1 Paulo e Timóteo, servos de Cristo Jesus, a todos os santos em Cristo Jesus, inclusive bispos e diáconos que vivem em Filipos.
2 Que a graça e a paz de Deus, nosso Pai, e do Senhor Jesus Cristo estejam com vocês.
3 Dou graças ao meu Deus por tudo o que lembro de vocês, 4 fazendo sempre, com alegria, súplicas por todos vocês, em todas as minhas orações. 5 Dou graças pela maneira como vocês têm participado na proclamação do evangelho, desde o primeiro dia até agora. 6 Estou certo de que aquele que começou boa obra em vocês há de completá-la até o Dia de Cristo Jesus. 7 Aliás, é justo que eu assim pense de todos vocês, porque os trago no coração, seja nas minhas algemas, seja na defesa e confirmação do evangelho, pois todos vocês são participantes da graça comigo. 8 Pois Deus é testemunha da saudade que tenho de todos vocês, no profundo afeto de Cristo Jesus.
9 E também faço esta oração: que o amor de vocês aumente mais e mais em conhecimento e toda a percepção, 10 para que vocês aprovem as coisas excelentes e sejam sinceros e inculpáveis para o Dia de Cristo, 11 cheios do fruto de justiça que vem por meio de Jesus Cristo, para glória e louvor de Deus.
12 Quero ainda, irmãos, que saibam que as coisas que me aconteceram têm até contribuído para o progresso do evangelho, 13 de maneira que toda a guarda pretoriana e todos os demais sabem que estou preso por causa de Cristo. 14 E os irmãos, em sua maioria, estimulados no Senhor por minhas algemas, ousam falar a palavra com mais coragem. 15 É verdade que alguns proclamam Cristo por inveja e rivalidade, mas outros o fazem de boa vontade. 16 Estes o fazem por amor, sabendo que estou incumbido da defesa do evangelho; 17 aqueles, porém, pregam Cristo por interesse pessoal, não de forma sincera, pensando que assim podem aumentar meu sofrimento na prisão. 18 Mas que importa? Uma vez que, de uma forma ou de outra, Cristo está sendo pregado, seja com fingimento, seja com sinceridade, também com isto me alegro; sim, sempre me alegrarei.
19 Porque estou certo de que, pela súplica de vocês e com a ajuda do Espírito de Jesus Cristo, isso resultará em minha libertação. 20 Minha ardente expectativa e esperança é que em nada serei envergonhado, mas que, com toda a ousadia, como sempre, também agora, Cristo será engrandecido no meu corpo, quer pela vida, quer pela morte. 21 Porque para mim o viver é Cristo, e o morrer é lucro. 22 Entretanto, se eu continuar vivendo, poderei ainda fazer algum trabalho frutífero. Assim, não sei o que devo escolher. 23 Estou cercado pelos dois lados, tendo o desejo de partir e estar com Cristo, o que é incomparavelmente melhor. 24 Mas, por causa de vocês, é mais necessário que eu continue a viver. 25 E, convencido disto, estou certo de que ficarei e permanecerei com todos vocês, para que progridam e tenham alegria na fé. 26 Desse modo, vocês terão mais motivo para se gloriarem em Cristo Jesus por minha causa, pela minha presença, de novo, no meio de vocês.
27 Acima de tudo, vivam de modo digno do evangelho de Cristo, para que, ou indo até aí para vê-los ou estando ausente, eu ouça a respeito de vocês que estão firmes em um só espírito, como uma só alma, lutando juntos pela fé do evangelho; 28 e que em nada se sentem intimidados pelos adversários. Pois o que para eles é prova evidente de perdição para vocês é sinal de salvação, e isto da parte de Deus. 29 Porque vocês receberam a graça de sofrer por Cristo, e não somente de crer nele, 30 pois vocês têm o mesmo combate que viram em mim e que agora estão ouvindo que continuo a ter.
1 פולוס וטימותיוס עבדי המשיח ישוע אל כל הקדשים במשיח ישוע אשר הם בפילפי עם הפקידים והשמשים׃
2 חסד לכם ושלום מאת האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח׃
3 אודה לאלהי מדי זכרי אתכם׃
4 ותמיד בכל תפלותי אתחנן בשמחה בעד כלכם׃
5 על התחברותכם אל הבשורה למן היום הראשון ועד הנה׃
6 ובטח אני כי המתחיל בכם המעשה הטוב גם יגמרנו עד יום ישוע המשיח׃
7 כאשר ראוי לי לחשב ככה על כלכם בעבור שאתי אתכם בלבבי במוסרי ובהצדיקי ובחזקי את הבשורה באשר כלכם חברי בחסד׃
8 כי האלהים לי לעד אשר לכלכם נכספתי באהבת ישוע המשיח׃
9 ועל זאת מתפלל אנכי כי תרבה ותגדל אהבתכם בהשכל ובכל דעת׃
10 למען תבחנו את המבחרות והייתם זכים ובלי מכשול עד יום המשיח׃
11 מלאים פרי הצדקה על ידי ישוע המשיח לכבוד אלהים ותהלתו׃
12 והנני מודיע אתכם אחי כי אשר מצאתני היתה אך ליתרון הבשורה׃
13 עד אשר נגלו מוסרותי במשיח בכל שער המלך ולכל הנשארים׃
14 ורב האחים באדנינו הוסיפו אמץ במוסרותי והתחזקו יותר בלבבם לדבר את הדבר בלי פחד׃
15 הן יש מגידים את המשיח מקנאה וריב ויש מגידים בכונה טובה׃
16 אלה ממריבה מגידים את המשיח לא בלב טהור כי חשבים להוסיף צרה על מוסרי׃
17 ואלה מאהבה באשר הם ידעים כי נתון אנכי להצדיק את הבשורה׃
18 אך מה בכך הלא בכל אופן אם בעלילה או באמת יגד המשיח ואני הנני שמח בזאת וגם אשמח׃
19 כי יודע אני שתהיה לי זאת לישועה בתפלתכם ובעזרת רוח ישוע המשיח׃
20 ואוחיל ואקוה שלא אבוש בכל דבר כי אם בכל בטחון כאשר מאז כן גם עתה יתגדל המשיח בגופי אם בחיי אם במותי׃
21 כי המשיח הוא חיי והמות רוח לי׃
22 אולם אם לחיות בבשר עוד יוסיף לי פרי עמלי אין לי להגיד במה אבחר׃
23 כי משוך אני מן השנים נפשי אותה להפטר ולהיות עם המשיח כי זה המבחר׃
24 אבל לעמד עוד בבשר צריך יתר בעבורכם׃
25 ואני בטח וידע כי אותר ואעמד עם כלכם יחד לאמץ אתכם ולהגדיל שמחת אמונתכם׃
26 למען תרבה על ידי תהלתכם במשיח ישוע בשובי לבוא אליכם׃
27 רק חתנהגו כראוי לבשורת המשיח למען אשמע עליכם אם בבואי לראותכם אם בהיותי רחוק כי קימים אתם ברוח אחת ועזרים אתי בנפש אחת להלחם בעד אמונת הבשורה׃
28 ואינכם חרדים מאומה מפני המתקוממים אשר זאת להם אות לאבדם ולכם לישועתכם ומאת האלהים היא׃
29 כי נתן לכם בעד המשיח לא לבד להאמין בו כי אם גם להתענות בעדו׃
30 כי גם לכם המלחמה אשר ראיתם בי ואשר עתה שמעים אתם עלי׃