1 O Senhor me disse:
— Pegue uma tabuleta grande e escreva nela de maneira inteligível: Maer-Salal-Hás-Baz. 2 Como testemunhas fidedignas, chamei o sacerdote Urias e Zacarias, filho de Jeberequias.
3 Então tive relações com a profetisa, ela ficou grávida e deu à luz um filho. E o Senhor me disse:
— Ponha nele o nome de Maer-Salal-Hás-Baz. 4 Porque, antes que o menino saiba dizer "papai" ou "mamãe", as riquezas de Damasco e os despojos de Samaria serão levados ao rei da Assíria.
5 O Senhor falou comigo de novo, dizendo:
6 — Visto que este povo desprezou as águas de Siloé, que correm brandamente, e está se derretendo de medo diante de Rezim e do filho de Remalias, 7 eis que o Senhor fará vir sobre eles as águas do Eufrates, fortes e impetuosas, isto é, o rei da Assíria com toda a sua glória. Essas águas encherão o leito dos rios e transbordarão por todas as suas ribanceiras. 8 Penetrarão em Judá, inundando-o, e, passando por ele, chegarão até o pescoço. As suas asas estendidas cobrirão a largura de toda a sua terra, ó Emanuel.
9 Fiquem furiosos, ó povos,
e serão despedaçados!
Deem ouvidos,
todos os países distantes!
Preparem-se para a batalha
e vocês serão despedaçados!
Sim, preparem-se para a batalha
e vocês serão despedaçados!
10 Elaborem projetos,
mas eles serão frustrados;
deem ordens, mas elas
não serão cumpridas,
porque Deus está conosco.
11 Porque assim o Senhor me disse, tendo forte a mão sobre mim, e me advertiu que eu não andasse pelo caminho deste povo. Ele disse:
12 — Não chamem conspiração a tudo o que este povo chama conspiração. Não temam aquilo que o povo teme, nem fiquem apavorados. 13 Ao Senhor dos Exércitos, a ele vocês devem santificar. É a ele que devem temer; é dele que devem ter pavor. 14 Ele será um santuário para vocês, mas será pedra de tropeço e rocha de ofensa às duas casas de Israel; será laço e armadilha aos moradores de Jerusalém. 15 Muitos deles tropeçarão, cairão e serão despedaçados; serão enlaçados e presos.
16 — Guarde bem o testemunho e sele a lei entre os meus discípulos. 17 Esperarei no Senhor, que esconde o seu rosto da casa de Jacó; a ele aguardarei.
18 — Eis-me aqui, com os filhos que o Senhor me deu, como sinais e maravilhas em Israel da parte do Senhor dos Exércitos, que habita no monte Sião.
19 — Quando disserem a vocês: "Consultem os médiuns e os adivinhos, que sussurram e murmuram", será que um povo não deveria consultar o seu Deus? A favor dos vivos se consultarão os mortos? 20 À lei e ao testemunho! Se eles não falarem segundo esta palavra, jamais verão a luz do alvorecer. 21 Passarão pela terra duramente oprimidos e famintos. E, quando tiverem fome, enfurecendo-se, amaldiçoarão o seu rei e o seu Deus, olhando para cima. 22 Olharão para a terra, e eis aí angústia, escuridão e sombras de ansiedade; e serão lançados em densas trevas.
1 ויאמר יהוה אלי קח לך גליון גדול וכתב עליו בחרט אנוש למהר שלל חש בז׃
2 ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריהו בן יברכיהו׃
3 ואקרב אל הנביאה ותהר ותלד בן ויאמר יהוה אלי קרא שמו מהר שלל חש בז׃
4 כי בטרם ידע הנער קרא אבי ואמי ישא את חיל דמשק ואת שלל שמרון לפני מלך אשור׃
5 ויסף יהוה דבר אלי עוד לאמר׃
6 יען כי מאס העם הזה את מי השלח ההלכים לאט ומשוש את רצין ובן רמליהו׃
7 ולכן הנה אדני מעלה עליהם את מי הנהר העצומים והרבים את מלך אשור ואת כל כבודו ועלה על כל אפיקיו והלך על כל גדותיו׃
8 וחלף ביהודה שטף ועבר עד צואר יגיע והיה מטות כנפיו מלא רחב ארצך עמנו אל׃
9 רעו עמים וחתו והאזינו כל מרחקי ארץ התאזרו וחתו התאזרו וחתו׃
10 עצו עצה ותפר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל׃
11 כי כה אמר יהוה אלי בחזקת היד ויסרני מלכת בדרך העם הזה לאמר׃
12 לא תאמרון קשר לכל אשר יאמר העם הזה קשר ואת מוראו לא תיראו ולא תעריצו׃
13 את יהוה צבאות אתו תקדישו והוא מוראכם והוא מערצכם׃
14 והיה למקדש ולאבן נגף ולצור מכשול לשני בתי ישראל לפח ולמוקש ליושב ירושלם׃
15 וכשלו בם רבים ונפלו ונשברו ונוקשו ונלכדו׃
16 צור תעודה חתום תורה בלמדי׃
17 וחכיתי ליהוה המסתיר פניו מבית יעקב וקויתי לו׃
18 הנה אנכי והילדים אשר נתן לי יהוה לאתות ולמופתים בישראל מעם יהוה צבאות השכן בהר ציון׃
19 וכי יאמרו אליכם דרשו אל האבות ואל הידענים המצפצפים והמהגים הלוא עם אל אלהיו ידרש בעד החיים אל המתים׃
20 לתורה ולתעודה אם לא יאמרו כדבר הזה אשר אין לו שחר׃
21 ועבר בה נקשה ורעב והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה׃
22 ואל ארץ יביט והנה צרה וחשכה מעוף צוקה ואפלה מנדח׃