1 Quando Raquel viu que não dava filhos a Jacó, teve ciúmes de sua irmã e disse a Jacó:

— Dê-me filhos, do contrário morrerei.

2 Então Jacó ficou irado com Raquel e disse:

— Será que eu estou em lugar de Deus, que a impediu de ter filhos?

3 Então Raquel disse:

— Eis aqui Bila, minha serva; tenha relações com ela, para que dê à luz e eu traga filhos ao meu colo por meio dela.

4 Assim, Raquel lhe deu Bila, sua serva, por mulher; e Jacó teve relações com ela. 5 Bila ficou grávida e deu à luz um filho a Jacó. 6 Então Raquel disse:

— Deus me fez justiça; ouviu a minha voz e me deu um filho.

Por isso lhe chamou Dã.

7 Outra vez Bila, serva de Raquel, ficou grávida e deu à luz o segundo filho a Jacó. 8 Raquel disse:

— Com grandes lutas tenho competido com minha irmã e consegui vencer.

Por isso deu ao filho o nome de Naftali.

9 Quando Lia viu que ela mesma tinha cessado de ter filhos, tomou a sua serva Zilpa e a deu a Jacó por mulher. 10 Zilpa, serva de Lia, deu a Jacó um filho. 11 Lia disse:

— Afortunada!

E deu ao filho o nome de Gade.

12 Depois, Zilpa, serva de Lia, deu o segundo filho a Jacó. 13 Então Lia disse:

— É a minha felicidade! Porque as mulheres dirão que sou feliz.

E lhe deu o nome de Aser.

14 Nos dias da colheita do trigo, Rúben saiu e achou umas mandrágoras no campo. Ele as trouxe para Lia, sua mãe. Então Raquel disse a Lia:

— Dê-me algumas das mandrágoras que o seu filho trouxe.

15 Mas Lia respondeu:

— Você acha pouco o fato de ter tomado de mim o marido? Vai tomar também as mandrágoras de meu filho?

Raquel respondeu:

— Ele poderá ter relações com você esta noite, em troca das mandrágoras de seu filho.

16 À tarde, quando Jacó voltava do campo, Lia saiu ao encontro dele e lhe disse:

— Esta noite você terá relações comigo, pois eu aluguei você pelas mandrágoras de meu filho.

E naquela noite Jacó teve relações com ela. 17 Deus ouviu Lia, ela ficou grávida e deu à luz o quinto filho. 18 Então Lia disse:

— Deus me recompensou, porque dei a minha serva ao meu marido.

E deu ao filho o nome de Issacar.

19 E Lia engravidou mais uma vez e deu a Jacó o sexto filho. 20 E disse:

— Deus me concedeu excelente dádiva. Agora meu marido vai permanecer comigo, porque lhe dei seis filhos.

E ela deu ao filho o nome de Zebulom.

21 Depois disto, deu à luz uma filha e lhe chamou Diná.

22 Deus lembrou-se de Raquel, ouviu-a e a fez fecunda. 23 Ela engravidou e deu à luz um filho. Então disse:

— Deus tirou de mim o meu vexame.

24 E deu ao filho o nome de José, dizendo:

— Que o Senhor me dê ainda outro filho.

25 Depois que Raquel deu à luz José, Jacó disse a Labão:

— Deixe-me voltar ao meu lugar e à minha terra. 26 Dê-me os meus filhos e as mulheres, pelas quais trabalhei para o senhor, e partirei. O senhor sabe muito bem quanto e de que maneira o servi.

27 Labão lhe respondeu:

— Se puder me fazer este favor, peço que fique comigo. Descobri por meio de adivinhações que o Senhor Deus me abençoou por causa de você.

28 E Labão continuou:

— Fixe o seu salário, que eu pagarei.

29 Então Jacó disse:

— O senhor sabe como tenho trabalhado e como cuidei do seu gado. 30 Porque o pouco que o senhor tinha antes de eu chegar foi aumentado grandemente; e o Senhor Deus o abençoou com o meu trabalho. Mas quando vou começar a trabalhar também por minha própria casa?

31 Labão perguntou a Jacó:

— Quanto você quer que eu lhe dê?

Jacó respondeu:

— Não precisa me dar nada. Voltarei a apascentar e a guardar o seu rebanho, se o senhor concordar com isto: 32 Passarei hoje por todo o seu rebanho, separando para mim todas as ovelhas salpicadas e malhadas, todos os cordeiros negros, e todas as cabras malhadas e salpicadas. Isto será o meu salário. 33 Assim, a minha justiça responderá por mim, no dia de amanhã, quando o senhor vier conferir o meu salário. As cabras que não forem salpicadas e malhadas e as ovelhas que não forem negras, caso forem achadas comigo, o senhor pode considerá-las como roubadas.

34 Labão disse:

— Está bem. Seja como você disse.

35 Mas, naquele mesmo dia, Labão separou os bodes listrados e malhados e todas as cabras salpicadas e malhadas, todos os que tinham alguma brancura e todos os cordeiros pretos; e os passou às mãos de seus filhos. 36 E pôs a distância de três dias de viagem entre si e Jacó. E Jacó apascentava o restante dos rebanhos de Labão.

37 Jacó pegou galhos verdes de álamo, de aveleira e de plátano e lhes removeu a casca, em riscas abertas, deixando aparecer a brancura dos galhos. 38 Pôs esses galhos descascados em frente ao rebanho, nos canais de água e nos bebedouros, aonde os rebanhos vinham para beber água. E como acasalavam quando vinham beber, 39 as ovelhas ficavam prenhes diante dos galhos e davam crias listradas, salpicadas e malhadas. 40 Então Jacó separou os cordeiros e virou o rebanho para o lado dos animais listrados e dos animais pretos nos rebanhos de Labão; e pôs o seu rebanho à parte e não o juntou com o rebanho de Labão. 41 E, todas as vezes que as ovelhas fortes ficavam prenhes, Jacó punha os galhos à vista do rebanho nos canais de água, para que ficassem prenhes diante dos galhos. 42 Porém, quando o rebanho era fraco, não punha os galhos. Assim, os animais fracos eram de Labão, e os fortes eram de Jacó. 43 E o homem se tornou mais e mais rico; teve muitos rebanhos, servas, servos, camelos e jumentos.

1 ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי׃

2 ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן׃

3 ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה׃

4 ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב׃

5 ותהר בלהה ותלד ליעקב בן׃

6 ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן לי בן על כן קראה שמו דן׃

7 ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב׃

8 ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחתי גם יכלתי ותקרא שמו נפתלי׃

9 ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה׃

10 ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן׃

11 ותאמר לאה בגד ותקרא את שמו גד׃

12 ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב׃

13 ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר׃

14 וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל לאה אמו ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודאי בנך׃

15 ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך׃

16 ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא׃

17 וישמע אלהים אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי׃

18 ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר׃

19 ותהר עוד לאה ותלד בן ששי ליעקב׃

20 ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבלון׃

21 ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה׃

22 ויזכר אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה׃

23 ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את חרפתי׃

24 ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר׃

25 ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי׃

26 תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך׃

27 ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך׃

28 ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה׃

29 ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה מקנך אתי׃

30 כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי לביתי׃

31 ויאמר מה אתן לך ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה אם תעשה לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר׃

32 אעבר בכל צאנך היום הסר משם כל שה נקד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי׃

33 וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי׃

34 ויאמר לבן הן לו יהי כדברך׃

35 ויסר ביום ההוא את התישים העקדים והטלאים ואת כל העזים הנקדות והטלאת כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו׃

36 וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את צאן לבן הנותרת׃

37 ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על המקלות׃

38 ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות׃

39 ויחמו הצאן אל המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים׃

40 והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל עקד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן׃

41 והיה בכל יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות׃

42 ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב׃

43 ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים׃