1 Então Jonas, do ventre do peixe, orou ao Senhor, seu Deus, 2 e disse:

"Na minha angústia,

clamei ao Senhor,

e ele me respondeu;

do ventre do abismo, gritei,

e tu ouviste a minha voz.

3 Pois me lançaste

nas profundezas,

no coração dos mares,

e a corrente das águas me cercou;

todas as tuas ondas e as tuas vagas

passaram sobre mim.

4 Então eu disse:

‘Estou excluído da tua presença;

será que tornarei a ver

o teu santo templo?’"

5 "As águas me cercaram

até a alma,

o abismo me rodeou;

e as algas se enrolaram

na minha cabeça.

6 Desci até os fundamentos

dos montes;

desci até a terra,

cujos ferrolhos se fecharam

atrás de mim para sempre.

Tu, porém, fizeste a minha vida

subir da sepultura,

ó Senhor, meu Deus!

7 Quando, dentro de mim,

desfalecia a minha alma,

eu me lembrei do Senhor;

e subiu a ti a minha oração,

no teu santo templo.

8 Os que adoram ídolos vãos

abandonam aquele

que lhes é misericordioso.

9 Mas, com a voz

do agradecimento,

eu te oferecerei sacrifício;

o que prometi cumprirei.

Ao Senhor pertence a salvação!"

10 E o Senhor falou ao peixe, e este vomitou Jonas na terra.

1 ויתפלל יונה אל יהוה אלהיו ממעי הדגה׃

2 ויאמר קראתי מצרה לי אל יהוה ויענני מבטן שאול שועתי שמעת קולי׃

3 ותשליכני מצולה בלבב ימים ונהר יסבבני כל משבריך וגליך עלי עברו׃

4 ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך אך אוסיף להביט אל היכל קדשך׃

5 אפפוני מים עד נפש תהום יסבבני סוף חבוש לראשי׃

6 לקצבי הרים ירדתי הארץ ברחיה בעדי לעולם ותעל משחת חיי יהוה אלהי׃

7 בהתעטף עלי נפשי את יהוה זכרתי ותבוא אליך תפלתי אל היכל קדשך׃

8 משמרים הבלי שוא חסדם יעזבו׃

9 ואני בקול תודה אזבחה לך אשר נדרתי אשלמה ישועתה ליהוה׃

10 ויאמר יהוה לדג ויקא את יונה אל היבשה׃