1 Porque este Melquisedeque, rei de Salém, sacerdote do Deus Altíssimo, foi ao encontro de Abraão, quando este voltava da matança dos reis, e o abençoou. 2 Foi para ele que Abraão separou o dízimo de tudo. Primeiramente o nome dele significa "rei da justiça"; depois também é "rei de Salém", ou seja, "rei da paz". 3 Sem pai, sem mãe, sem genealogia, ele não teve princípio de dias nem fim de existência, mas, feito semelhante ao Filho de Deus, permanece sacerdote para sempre.

4 Vejam como era grande esse a quem Abraão, o patriarca, pagou o dízimo tirado dos melhores despojos. 5 Ora, os que dentre os filhos de Levi recebem o sacerdócio têm ordem, de acordo com a lei, de recolher os dízimos do povo, ou seja, dos seus irmãos, embora estes sejam descendentes de Abraão. 6 Entretanto, aquele cuja genealogia não se inclui entre os filhos de Levi recebeu dízimos de Abraão e abençoou aquele que havia recebido as promessas. 7 Evidentemente, não há dúvida de que o inferior é abençoado pelo superior. 8 Aliás, aqui os que recebem dízimos são homens mortais, porém ali o dízimo foi recebido por aquele de quem se testifica que vive. 9 E, por assim dizer, também Levi, que recebe dízimos, pagou-os na pessoa de Abraão. 10 Porque Levi, por assim dizer, já estava no corpo de seu pai Abraão, quando Melquisedeque foi ao encontro deste.

11 Portanto, se a perfeição fosse possível por meio do sacerdócio levítico — pois foi com base nele que o povo recebeu a lei —, que necessidade haveria ainda de que se levantasse outro sacerdote, segundo a ordem de Melquisedeque, e não segundo a ordem de Arão? 12 Pois, quando se muda o sacerdócio, necessariamente muda também a lei. 13 Porque aquele de quem são ditas estas coisas pertence a outra tribo, da qual ninguém prestou serviço diante do altar. 14 Pois é evidente que nosso Senhor procedeu de Judá, tribo à qual Moisés nunca falou nada a respeito de sacerdócio. 15 E isto é ainda muito mais evidente, quando, à semelhança de Melquisedeque, surge outro sacerdote, 16 constituído não conforme a lei de mandamento carnal, mas segundo o poder de vida que não tem fim. 17 Porque dele se testifica:

"Você é sacerdote para sempre,

segundo a ordem

de Melquisedeque."

18 Portanto, por um lado, se revoga a ordenança anterior, por causa de sua fraqueza e inutilidade, 19 pois a lei nunca aperfeiçoou coisa alguma; e, por outro lado, se introduz esperança superior, pela qual nos chegamos a Deus.

20 E isto não se deu sem juramento. Porque os outros são feitos sacerdotes sem juramento, 21 mas este foi feito sacerdote com juramento, por aquele que lhe disse:

"O Senhor jurou

e não se arrependerá:

‘Você é sacerdote para sempre.’"

22 Por isso mesmo, Jesus se tornou fiador de superior aliança.

23 Ora, os outros são feitos sacerdotes em maior número, porque a morte os impede de continuar; 24 Jesus, no entanto, porque continua para sempre, tem o seu sacerdócio imutável. 25 Por isso, também pode salvar totalmente os que por ele se aproximam de Deus, vivendo sempre para interceder por eles.

26 Porque nos convinha um sumo sacerdote como este, santo, inculpável, sem mácula, separado dos pecadores e exaltado acima dos céus, 27 que não tem necessidade, como os outros sumos sacerdotes, de oferecer sacrifícios todos os dias, primeiro, por seus próprios pecados, depois, pelos do povo; porque fez isto uma vez por todas, quando a si mesmo ofereceu. 28 Porque a lei constitui homens sujeitos a fraquezas como sumos sacerdotes, mas a palavra do juramento, que foi posterior à lei, constitui o Filho, perfeito para sempre.

1 כי זה מלכי צדק מלך שלם כהן לאל עליון אשר יצא לקראת אברהם בשובו מהכות את המלכים ויברכהו׃

2 ואשר חלק לו אברהם מעשר מכל שמו יפרש מלך הצדק ועוד מלך שלם הוא מלך השלום׃

3 באין אב באין אם באין יחש ולימיו אין תחלה ולחייו אין סוף כי אם נדמה לבן האלהים הוא עומד בכהנתו לנצח׃

4 ראו עתה מה גדול הוא אשר גם אברהם אבינו נתן לו מעשר מראשית השלל׃

5 הן אלה מבני לוי אשר נחלי את הכהנה יש להם חק על פי התורה לקחת את המעשרות מן העם מן אחיהם אשר אף הם יצאי ירך אברהם׃

6 ואשר איננו מתיחש למשפחתם הוא לקח את המעשר מן אברהם ויברך את אשר היתה לו ההבטחה׃

7 והנה נכון הדבר כי הקטן יברך על ידי הגדול ממנו׃

8 ופה בני אדם שימותו לקחים את המעשר אבל שם לקחו מי שהועד עליו כי הוא חי׃

9 ויתכן לומר כי גם לוי הלקח את המעשרות היה מעשר בעשר אברהם׃

10 כי עוד בירך האב היה בצאת מלכי צדק לקראתו׃

11 על כן אלו היתה שלמות על ידי כהנת בני לוי אשר בה נתנה התורה לעם למה זה צריך לקום עוד כהן אחר על דברתי מלכי צדק ולא יאמר על דברתי אהרן׃

12 כי בהשתנות הכהנה מן הצרך שתשתנה גם התורה׃

13 כי אשר מדבר בו כזאת הוא משבט אחר אשר מעולם לא שרת איש ממנו את המזבח׃

14 כי גלוי לכל אשר אדנינו זרח מיהודה מן השבט אשר משה לא דבר אליו דבר על הכהנה׃

15 ועוד יותר ברור הוא אם יוקם על דמיון מלכי צדק כהן אחר׃

16 אשר איננו על פי חקת בשר ודם אלא על פי כח חיים בלתי נפסקים׃

17 כי העיד עליו אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק׃

18 בעבור כי המצוה הקדמת הוסרה בהיותה חלושה וקצרת יד מהועיל׃

19 כי התורה לא השלימה דבר והנה נכנסה במקומה תקוה טובה ממנה אשר נקרב על ידה לאלהים׃

20 וכפי אשר לא היתה זאת בלי שבועה׃

21 כי המה נתכהנו בלי שבועה וזה בשבועה על ידי האמר לו נשבע יהוה ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק׃

22 גם הברית טובה ויתרה היא אשר ישוע ערב אותה׃

23 ושם נתכהנו רבים מפני אשר המות לא הניחם להותר בארץ׃

24 אבל זה בעמדו לעולם יש לו כהנה אשר לא תעבר ממנו׃

25 אשר על כן יוכל גם להושיע בכל וכל את הנגשים על ידו לאלהים כי חי הוא תמיד להפגיע בעדם׃

26 כי נאוה לנו כהן כזה שהוא חסיד ותמים וטהור ונבדל מן החטאים ונשא מהשמים׃

27 אשר איננו צריך יום יום ככהנים הגדולים ההם להקריב בראשונה על חטאתיו ואחרי כן על חטאת העם כי זאת עשה בפעם אחת בהקריבו את נפשו׃

28 כי התורה העמידה לכהנים גדולים בני אדם חלשים אבל דבר השבועה הבאה אחרי התורה העמיד את הבן המשלם לעולם׃