1 Quando Jacó ergueu os olhos, viu que Esaú se aproximava, e com ele quatrocentos homens. Então repartiu os filhos entre Lia, Raquel e as duas servas. 2 Pôs as servas e seus filhos à frente, Lia e seus filhos atrás deles e Raquel e José por último. 3 E ele mesmo, adiantando-se, prostrou-se em terra sete vezes, até aproximar-se de seu irmão. 4 Então Esaú correu ao encontro dele e o abraçou; pôs os braços em volta do pescoço dele e o beijou; e choraram. 5 Daí, levantando os olhos, Esaú viu as mulheres e os meninos e disse:
— Quem são estes que estão com você?
Jacó respondeu:
— Os filhos com que Deus agraciou este seu servo.
6 Então se aproximaram as servas, elas e seus filhos, e se prostraram. 7 Chegaram também Lia e seus filhos e se prostraram. Por último chegaram José e Raquel e se prostraram.
8 Esaú perguntou:
— Qual é o seu propósito com todos esses grupos que encontrei?
Jacó respondeu:
— É para obter favor na presença de meu senhor.
9 Então Esaú disse:
— Eu tenho muitos bens, meu irmão; guarde o que você tem.
10 Mas Jacó insistiu:
— Não recuse. Se alcancei favor na sua presença, peço que aceite o meu presente, porque ver o seu rosto é como contemplar o semblante de Deus; e você me acolheu tão bem. 11 Portanto, aceite o meu presente, que eu lhe trouxe. Porque Deus tem sido generoso para comigo, e tenho fartura.
E insistiu com ele, até que o aceitou.
12 Então Esaú disse:
— Vamos partir e seguir viagem. Eu irei à sua frente.
13 Porém Jacó lhe disse:
— Meu senhor sabe que estes meninos são fracos, e tenho comigo ovelhas e vacas de leite. Se forçados a caminhar demais um só dia, morrerão todos os rebanhos. 14 Passe meu senhor adiante de seu servo; eu seguirei aos poucos, no passo do gado que me vai à frente e no passo dos meninos, até chegar a meu senhor, em Seir.
15 Esaú respondeu:
— Então permita que eu deixe com você alguns dessa gente que está comigo.
Jacó respondeu:
— Para quê? Basta que eu alcance favor aos olhos de meu senhor.
16 Assim, naquele dia Esaú voltou para Seir, pelo caminho por onde tinha vindo. 17 E Jacó foi para Sucote, e edificou para si uma casa, e fez cabanas para o seu gado. Por isso, o lugar se chamou Sucote.
18 Voltando de Padã-Arã, Jacó chegou são e salvo à cidade de Siquém, que está na terra de Canaã, e armou a sua tenda junto da cidade. 19 A parte do campo, onde tinha armado a sua tenda, ele a comprou dos filhos de Hamor, pai de Siquém, por cem peças de dinheiro. 20 E levantou ali um altar e lhe deu o nome de "Deus, o Deus de Israel".
1 וישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא ועמו ארבע מאות איש ויחץ את הילדים על לאה ועל רחל ועל שתי השפחות׃
2 וישם את השפחות ואת ילדיהן ראשנה ואת לאה וילדיה אחרנים ואת רחל ואת יוסף אחרנים׃
3 והוא עבר לפניהם וישתחו ארצה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו׃
4 וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפל על צוארו וישקהו ויבכו׃
5 וישא את עיניו וירא את הנשים ואת הילדים ויאמר מי אלה לך ויאמר הילדים אשר חנן אלהים את עבדך׃
6 ותגשן השפחות הנה וילדיהן ותשתחוין׃
7 ותגש גם לאה וילדיה וישתחוו ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו׃
8 ויאמר מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי ויאמר למצא חן בעיני אדני׃
9 ויאמר עשו יש לי רב אחי יהי לך אשר לך׃
10 ויאמר יעקב אל נא אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי כי על כן ראיתי פניך כראת פני אלהים ותרצני׃
11 קח נא את ברכתי אשר הבאת לך כי חנני אלהים וכי יש לי כל ויפצר בו ויקח׃
12 ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך׃
13 ויאמר אליו אדני ידע כי הילדים רכים והצאן והבקר עלות עלי ודפקום יום אחד ומתו כל הצאן׃
14 יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים עד אשר אבא אל אדני שעירה׃
15 ויאמר עשו אציגה נא עמך מן העם אשר אתי ויאמר למה זה אמצא חן בעיני אדני׃
16 וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה׃
17 ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכת על כן קרא שם המקום סכות׃
18 ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען בבאו מפדן ארם ויחן את פני העיר׃
19 ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו מיד בני חמור אבי שכם במאה קשיטה׃
20 ויצב שם מזבח ויקרא לו אל אלהי ישראל׃