונתתי את ארץ מצרים לחרבות חרב שממה ממגדל סונה ועד גבול כוש׃

11 לא תעבר בה רגל אדם ורגל בהמה לא תעבר בה ולא תשב ארבעים שנה׃

12 ונתתי את ארץ מצרים שממה בתוך ארצות נשמות ועריה בתוך ערים מחרבות תהיין שממה ארבעים שנה והפצתי את מצרים בגוים וזריתים בארצות׃

13 כי כה אמר אדני יהוה מקץ ארבעים שנה אקבץ את מצרים מן העמים אשר נפצו שמה׃

14 ושבתי את שבות מצרים והשבתי אתם ארץ פתרוס על ארץ מכורתם והיו שם ממלכה שפלה׃

15 מן הממלכות תהיה שפלה ולא תתנשא עוד על הגוים והמעטתים לבלתי רדות בגוים׃

16 ולא יהיה עוד לבית ישראל למבטח מזכיר עון בפנותם אחריהם וידעו כי אני אדני יהוה׃

17 ויהי בעשרים ושבע שנה בראשון באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר׃

18 בן אדם נבוכדראצר מלך בבל העביד את חילו עבדה גדלה אל צר כל ראש מקרח וכל כתף מרוטה ושכר לא היה לו ולחילו מצר על העבדה אשר עבד עליה׃

19 לכן כה אמר אדני יהוה הנני נתן לנבוכדראצר מלך בבל את ארץ מצרים ונשא המנה ושלל שללה ובזז בזה והיתה שכר לחילו׃

20 פעלתו אשר עבד בה נתתי לו את ארץ מצרים אשר עשו לי נאם אדני יהוה׃

21 ביום ההוא אצמיח קרן לבית ישראל ולך אתן פתחון פה בתוכם וידעו כי אני יהוה׃