1 No ano da morte do rei Uzias, eu vi o Senhor assentado sobre um alto e sublime trono, e as abas de suas vestes enchiam o templo. 2 Serafins estavam por cima dele. Cada um tinha seis asas: com duas cobria o rosto, com duas cobria os pés e com duas voava. 3 E clamavam uns para os outros, dizendo:

"Santo, santo, santo

é o Senhor dos Exércitos;

toda a terra está cheia

da sua glória."

4 Os umbrais das portas se moveram com a voz do que clamava, e o templo se encheu de fumaça. 5 Então eu disse:

— Ai de mim! Estou perdido! Porque sou homem de lábios impuros, e habito no meio de um povo de lábios impuros; e os meus olhos viram o Rei, o Senhor dos Exércitos!

6 Então um dos serafins voou para mim, trazendo na mão uma brasa viva, que havia tirado do altar com uma pinça. 7 Com a brasa tocou a minha boca e disse:

— Eis que esta brasa tocou os seus lábios. A sua iniquidade foi tirada, e o seu pecado, perdoado.

8 Depois disto, ouvi a voz do Senhor, que dizia:

— A quem enviarei, e quem há de ir por nós?

Eu respondi:

— Eis-me aqui, envia-me a mim.

9 Então ele disse:

— Vá e diga a este povo:

"Ouçam; ouçam, mas sem entender.

Vejam; vejam, mas sem perceber."

10 Torne insensível

o coração deste povo,

endureça-lhes os ouvidos

e feche os olhos deles,

para que não venham a

ver com os olhos,

ouvir com os ouvidos

e entender com o coração,

e se convertam, e sejam curados.

11 Então eu perguntei:

"Até quando, Senhor?"

Ele respondeu:

"Até que as cidades

estejam em ruínas

e fiquem sem habitantes,

as casas fiquem sem moradores

e a terra esteja

em ruínas e devastada,

12 e o Senhor afaste dela

o povo,

e no meio da terra sejam muitos

os lugares abandonados.

13 Mas, se ainda ficar

a décima parte dela,

tornará a ser destruída.

Como o terebinto

e como o carvalho,

dos quais, depois de derrubados,

ainda fica o toco,

assim a santa semente

será o seu toco."

1 בשנת מות המלך עזיהו ואראה את אדני ישב על כסא רם ונשא ושוליו מלאים את ההיכל׃

2 שרפים עמדים ממעל לו שש כנפים שש כנפים לאחד בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף׃

3 וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל הארץ כבודו׃

4 וינעו אמות הספים מקול הקורא והבית ימלא עשן׃

5 ואמר אוי לי כי נדמיתי כי איש טמא שפתים אנכי ובתוך עם טמא שפתים אנכי יושב כי את המלך יהוה צבאות ראו עיני׃

6 ויעף אלי אחד מן השרפים ובידו רצפה במלקחים לקח מעל המזבח׃

7 ויגע על פי ויאמר הנה נגע זה על שפתיך וסר עונך וחטאתך תכפר׃

8 ואשמע את קול אדני אמר את מי אשלח ומי ילך לנו ואמר הנני שלחני׃

9 ויאמר לך ואמרת לעם הזה שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו׃

10 השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו׃

11 ואמר עד מתי אדני ויאמר עד אשר אם שאו ערים מאין יושב ובתים מאין אדם והאדמה תשאה שממה׃

12 ורחק יהוה את האדם ורבה העזובה בקרב הארץ׃

13 ועוד בה עשריה ושבה והיתה לבער כאלה וכאלון אשר בשלכת מצבת בם זרע קדש מצבתה׃