1 Sentença contra Moabe.

Certamente numa noite

Ar de Moabe foi arrasada,

e ela está destruída;

certamente numa noite

Quir de Moabe foi arrasada,

e ela está destruída.

2 Sobe-se ao templo e a Dibom,

aos lugares altos, para chorar.

Por Nebo e por Medeba,

Moabe lamenta;

todas as cabeças são rapadas,

e toda barba é cortada.

3 Nas ruas andam vestidos

de panos de saco;

nos terraços e nas praças

todos pranteiam,

desatando-se em lágrimas.

4 Tanto Hesbom como Eleale

andam gritando;

até Jaza se ouve a sua voz.

Por isso, os soldados de Moabe

clamam;

a sua alma treme dentro deles.

5 O meu coração clama

por causa de Moabe.

Os seus fugitivos

vão até a região de Zoar

e Eglate-Selisia;

vão chorando pela subida de Luíte

e no caminho de Horonaim

levantam gritos de desespero.

6 Porque as águas de Ninrim

desapareceram;

seca-se o pasto, acaba-se o capim,

e não há mais nada

que esteja verde.

7 Por isso, eles mesmos levam

a riqueza que adquiriram

e guardaram

para além do ribeiro dos Salgueiros.

8 Porque o pranto se espalha

pelo território de Moabe;

o seu clamor chega até Eglaim;

o clamor chega até Beer-Elim.

9 As águas de Dimom

estão cheias de sangue,

mas trarei ainda mais sobre Dimom:

um leão para atacar aqueles

que escaparem de Moabe

e os que permanecerem na terra.

1 משא מואב כי בליל שדד ער מואב נדמה כי בליל שדד קיר מואב נדמה׃

2 עלה הבית ודיבן הבמות לבכי על נבו ועל מידבא מואב ייליל בכל ראשיו קרחה כל זקן גרועה׃

3 בחוצתיו חגרו שק על גגותיה וברחבתיה כלה ייליל ירד בבכי׃

4 ותזעק חשבון ואלעלה עד יהץ נשמע קולם על כן חלצי מואב יריעו נפשו ירעה לו׃

5 לבי למואב יזעק בריחה עד צער עגלת שלשיה כי מעלה הלוחית בבכי יעלה בו כי דרך חורנים זעקת שבר יעערו׃

6 כי מי נמרים משמות יהיו כי יבש חציר כלה דשא ירק לא היה׃

7 על כן יתרה עשה ופקדתם על נחל הערבים ישאום׃

8 כי הקיפה הזעקה את גבול מואב עד אגלים יללתה ובאר אילים יללתה׃

9 כי מי דימון מלאו דם כי אשית על דימון נוספות לפליטת מואב אריה ולשארית אדמה׃