1 Abrão saiu do Egito e foi para o Neguebe, ele e a sua mulher e tudo o que tinha. E Ló foi com ele. 2 Abrão era muito rico; possuía gado, prata e ouro. 3 Fez as suas jornadas do Neguebe até Betel, até o lugar onde primeiro tinha armado a sua tenda, entre Betel e Ai, 4 até o lugar do altar, que anteriormente tinha feito. E ali Abrão invocou o nome do Senhor.

5 Ló, que ia com Abrão, também tinha rebanhos, gado e tendas. 6 E a terra não podia sustentá-los, para que morassem juntos, porque eram muitos os seus bens, de maneira que não podiam morar um na companhia do outro. 7 Houve desentendimento entre os pastores do gado de Abrão e os pastores do gado de Ló. Nesse tempo os cananeus e os ferezeus habitavam essa terra.

8 Então Abrão disse a Ló:

— Não deveria haver conflito entre mim e você e entre os meus pastores e os seus pastores, porque somos parentes chegados. 9 Não está toda a terra aí diante de você? Peço que você se afaste de mim. Se você for para a esquerda, irei para a direita; se você for para a direita, irei para a esquerda.

10 Ló ergueu os olhos e viu toda a campina do Jordão, que era toda bem-regada, como o jardim do Senhor, como a terra do Egito, até a região de Zoar. Isto foi antes de haver o Senhor destruído Sodoma e Gomorra. 11 Então Ló escolheu para si toda a campina do Jordão e partiu para o Oriente. E assim separaram-se um do outro. 12 Abrão habitou na terra de Canaã, e Ló foi morar nas cidades da campina. E ia armando as suas tendas até Sodoma. 13 Ora, os moradores de Sodoma eram maus e grandes pecadores contra o Senhor.

14 O Senhor disse a Abrão, depois que Ló se separou dele:

— Erga os olhos e olhe de onde você está para o norte, para o sul, para o leste e para o oeste; 15 porque toda essa terra que você está vendo, eu a darei a você e à sua descendência, para sempre. 16 Farei a sua descendência como o pó da terra, de maneira que, se alguém puder contar o pó da terra, então será possível também contar os seus descendentes. 17 Levante-se e percorra essa terra no seu comprimento e na sua largura, porque eu a darei a você.

18 E Abrão, mudando as suas tendas, foi morar nos carvalhais de Manre, que estão junto a Hebrom. E ali edificou um altar ao Senhor.

1 ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו הנגבה׃

2 ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב׃

3 וילך למסעיו מנגב ועד בית אל עד המקום אשר היה שם אהלה בתחלה בין בית אל ובין העי׃

4 אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשנה ויקרא שם אברם בשם יהוה׃

5 וגם ללוט ההלך את אברם היה צאן ובקר ואהלים׃

6 ולא נשא אתם הארץ לשבת יחדו כי היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדו׃

7 ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט והכנעני והפרזי אז ישב בארץ׃

8 ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני וביניך ובין רעי ובין רעיך כי אנשים אחים אנחנו׃

9 הלא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה׃

10 וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה לפני שחת יהוה את סדם ואת עמרה כגן יהוה כארץ מצרים באכה צער׃

11 ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו׃

12 אברם ישב בארץ כנען ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדם׃

13 ואנשי סדם רעים וחטאים ליהוה מאד׃

14 ויהוה אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפנה ונגבה וקדמה וימה׃

15 כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם׃

16 ושמתי את זרעך כעפר הארץ אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה׃

17 קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה׃

18 ויאהל אברם ויבא וישב באלני ממרא אשר בחברון ויבן שם מזבח ליהוה׃