1 Depois destes acontecimentos, a palavra do Senhor veio a Abrão, numa visão, dizendo:

— Não tenha medo, Abrão, eu sou o seu escudo, e lhe darei uma grande recompensa.

2 Abrão respondeu:

— Senhor Deus, que me darás, se continuo sem filhos e o herdeiro da minha casa é o damasceno Eliézer?

3 Abrão continuou:

— Tu não me deste descendência, e um servo nascido na minha casa será o meu herdeiro.

4 E eis que a palavra do Senhor veio a ele, dizendo:

— Esse não será o seu herdeiro. Pelo contrário, aquele que será gerado por você, esse será o seu herdeiro.

5 Então o Senhor levou-o para fora e disse:

— Olhe para os céus e conte as estrelas, se puder contá-las.

E lhe disse:

— Assim será a sua posteridade.

6 Abrão creu no Senhor, e isso lhe foi atribuído para justiça.

7 O Senhor disse também:

— Eu sou o Senhor que o tirei de Ur dos caldeus, para lhe dar esta terra como herança.

8 Mas Abrão perguntou:

— Senhor Deus, como saberei que vou herdar essa terra?

9 O Senhor respondeu:

— Traga-me uma novilha, uma cabra e um cordeiro, cada qual de três anos, uma rolinha e um pombinho.

10 Abrão trouxe todos esses animais, cortou-os pelo meio e pôs as metades umas diante das outras. As aves, porém, não cortou pelo meio. 11 Aves de rapina desciam sobre os cadáveres, porém Abrão as enxotava.

12 Ao pôr do sol, um profundo sono caiu sobre Abrão, e grande pavor e densas trevas tomaram conta dele. 13 Então o Senhor lhe disse:

— Fique sabendo, com certeza, que a sua posteridade será peregrina em terra alheia, será reduzida à escravidão e será afligida durante quatrocentos anos. 14 Mas eu castigarei a nação que os escravizar. Depois eles sairão com muitas riquezas. 15 E você irá para junto de seus pais em paz; será sepultado em boa velhice. 16 Na quarta geração, voltarão para cá; porque a medida da iniquidade dos amorreus ainda não se encheu.

17 Quando o sol se pôs e houve densas trevas, eis que um fogareiro fumegante e uma tocha de fogo passaram entre aqueles pedaços dos animais. 18 Naquele mesmo dia, o Senhor fez aliança com Abrão, dizendo:

— À sua descendência dei esta terra, desde o rio do Egito até o grande rio Eufrates: 19 a terra dos queneus, dos quenezeus, dos cadmoneus, 20 dos heteus, dos ferezeus, dos refains, 21 dos amorreus, dos cananeus, dos girgaseus e dos jebuseus.

1 אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד׃

2 ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר׃

3 ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יורש אתי׃

4 והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך׃

5 ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבים אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך׃

6 והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה׃

7 ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה׃

8 ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה׃

9 ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל׃

10 ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפר לא בתר׃

11 וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם׃

12 ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו׃

13 ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה׃

14 וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול׃

15 ואתה תבוא אל אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה׃

16 ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמרי עד הנה׃

17 ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה׃

18 ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת׃

19 את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני׃

20 ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים׃

21 ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי׃