1 Assim diz o Senhor:
"Mantenham o direito
e pratiquem a justiça,
porque a minha salvação
está prestes a vir,
e a minha justiça
está prestes a se manifestar.
2 Bem-aventurado quem faz isto,
e aquele que nisto se firma,
que se guarda
de profanar o sábado
e guarda a sua mão
de cometer algum mal."
3 O estrangeiro que tiver se unido
ao Senhor não deve dizer:
"O Senhor certamente
me excluirá do seu povo."
E um eunuco não deve dizer:
"Eis que eu sou uma árvore seca."
4 Porque assim diz o Senhor:
"Aos eunucos que guardam
os meus sábados,
escolhem aquilo que me agrada
e abraçam a minha aliança,
5 darei no meu templo
e dentro das minhas muralhas
um memorial e um nome melhor
do que filhos e filhas;
darei a cada um deles
um nome eterno,
que nunca se apagará.
6 Aos estrangeiros
que se aproximam do Senhor,
para o servir e para amar
o nome do Senhor,
sendo deste modo servos deles,
sim, todos os que guardam
o sábado,
não o profanando,
e abraçam a minha aliança,
7 também os levarei
ao meu santo monte
e lhes darei alegria
na minha Casa de Oração.
Os seus holocaustos
e os seus sacrifícios
serão aceitos no meu altar,
porque a minha casa será chamada
‘Casa de Oração’
para todos os povos."
8 Assim diz o Senhor Deus,
que congrega os dispersos
de Israel:
"Ainda congregarei outros
aos que já se acham reunidos."
9 "Vocês, todos os animais
do campo,
todos os animais dos bosques,
venham comer.
10 Os atalaias de Israel são cegos,
nada sabem.
Todos são cães mudos,
não podem latir.
São sonhadores preguiçosos,
gostam de dormir.
11 Tais cães são gulosos,
nunca se fartam.
São pastores
que nada compreendem;
todos seguem o seu próprio
caminho,
cada um para a sua ganância,
todos sem exceção.
12 Eles dizem: ‘Venham!
Vou trazer o vinho!
Vamos nos encharcar
de bebida forte!
O dia de amanhã será como este
e ainda maior e mais famoso.’"
1 כה אמר יהוה שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות׃
2 אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שמר שבת מחללו ושמר ידו מעשות כל רע׃
3 ואל יאמר בן הנכר הנלוה אל יהוה לאמר הבדל יבדילני יהוה מעל עמו ואל יאמר הסריס הן אני עץ יבש׃
4 כי כה אמר יהוה לסריסים אשר ישמרו את שבתותי ובחרו באשר חפצתי ומחזיקים בבריתי׃
5 ונתתי להם בביתי ובחומתי יד ושם טוב מבנים ומבנות שם עולם אתן לו אשר לא יכרת׃
6 ובני הנכר הנלוים על יהוה לשרתו ולאהבה את שם יהוה להיות לו לעבדים כל שמר שבת מחללו ומחזיקים בבריתי׃
7 והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים׃
8 נאם אדני יהוה מקבץ נדחי ישראל עוד אקבץ עליו לנקבציו׃
9 כל חיתו שדי אתיו לאכל כל חיתו ביער׃
10 צפו עורים כלם לא ידעו כלם כלבים אלמים לא יוכלו לנבח הזים שכבים אהבי לנום׃
11 והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה והמה רעים לא ידעו הבין כלם לדרכם פנו איש לבצעו מקצהו׃
12 אתיו אקחה יין ונסבאה שכר והיה כזה יום מחר גדול יתר מאד׃