1 Sobreveio fome à terra, assim como tinha acontecido nos dias de Abraão. Então Isaque foi a Gerar, encontrar-se com Abimeleque, rei dos filisteus. 2 O Senhor apareceu a Isaque e lhe disse:
— Não desça ao Egito, mas fique na terra que eu lhe indicar. 3 Habite nela, e serei com você e o abençoarei. Porque a você e à sua descendência darei todas estas terras e confirmarei o juramento que fiz a Abraão, o seu pai. 4 Multiplicarei a sua descendência como as estrelas dos céus e a ela darei todas estas terras. Na sua descendência serão benditas todas as nações da terra, 5 porque Abraão obedeceu à minha palavra e guardou os meus mandamentos, os meus preceitos, os meus estatutos e as minhas leis.
6 Isaque, pois, ficou em Gerar. 7 Quando os homens daquele lugar perguntaram a respeito de sua mulher, ele disse: "É minha irmã." Ele tinha medo de dizer: "É minha mulher", porque pensava assim: "Os homens do lugar me matarão por causa de Rebeca, porque ela é muito bonita."
8 Depois que Isaque havia permanecido ali por muito tempo, Abimeleque, rei dos filisteus, olhou por uma janela e viu que Isaque acariciava Rebeca, sua mulher. 9 Então Abimeleque chamou Isaque e lhe disse:
— É evidente que ela é a sua mulher! Como é que você disse que ela era a sua irmã?
Isaque respondeu:
— É que eu pensei que poderiam me matar por causa dela.
10 Então Abimeleque disse:
— O que é isso que você fez conosco? Facilmente alguém do povo poderia ter se deitado com a sua mulher, e você teria trazido culpa sobre nós.
11 Então Abimeleque deu esta ordem a todo o povo:
— Quem tocar neste homem ou na sua mulher certamente morrerá.
12 Isaque semeou naquela terra e, no mesmo ano, recolheu cem por um, porque o Senhor o abençoava. 13 Ele enriqueceu, continuou prosperando, ficou riquíssimo. 14 Tinha ovelhas e bois e grande número de servos, de maneira que os filisteus tinham inveja dele. 15 E, por isso, lhe entulharam todos os poços que os servos de seu pai haviam cavado, nos dias de Abraão, enchendo-os de terra. 16 Abimeleque disse a Isaque:
— Saia da nossa terra, porque você já é muito mais poderoso do que nós.
17 Então Isaque saiu dali e se acampou no vale de Gerar, onde ficou morando. 18 Isaque tornou a abrir os poços que haviam sido cavados nos dias de Abraão, seu pai, porque os filisteus os haviam entulhado depois da morte de Abraão, e lhes deu os mesmos nomes que o seu pai já lhes tinha dado. 19 Os servos de Isaque cavaram no vale e acharam um poço de água nascente. 20 Mas os pastores de Gerar entraram em conflito com os pastores de Isaque, dizendo:
— Esta água é nossa!
Por isso, Isaque chamou o poço de Eseque, porque entraram em conflito com ele. 21 Então cavaram outro poço e também por causa desse houve conflito. Por isso, recebeu o nome de Sitna. 22 Partindo dali, Isaque cavou ainda outro poço. E, como por esse não houve conflito, deu-lhe o nome de Reobote. Ele disse:
— Porque agora o Senhor abriu espaço para nós e vamos prosperar nesta terra.
23 Dali Isaque foi para Berseba. 24 Na mesma noite, o Senhor lhe apareceu e disse:
— Eu sou o Deus de seu pai Abraão. Não tenha medo, porque eu estou com você. Eu o abençoarei e multiplicarei a sua descendência por amor de Abraão, meu servo.
25 Então Isaque levantou ali um altar e, tendo invocado o nome do Senhor, armou a sua tenda; e os servos de Isaque abriram ali um poço.
26 Abimeleque, seu amigo Austate e Ficol, comandante do seu exército, saíram de Gerar para encontrar Isaque. 27 Isaque perguntou:
— Por que vocês vieram à minha presença, se me odeiam e me expulsaram do meio de vocês?
28 Eles responderam:
— Vimos claramente que o Senhor está com você. Então pensamos que seria bom se houvesse um juramento entre nós e você. Queremos fazer uma aliança com você. 29 Você jura que não nos fará mal, assim como nós também não fizemos nenhum mal a você, mas fizemos somente o bem e o deixamos ir em paz. Você é agora o abençoado do Senhor.
30 Então Isaque lhes deu um banquete, e comeram e beberam. 31 Levantando-se de madrugada, juraram de parte a parte. Isaque os despediu, e eles se foram em paz. 32 Nesse mesmo dia, vieram os servos de Isaque e, dando-lhe notícia do poço que tinham cavado, lhe disseram:
— Achamos água.
33 Ao poço, Isaque deu o nome de Seba. Por isso, Berseba é o nome daquela cidade até o dia de hoje.
34 Quando Esaú tinha quarenta anos de idade, tomou por esposa Judite, filha de Beeri, heteu, e Basemate, filha de Elom, heteu. 35 Essas duas se tornaram amargura de espírito para Isaque e para Rebeca.
1 ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל אבימלך מלך פלשתים גררה׃
2 וירא אליו יהוה ויאמר אל תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך׃
3 גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל הארצת האל והקמתי את השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך׃
4 והרביתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארצת האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ׃
5 עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי׃
6 וישב יצחק בגרר׃
7 וישאלו אנשי המקום לאשתו ויאמר אחתי הוא כי ירא לאמר אשתי פן יהרגני אנשי המקום על רבקה כי טובת מראה היא׃
8 ויהי כי ארכו לו שם הימים וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו׃
9 ויקרא אבימלך ליצחק ויאמר אך הנה אשתך הוא ואיך אמרת אחתי הוא ויאמר אליו יצחק כי אמרתי פן אמות עליה׃
10 ויאמר אבימלך מה זאת עשית לנו כמעט שכב אחד העם את אשתך והבאת עלינו אשם׃
11 ויצו אבימלך את כל העם לאמר הנגע באיש הזה ובאשתו מות יומת׃
12 ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו יהוה׃
13 ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד׃
14 ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתים׃
15 וכל הבארת אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפר׃
16 ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד׃
17 וילך משם יצחק ויחן בנחל גרר וישב שם׃
18 וישב יצחק ויחפר את בארת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמת אשר קרא להן אביו׃
19 ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים׃
20 ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק לאמר לנו המים ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו׃
21 ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה׃
22 ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי עתה הרחיב יהוה לנו ופרינו בארץ׃
23 ויעל משם באר שבע׃
24 וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אברהם אביך אל תירא כי אתך אנכי וברכתיך והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי׃
25 ויבן שם מזבח ויקרא בשם יהוה ויט שם אהלו ויכרו שם עבדי יצחק באר׃
26 ואבימלך הלך אליו מגרר ואחזת מרעהו ופיכל שר צבאו׃
27 ויאמר אלהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אתי ותשלחוני מאתכם׃
28 ויאמרו ראו ראינו כי היה יהוה עמך ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה ברית עמך׃
29 אם תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק טוב ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך יהוה׃
30 ויעש להם משתה ויאכלו וישתו׃
31 וישכימו בבקר וישבעו איש לאחיו וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום׃
32 ויהי ביום ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגדו לו על אדות הבאר אשר חפרו ויאמרו לו מצאנו מים׃
33 ויקרא אתה שבעה על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה׃
34 ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח אשה את יהודית בת בארי החתי ואת בשמת בת אילן החתי׃
35 ותהיין מרת רוח ליצחק ולרבקה׃