1 Sentença contra o Egito.
Eis que o Senhor, cavalgando
uma nuvem ligeira,
vai indo para o Egito.
Os ídolos do Egito
estremecerão diante dele,
e o coração dos egípcios
se derreterá dentro deles.
2 "Porque farei com que egípcios
se levantem contra egípcios,
e cada um lutará contra o seu irmão
e cada um contra o seu próximo;
cidade contra cidade,
reino contra reino.
3 O espírito dos egípcios
irá esmorecer dentro deles,
e eu farei com que
os planos deles fracassem.
Eles consultarão os seus ídolos,
encantadores,
médiuns e feiticeiros.
4 Entregarei os egípcios
nas mãos de um senhor cruel,
e um rei feroz os dominará",
diz o Senhor, o Senhor dos Exércitos.
5 As águas do mar baixarão,
e o rio Nilo se tornará seco e árido.
6 Os canais exalarão mau cheiro,
e os braços do Nilo
diminuirão até secar;
as canas e os juncos murcharão.
7 A relva que está junto ao Nilo,
junto às suas margens,
e tudo o que foi semeado
junto dele secarão,
serão levados pelo vento
e desaparecerão.
8 Os pescadores gemerão,
e lamentarão todos os que lançam
anzóis no rio;
e os que estendem redes
sobre as águas desfalecerão.
9 Os que trabalham em linho fino
e os que tecem pano de algodão
ficarão decepcionados.
10 Os seus homens importantes
serão esmagados,
e todos os que trabalham por salário
andarão de alma entristecida.
11 Na verdade, os príncipes de Zoã
não têm juízo;
os sábios conselheiros de Faraó
dão conselhos estúpidos.
Como vocês podem dizer ao Faraó:
"Sou filho de sábios,
filho de antigos reis?"
12 Onde estão agora os seus sábios?
Que eles agora lhe anunciem
ou informem
o que o Senhor dos Exércitos
determinou contra o Egito.
13 Os príncipes de Zoã
perderam o juízo,
e os príncipes de Mênfis
estão enganados;
os que são a pedra de esquina
das suas tribos
estão levando o Egito
a andar errante.
14 O Senhor derramou
no coração deles
um espírito de confusão;
eles fizeram o Egito andar errante
em toda a sua obra,
como o bêbado quando escorrega
no seu próprio vômito.
15 Para o Egito, não há obra alguma
que possa ser feita pela cabeça ou cauda,
pela palma ou junco.
16 Naquele dia, os egípcios serão como mulheres: ficarão tremendo de medo quando se levantar a mão do Senhor dos Exércitos, que ele agitará contra eles. 17 A terra de Judá será um espanto para o Egito; todo aquele que dela se lembrar ficará apavorado por causa da decisão que o Senhor dos Exércitos tomou contra eles.
18 Naquele dia, haverá cinco cidades na terra do Egito que falarão a língua de Canaã e farão juramento ao Senhor dos Exércitos; uma delas se chamará Cidade do Sol.
19 Naquele dia, o Senhor terá um altar no meio da terra do Egito, e na fronteira do país será levantada uma coluna em honra do Senhor. 20 Servirá de sinal e de testemunho ao Senhor dos Exércitos na terra do Egito. Quando eles clamarem ao Senhor por causa dos opressores, ele lhes enviará um salvador e defensor que os há de livrar. 21 O Senhor se dará a conhecer ao Egito, e os egípcios conhecerão o Senhor naquele dia. Eles o adorarão com sacrifícios e ofertas de cereais, e farão votos ao Senhor, e os cumprirão. 22 O Senhor ferirá os egípcios; ele os ferirá, mas depois os curará. Eles se converterão ao Senhor, e ele lhes atenderá as orações e os curará.
23 Naquele dia, haverá uma estrada do Egito até a Assíria. Os assírios irão ao Egito, e os egípcios irão à Assíria; e os egípcios adorarão com os assírios.
24 Naquele dia, Israel será o terceiro com os egípcios e os assírios, uma bênção no meio da terra. 25 O Senhor dos Exércitos os abençoará, dizendo: "Bendito seja o Egito, meu povo! Bendita seja a Assíria, obra de minhas mãos. E bendito seja Israel, minha herança."
1 משא מצרים הנה יהוה רכב על עב קל ובא מצרים ונעו אלילי מצרים מפניו ולבב מצרים ימס בקרבו׃
2 וסכסכתי מצרים במצרים ונלחמו איש באחיו ואיש ברעהו עיר בעיר ממלכה בממלכה׃
3 ונבקה רוח מצרים בקרבו ועצתו אבלע ודרשו אל האלילים ואל האטים ואל האבות ואל הידענים׃
4 וסכרתי את מצרים ביד אדנים קשה ומלך עז ימשל בם נאם האדון יהוה צבאות׃
5 ונשתו מים מהים ונהר יחרב ויבש׃
6 והאזניחו נהרות דללו וחרבו יארי מצור קנה וסוף קמלו׃
7 ערות על יאור על פי יאור וכל מזרע יאור ייבש נדף ואיננו׃
8 ואנו הדיגים ואבלו כל משליכי ביאור חכה ופרשי מכמרת על פני מים אמללו׃
9 ובשו עבדי פשתים שריקות וארגים חורי׃
10 והיו שתתיה מדכאים כל עשי שכר אגמי נפש׃
11 אך אולים שרי צען חכמי יעצי פרעה עצה נבערה איך תאמרו אל פרעה בן חכמים אני בן מלכי קדם׃
12 אים אפוא חכמיך ויגידו נא לך וידעו מה יעץ יהוה צבאות על מצרים׃
13 נואלו שרי צען נשאו שרי נף התעו את מצרים פנת שבטיה׃
14 יהוה מסך בקרבה רוח עועים והתעו את מצרים בכל מעשהו כהתעות שכור בקיאו׃
15 ולא יהיה למצרים מעשה אשר יעשה ראש וזנב כפה ואגמון׃
16 ביום ההוא יהיה מצרים כנשים וחרד ופחד מפני תנופת יד יהוה צבאות אשר הוא מניף עליו׃
17 והיתה אדמת יהודה למצרים לחגא כל אשר יזכיר אתה אליו יפחד מפני עצת יהוה צבאות אשר הוא יועץ עליו׃
18 ביום ההוא יהיו חמש ערים בארץ מצרים מדברות שפת כנען ונשבעות ליהוה צבאות עיר ההרס יאמר לאחת׃
19 ביום ההוא יהיה מזבח ליהוה בתוך ארץ מצרים ומצבה אצל גבולה ליהוה׃
20 והיה לאות ולעד ליהוה צבאות בארץ מצרים כי יצעקו אל יהוה מפני לחצים וישלח להם מושיע ורב והצילם׃
21 ונודע יהוה למצרים וידעו מצרים את יהוה ביום ההוא ועבדו זבח ומנחה ונדרו נדר ליהוה ושלמו׃
22 ונגף יהוה את מצרים נגף ורפוא ושבו עד יהוה ונעתר להם ורפאם׃
23 ביום ההוא תהיה מסלה ממצרים אשורה ובא אשור במצרים ומצרים באשור ועבדו מצרים את אשור׃
24 ביום ההוא יהיה ישראל שלישיה למצרים ולאשור ברכה בקרב הארץ׃
25 אשר ברכו יהוה צבאות לאמר ברוך עמי מצרים ומעשה ידי אשור ונחלתי ישראל׃