1 Depois, Jacó chamou os seus filhos e disse:
— Ajuntem-se, e eu lhes farei saber o que vai acontecer com vocês nos dias que virão:
2 Reúnam-se e ouçam,
filhos de Jacó;
ouçam o que diz Israel,
o pai de vocês.
3 Rúben, você é
o meu primogênito,
minha força e as primícias
do meu vigor,
o mais excelente em dignidade
e o mais excelente em poder.
4 Impetuoso como a água,
você não será o mais excelente,
porque subiu ao leito de seu pai
e o profanou;
você profanou a minha cama.
5 Simeão e Levi são irmãos;
as suas espadas são instrumentos
de violência.
6 Que a minha alma não entre
no conselho deles;
que a minha glória não participe
do seu agrupamento;
porque no seu furor
mataram homens,
e na sua vontade perversa
mutilaram touros.
7 Maldito seja o seu furor,
pois era forte;
e maldita seja a sua ira,
pois era intensa;
eu os dividirei em Jacó
e os espalharei em Israel.
8 Judá, os seus irmãos o louvarão;
a sua mão estará sobre o pescoço
dos seus inimigos;
os filhos de seu pai
se inclinarão diante de você.
9 Judá é um leãozinho;
da presa você subiu, meu filho.
Ele se agacha e se deita como leão
e como leoa; quem o despertará?
10 O cetro não se afastará de Judá,
nem o bastão sairá
de entre os seus pés,
até que venha Siló;
e a ele obedecerão os povos.
11 Ele amarrará o seu jumentinho
à vide
e o filho da sua jumenta,
à videira mais excelente;
lavará as suas roupas no vinho
e a sua capa, em sangue de uvas.
12 Os seus olhos serão
cintilantes de vinho,
e os seus dentes serão
brancos de leite.
13 Zebulom habitará
na praia dos mares
e servirá de porto para os navios,
e a sua fronteira
se estenderá até Sidom.
14 Issacar é jumento
de ossos fortes,
deitado entre
os rebanhos de ovelhas.
15 Viu que o repouso era bom
e que a terra era deliciosa;
baixou os ombros à carga
e sujeitou-se ao trabalho escravo.
16 Dã julgará o seu povo,
como uma das tribos de Israel.
17 Dã será uma serpente
junto ao caminho,
uma víbora junto à vereda,
que morde o calcanhar do cavalo
e faz o seu cavaleiro cair para trás.
18 A tua salvação espero,
ó Senhor!
19 Gade será atacado
por guerrilheiros,
mas ele lhes atacará a retaguarda.
20 Aser, o seu pão será abundante
e ele produzirá delícias reais.
21 Naftali é uma gazela solta;
ele fala palavras bonitas.
22 José é um ramo frutífero,
ramo frutífero junto à fonte;
seus galhos se estendem
sobre o muro.
23 Os flecheiros lhe dão amargura,
atiram contra ele e o hostilizam.
24 O seu arco, porém,
permanece firme,
e os seus braços são feitos ativos
pelas mãos do Poderoso de Jacó,
sim, pelo Pastor
e pela Pedra de Israel,
25 pelo Deus de seu pai,
que o ajudará,
e pelo Todo-Poderoso,
que o abençoará
com bênçãos dos altos céus,
com bênçãos das profundezas,
com bênçãos dos seios e do ventre.
26 As bênçãos de seu pai
excederão as bênçãos de meus pais
até o alto dos montes eternos;
estejam elas
sobre a cabeça de José
e sobre o alto da cabeça
do que foi distinguido
entre seus irmãos.
27 Benjamim é lobo
que despedaça;
pela manhã devora a presa
e à tarde reparte o despojo.
28 São estas as doze tribos de Israel e isto é o que lhes falou seu pai quando os abençoou; a cada um deles abençoou segundo a bênção que lhe cabia.
29 Depois Jacó lhes ordenou, dizendo:
— Vou ser reunido ao meu povo; sepultem-me junto de meus pais, na caverna que está no campo de Efrom, o heteu, 30 na caverna que está no campo de Macpela, em frente a Manre, na terra de Canaã, a qual Abraão comprou de Efrom com aquele campo, como propriedade para servir de sepultura. 31 Ali eles sepultaram Abraão e Sara, sua mulher; ali eles sepultaram Isaque e Rebeca, sua mulher; e ali eu sepultei Lia. 32 O campo e a caverna que nele está foram comprados dos filhos de Hete.
33 Quando Jacó acabou de dar essas ordens a seus filhos, recolheu os pés na cama, expirou e foi reunido ao seu povo.
1 ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים׃
2 הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם׃
3 ראובן בכרי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז׃
4 פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה׃
5 שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרתיהם׃
6 בסדם אל תבא נפשי בקהלם אל תחד כבדי כי באפם הרגו איש וברצנם עקרו שור׃
7 ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל׃
8 יהודה אתה יודוך אחיך ידך בערף איביך ישתחוו לך בני אביך׃
9 גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו׃
10 לא יסור שבט מיהודה ומחקק מבין רגליו עד כי יבא שילה ולו יקהת עמים׃
11 אסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתנו כבס ביין לבשו ובדם ענבים סותה׃
12 חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב׃
13 זבולן לחוף ימים ישכן והוא לחוף אניות וירכתו על צידן׃
14 יששכר חמר גרם רבץ בין המשפתים׃
15 וירא מנחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למס עבד׃
16 דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל׃
17 יהי דן נחש עלי דרך שפיפן עלי ארח הנשך עקבי סוס ויפל רכבו אחור׃
18 לישועתך קויתי יהוה׃
19 גד גדוד יגודנו והוא יגד עקב׃
20 מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך׃
21 נפתלי אילה שלחה הנתן אמרי שפר׃
22 בן פרת יוסף בן פרת עלי עין בנות צעדה עלי שור׃
23 וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים׃
24 ותשב באיתן קשתו ויפזו זרעי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל׃
25 מאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך ברכת שמים מעל ברכת תהום רבצת תחת ברכת שדים ורחם׃
26 ברכת אביך גברו על ברכת הורי עד תאות גבעת עולם תהיין לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו׃
27 בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל׃
28 כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אתם׃
29 ויצו אותם ויאמר אלהם אני נאסף אל עמי קברו אתי אל אבתי אל המערה אשר בשדה עפרון החתי׃
30 במערה אשר בשדה המכפלה אשר על פני ממרא בארץ כנען אשר קנה אברהם את השדה מאת עפרן החתי לאחזת קבר׃
31 שמה קברו את אברהם ואת שרה אשתו שמה קברו את יצחק ואת רבקה אשתו ושמה קברתי את לאה׃
32 מקנה השדה והמערה אשר בו מאת בני חת׃
33 ויכל יעקב לצות את בניו ויאסף רגליו אל המטה ויגוע ויאסף אל עמיו׃