1 Então José se lançou sobre o rosto de seu pai, chorou sobre ele e o beijou. 2 José ordenou a seus servos, aos que eram médicos, que embalsamassem o corpo de seu pai. E os médicos embalsamaram Israel, 3 gastando nisso quarenta dias, pois assim se cumprem os dias do embalsamamento; e os egípcios ficaram de luto setenta dias.

4 Passados os dias de luto, José falou à casa de Faraó:

— Se agora encontrei favor diante de vocês, peço que falem aos ouvidos de Faraó, dizendo: 5 "Meu pai me fez jurar, declarando: ‘Eis que estou morrendo; sepulte-me no túmulo que abri para mim na terra de Canaã.’ Agora, quero ir e sepultar meu pai; depois voltarei."

6 Faraó respondeu:

— Vá e sepulte o seu pai como ele fez você jurar.

7 José partiu para sepultar o seu pai. Com ele foram todos os oficiais de Faraó, os principais da sua casa e todos os principais da terra do Egito, 8 bem como toda a casa de José, e seus irmãos, e a casa de seu pai. Deixaram na terra de Gósen somente as crianças, os rebanhos e o gado. 9 E foram também com ele tanto carruagens como cavaleiros; e o cortejo foi muito grande.

10 Quando eles chegaram à eira de Atade, que fica do outro lado do Jordão, fizeram ali grande e intensa lamentação; e José pranteou seu pai durante sete dias. 11 Quando os moradores da terra, os cananeus, viram o luto na eira de Atade, disseram:

— Como é grande este pranto dos egípcios!

E por isso aquele lugar foi chamado de Abel-Mizraim; fica do outro lado do Jordão.

12 Os filhos de Jacó fizeram como ele lhes havia ordenado: 13 levaram-no para a terra de Canaã e o sepultaram na caverna do campo de Macpela, que, juntamente com o campo, Abraão havia comprado de Efrom, o heteu, para ser lugar de sepultura. Esse lugar fica em frente a Manre. 14 Depois disso, José voltou para o Egito, ele, os seus irmãos e todos os que o haviam acompanhado para sepultar o seu pai.

15 Vendo os irmãos de José que seu pai já era morto, disseram:

— É possível que José tenha ódio de nós; certamente nos retribuirá todo o mal que lhe fizemos.

16 Por isso, mandaram dizer a José:

— O seu pai, antes de morrer, ordenou o seguinte: 17 "É isto que vocês dirão a José: ‘Perdoe, por favor, a transgressão dos seus irmãos e o pecado que cometeram, porque eles lhe fizeram mal.’" Agora pedimos que perdoe a transgressão dos servos do Deus de seu pai.

Ao ouvir estas palavras, José chorou. 18 Depois, vieram também os seus irmãos, prostraram-se diante dele e disseram:

— Eis-nos aqui; somos seus servos.

19 Mas José respondeu:

— Não tenham medo; será que eu estou no lugar de Deus? 20 Vocês, na verdade, planejaram o mal contra mim; porém Deus o tornou em bem, para fazer, como estão vendo agora, que se conserve a vida de muita gente. 21 Portanto, não tenham medo; eu sustentarei vocês e os seus filhos.

E assim José os consolou e lhes falou ao coração.

22 José ficou morando no Egito, ele e a casa de seu pai. Viveu cento e dez anos. 23 José viu os filhos de Efraim até a terceira geração; também os filhos de Maquir, filho de Manassés, os quais José tomou sobre os seus joelhos. 24 José disse a seus irmãos:

— Eu vou morrer em breve. Mas Deus certamente visitará vocês e fará com que saiam desta terra para ir à terra que jurou dar a Abraão, a Isaque e a Jacó.

25 José pediu aos filhos de Israel que fizessem um juramento, dizendo:

— Deus certamente visitará vocês. Quando isso acontecer, levem os meus ossos daqui.

26 José morreu com a idade de cento e dez anos. Eles embalsamaram o seu corpo e o puseram num caixão, no Egito.

1 ויפל יוסף על פני אביו ויבך עליו וישק לו׃

2 ויצו יוסף את עבדיו את הרפאים לחנט את אביו ויחנטו הרפאים את ישראל׃

3 וימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנטים ויבכו אתו מצרים שבעים יום׃

4 ויעברו ימי בכיתו וידבר יוסף אל בית פרעה לאמר אם נא מצאתי חן בעיניכם דברו נא באזני פרעה לאמר׃

5 אבי השביעני לאמר הנה אנכי מת בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען שמה תקברני ועתה אעלה נא ואקברה את אבי ואשובה׃

6 ויאמר פרעה עלה וקבר את אביך כאשר השביעך׃

7 ויעל יוסף לקבר את אביו ויעלו אתו כל עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץ מצרים׃

8 וכל בית יוסף ואחיו ובית אביו רק טפם וצאנם ובקרם עזבו בארץ גשן׃

9 ויעל עמו גם רכב גם פרשים ויהי המחנה כבד מאד׃

10 ויבאו עד גרן האטד אשר בעבר הירדן ויספדו שם מספד גדול וכבד מאד ויעש לאביו אבל שבעת ימים׃

11 וירא יושב הארץ הכנעני את האבל בגרן האטד ויאמרו אבל כבד זה למצרים על כן קרא שמה אבל מצרים אשר בעבר הירדן׃

12 ויעשו בניו לו כן כאשר צום׃

13 וישאו אתו בניו ארצה כנען ויקברו אתו במערת שדה המכפלה אשר קנה אברהם את השדה לאחזת קבר מאת עפרן החתי על פני ממרא׃

14 וישב יוסף מצרימה הוא ואחיו וכל העלים אתו לקבר את אביו אחרי קברו את אביו׃

15 ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אתו׃

16 ויצוו אל יוסף לאמר אביך צוה לפני מותו לאמר׃

17 כה תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע עבדי אלהי אביך ויבך יוסף בדברם אליו׃

18 וילכו גם אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך לעבדים׃

19 ויאמר אלהם יוסף אל תיראו כי התחת אלהים אני׃

20 ואתם חשבתם עלי רעה אלהים חשבה לטבה למען עשה כיום הזה להחית עם רב׃

21 ועתה אל תיראו אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם וינחם אותם וידבר על לבם׃

22 וישב יוסף במצרים הוא ובית אביו ויחי יוסף מאה ועשר שנים׃

23 וירא יוסף לאפרים בני שלשים גם בני מכיר בן מנשה ילדו על ברכי יוסף׃

24 ויאמר יוסף אל אחיו אנכי מת ואלהים פקד יפקד אתכם והעלה אתכם מן הארץ הזאת אל הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב׃

25 וישבע יוסף את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעלתם את עצמתי מזה׃

26 וימת יוסף בן מאה ועשר שנים ויחנטו אתו ויישם בארון במצרים׃