1 A palavra do Senhor veio a mim, dizendo:

2 — Filho do homem, profetize e diga: Assim diz o Senhor Deus:

"Gritem: Ah! Aquele dia!

3 Porque está perto o dia,

sim, está perto o Dia do Senhor.

Será um dia de nuvens,

o tempo dos gentios.

4 A espada virá contra o Egito,

e haverá grande angústia

na Etiópia,

quando caírem os feridos no Egito;

o seu povo será levado

para o cativeiro,

e serão destruídos

os seus fundamentos.

5 A Etiópia, Pute, Lude

e toda a Arábia,

os de Cube e os homens

da terra da aliança

cairão à espada

juntamente com o Egito."

6 Assim diz o Senhor:

"Também cairão

os que sustêm o Egito,

e será humilhado

o orgulho do seu poder.

Desde Migdol até Sevene,

cairão à espada",

diz o Senhor Deus.

7 "Serão desolados

no meio de terras desertas,

e as suas cidades estarão no meio

das cidades devastadas.

8 Saberão que eu sou o Senhor,

quando eu tiver posto

fogo no Egito

e forem destruídos todos

os que lhe prestavam auxílio."

9 — Naquele dia, enviarei mensageiros em navios, para amedrontarem o povo da Etiópia, que vive despreocupado, e haverá angústia entre eles no dia da ruína do Egito; pois eis que já vem.

10 Assim diz o Senhor Deus:

"Farei cessar a pompa do Egito,

por meio de Nabucodonosor,

rei da Babilônia.

11 Ele e o seu povo com ele,

os mais terríveis das nações,

serão levados

para destruírem a terra;

atacarão o Egito

com suas espadas na mão

e encherão a terra de mortos.

12 Secarei os rios e venderei a terra,

entregando-a nas mãos dos maus.

Por meio de estrangeiros,

farei desolada a terra

e a sua plenitude.

Eu, o Senhor, falei."

13 Assim diz o Senhor Deus:

"Também destruirei os ídolos

e eliminarei as imagens de Mênfis.

Não haverá mais príncipe

na terra do Egito,

onde implantarei o terror.

14 Farei de Patros uma desolação,

porei fogo em Zoã

e executarei juízo em Tebas.

15 Derramarei o meu furor

sobre Sim, fortaleza do Egito,

e exterminarei

a multidão de Tebas.

16 Atearei fogo no Egito.

A cidade de Sim

terá grande angústia,

Tebas será destruída,

e Mênfis terá adversários

em pleno dia.

17 Os jovens de Áven e de Pi-Besete

cairão à espada,

e estas cidades

irão para o cativeiro.

18 Em Tafnes, o dia se escurecerá,

quando eu quebrar ali

os jugos do Egito

e nela cessar

o orgulho do seu poder;

uma nuvem a cobrirá,

e as suas filhas

irão para o cativeiro.

19 Assim, executarei juízo no Egito,

e saberão que eu sou o Senhor."

20 No décimo primeiro ano, no primeiro mês, aos sete dias do mês, a palavra do Senhor veio a mim, dizendo:

21 — Filho do homem, eu quebrei o braço de Faraó, rei do Egito, e eis que não foi atado para que seja tratado com remédios, nem posto numa tala para tornar-se forte o bastante para empunhar a espada. 22 Portanto, assim diz o Senhor Deus: Eis que eu estou contra Faraó, rei do Egito. Quebrarei os seus braços, tanto o forte como o que já está quebrado, e farei com que a espada caia da sua mão. 23 Dispersarei os egípcios entre as nações e os espalharei por outras terras. 24 Fortalecerei os braços do rei da Babilônia e porei a minha espada na mão dele. Porém quebrarei os braços de Faraó, que, diante dele, gemerá como geme quem foi mortalmente ferido. 25 Levantarei os braços do rei da Babilônia, mas os braços de Faraó cairão. Saberão que eu sou o Senhor, quando eu puser a minha espada na mão do rei da Babilônia e ele a estender contra a terra do Egito. 26 Dispersarei os egípcios entre as nações e os espalharei por outras terras. Assim eles saberão que eu sou o Senhor.

1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

2 בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה הילילו הה ליום׃

3 כי קרוב יום וקרוב יום ליהוה יום ענן עת גוים יהיה׃

4 ובאה חרב במצרים והיתה חלחלה בכוש בנפל חלל במצרים ולקחו המונה ונהרסו יסודתיה׃

5 כוש ופוט ולוד וכל הערב וכוב ובני ארץ הברית אתם בחרב יפלו׃

6 כה אמר יהוה ונפלו סמכי מצרים וירד גאון עזה ממגדל סונה בחרב יפלו בה נאם אדני יהוה׃

7 ונשמו בתוך ארצות נשמות ועריו בתוך ערים נחרבות תהיינה׃

8 וידעו כי אני יהוה בתתי אש במצרים ונשברו כל עזריה׃

9 ביום ההוא יצאו מלאכים מלפני בצים להחריד את כוש בטח והיתה חלחלה בהם ביום מצרים כי הנה באה׃

10 כה אמר אדני יהוה והשבתי את המון מצרים ביד נבוכדראצר מלך בבל׃

11 הוא ועמו אתו עריצי גוים מובאים לשחת הארץ והריקו חרבותם על מצרים ומלאו את הארץ חלל׃

12 ונתתי יארים חרבה ומכרתי את הארץ ביד רעים והשמתי ארץ ומלאה ביד זרים אני יהוה דברתי׃

13 כה אמר אדני יהוה והאבדתי גלולים והשבתי אלילים מנף ונשיא מארץ מצרים לא יהיה עוד ונתתי יראה בארץ מצרים׃

14 והשמתי את פתרוס ונתתי אש בצען ועשיתי שפטים בנא׃

15 ושפכתי חמתי על סין מעוז מצרים והכרתי את המון נא׃

16 ונתתי אש במצרים חול תחיל סין ונא תהיה להבקע ונף צרי יומם׃

17 בחורי און ופי בסת בחרב יפלו והנה בשבי תלכנה׃

18 ובתחפנחס חשך היום בשברי שם את מטות מצרים ונשבת בה גאון עזה היא ענן יכסנה ובנותיה בשבי תלכנה׃

19 ועשיתי שפטים במצרים וידעו כי אני יהוה׃

20 ויהי באחת עשרה שנה בראשון בשבעה לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר׃

21 בן אדם את זרוע פרעה מלך מצרים שברתי והנה לא חבשה לתת רפאות לשום חתול לחבשה לחזקה לתפש בחרב׃

22 לכן כה אמר אדני יהוה הנני אל פרעה מלך מצרים ושברתי את זרעתיו את החזקה ואת הנשברת והפלתי את החרב מידו׃

23 והפצותי את מצרים בגוים וזריתם בארצות׃

24 וחזקתי את זרעות מלך בבל ונתתי את חרבי בידו ושברתי את זרעות פרעה ונאק נאקות חלל לפניו׃

25 והחזקתי את זרעות מלך בבל וזרעות פרעה תפלנה וידעו כי אני יהוה בתתי חרבי ביד מלך בבל ונטה אותה אל ארץ מצרים׃

26 והפצותי את מצרים בגוים וזריתי אותם בארצות וידעו כי אני יהוה׃