1 Seis dias antes da Páscoa, Jesus foi para Betânia, onde estava Lázaro, a quem ele tinha ressuscitado dentre os mortos. 2 Prepararam-lhe, ali, uma ceia. Marta servia, e Lázaro era um dos que estavam à mesa com Jesus. 3 Então Maria, pegando um frasco de perfume de nardo puro, muito precioso, ungiu os pés de Jesus e os enxugou com os seus cabelos. E toda a casa se encheu com o cheiro do perfume. 4 Mas Judas Iscariotes, um dos seus discípulos, aquele que estava para trair Jesus, disse:

5 — Por que este perfume não foi vendido por trezentos denários e o valor não foi dado aos pobres?

6 Ele disse isso não porque se preocupava com os pobres, mas porque era ladrão e, tendo a bolsa do dinheiro, tirava o que era colocado nela. 7 Mas Jesus disse:

— Deixe-a! Que ela guarde isto para o dia do meu sepultamento. 8 Porque os pobres estão sempre com vocês, mas a mim vocês nem sempre terão.

9 Uma numerosa multidão dos judeus ficou sabendo que Jesus estava em Betânia. Eles foram até lá não só por causa dele, mas também para ver Lázaro, a quem ele tinha ressuscitado dentre os mortos. 10 Mas os principais sacerdotes resolveram matar também Lázaro, 11 porque muitos dos judeus, por causa dele, voltavam crendo em Jesus.

12 No dia seguinte, a numerosa multidão que tinha vindo à festa, tendo ouvido que Jesus estava a caminho de Jerusalém, 13 pegou ramos de palmeiras e saiu ao encontro dele, clamando:

"Hosana!

Bendito o que vem

em nome do Senhor

e que é Rei de Israel!"

14 E Jesus, tendo conseguido um jumentinho, montou-o, segundo está escrito:

15 "Não tema, filha de Sião,

eis que o seu Rei está vindo,

montado num filho de jumenta."

16 Seus discípulos a princípio não compreenderam isso. Mas, quando Jesus foi glorificado, então eles se lembraram de que essas coisas estavam escritas a respeito dele e também de que tinham feito isso com ele. 17 A multidão que estava com Jesus quando ele chamou Lázaro do túmulo e o levantou dentre os mortos dava testemunho. 18 Por causa disso, também, a multidão saiu ao encontro de Jesus, pois ouviu que ele tinha feito esse sinal. 19 Então os fariseus disseram entre si:

— Vocês podem ver que não estão conseguindo nada! Eis que o mundo vai atrás dele.

20 Ora, entre os que foram para adorar durante a festa, havia alguns gregos. 21 Estes se dirigiram a Filipe, que era de Betsaida da Galileia, e lhe pediram:

— Senhor, queremos ver Jesus.

22 Filipe foi dizê-lo a André, e André e Filipe o comunicaram a Jesus. 23 Então Jesus se dirigiu a eles, dizendo:

— É chegada a hora de ser glorificado o Filho do Homem. 24 Em verdade, em verdade lhes digo: se o grão de trigo, caindo na terra, não morrer, fica ele só; mas, se morrer, produz muito fruto. 25 Quem ama a sua vida perde-a; mas aquele que odeia a sua vida neste mundo irá preservá-la para a vida eterna. 26 Se alguém me serve, siga-me, e, onde eu estou, ali estará também o meu servo. E, se alguém me servir, meu Pai o honrará.

27 — Agora a minha alma está angustiada, e o que direi? "Pai, salva-me desta hora"? Não, pois foi precisamente com este propósito que eu vim para esta hora. 28 Pai, glorifica o teu nome.

Então veio uma voz do céu:

— Eu já o glorifiquei e ainda o glorificarei.

29 A multidão que ali estava e que ouviu aquela voz dizia ter havido um trovão. Outros diziam:

— Foi um anjo que lhe falou.

30 Então Jesus explicou:

— Não foi por minha causa que veio esta voz, e sim por causa de vocês. 31 Chegou o momento de este mundo ser julgado, e agora o seu príncipe será expulso. 32 E eu, quando for levantado da terra, atrairei todos a mim.

33 Ele dizia isto, significando com que tipo de morte estava para morrer. 34 A multidão disse:

— Nós ouvimos da Lei que o Cristo permanece para sempre. Como, então, você diz que é necessário que o Filho do Homem seja levantado? Quem é esse Filho do Homem?

35 Jesus respondeu:

— Ainda por um pouco a luz está com vocês. Andem enquanto vocês têm a luz, para que não sejam surpreendidos pelas trevas. E quem anda nas trevas não sabe para onde vai. 36 Enquanto vocês têm a luz, creiam na luz, para que se tornem filhos da luz.

Depois de dizer isso, Jesus foi embora e ocultou-se deles. 37 E, embora tivesse feito tantos sinais na presença deles, não creram nele, 38 para se cumprir a palavra do profeta Isaías, que diz:

"Senhor, quem creu

em nossa pregação?

E a quem foi revelado

o braço do Senhor?"

39 Por isso, não podiam crer, porque Isaías disse ainda:

40 "Cegou os olhos deles

e endureceu-lhes o coração,

para que não vejam com os olhos,

nem entendam com o coração,

e se convertam,

e sejam por mim curados."

41 Isaías disse isso porque viu a glória dele e falou a respeito dele. 42 No entanto, muitos dentre as próprias autoridades creram em Jesus, mas, por causa dos fariseus, não o confessavam, para não serem expulsos da sinagoga. 43 Porque amaram mais a glória dos homens do que a glória de Deus.

44 E Jesus clamou, dizendo:

— Quem crê em mim crê não em mim, mas naquele que me enviou. 45 E quem vê a mim vê aquele que me enviou. 46 Eu vim como luz para o mundo, a fim de que todo aquele que crê em mim não permaneça nas trevas. 47 Se alguém ouvir as minhas palavras e não as guardar, eu não o julgo. Porque eu não vim para julgar o mundo, e sim para salvá-lo. 48 Quem me rejeita e não recebe as minhas palavras tem quem o julgue; a própria palavra que falei, essa o julgará no último dia. 49 Porque eu não falei por mim mesmo, mas o Pai, que me enviou, esse me ordenou o que dizer e o que anunciar. 50 E sei que o seu mandamento é a vida eterna. Portanto, as coisas que eu digo, digo exatamente assim como o Pai me falou.

1 וששת ימים לפני חג הפסח בא ישוע לבית היני מקום לעזר אשר העיר אתו מעם המתים׃

2 ויעשו לו שם משתה בערב ומרתא משרתת ולעזר היה אחד מן המסבים אתו׃

3 ותקח מרים מרקחת נרד זך ויקר מאד לטרא אחת משקלה ותמשח בה את רגלי ישוע ותנגב את רגליו בשערותיה והבית ימלא ריח המרקחת׃

4 ויאמר אחד מתלמידיו הוא יהודה בן שמעון איש קריות העתיד למסרו׃

5 מדוע לא נמכרה המרקחת בשלש מאות דינר ונתן לעניים׃

6 והוא לא דבר את זאת מחמלתו על העניים כי אם גנב היה וכיס הכסף אתו וישא כל אשר ישימו בו׃

7 ויאמר ישוע הניחה לה ליום קבורתי צפנה זאת׃

8 כי העניים תמיד המה עמכם ואני אינני תמיד עמכם׃

9 וישמעו עם רב ביהודה כי שם הוא ויבאו לא בעבור ישוע לבדו כי אם לראות גם את לעזר אשר העירו מעם המתים׃

10 וראשי הכהנים התיעצו להרג גם את לעזר׃

11 כי בגללו באו שמה רבים מן היהודים ויאמינו בישוע׃

12 ויהי ממחרת כשמוע המון רב אשר באו לחג החג כי יבא ישוע ירושלים׃

13 ויקחו בידם כפות תמרים ויצאו לקראתו ויריעו לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה מלך ישראל׃

14 וימצא ישוע עיר אחד וירכב עליו כאשר כתוב׃

15 אל תיראי בת ציון הנה מלכך יבוא לך רכב על עיר בן אתנות׃

16 וכל זאת לא הבינו תלמידיו בראשונה אך אחרי אשר נתפאר ישוע זכרו כי כן כתוב עליו וכי זאת עשו לו׃

17 ויעידו העם אשר היו אצלו בקראו אל לעזר לצאת מן הקבר ויער אתו מעם המתים׃

18 על זאת גם המון העם יצא לקראתו על שמעם כי עשה האות הזה׃

19 והפרושים דברו איש את אחיו לאמר הראיתם כי הועיל לא תועילו מאומה הנה כל העולם נמשך אחריו׃

20 ובתוך העלים להשתחות בחג היו אנשים יונים׃

21 ויקרבו אל פילפוס איש בית צידה אשר בארץ הגליל וישאלו ממנו לאמר אדני לראות את ישוע חפצנו׃

22 ויבא פילפוס ויגד זאת אל אנדרי ואנדרי ופילפוס הגידו אל ישוע׃

23 ויען אותם ישוע ויאמר באה השעה שיפאר בן האדם׃

24 אמן אמן אני אמר לכם אם לא יפל גרגר החטא אל תוך האדמה ומת ישאר לבדו וכאשר מת יעשה פרי הרבה׃

25 האהב את נפשו יאבדנה והשנא את נפשו בעולם הזה ינצרה לחיי נצח׃

26 החפץ לשרתני ילך אחרי ובאשר אהיה שם יהיה גם משרתי ואיש אשר ישרתני אתו יכבד אבי׃

27 עתה נבהלה נפשי ומה אמר הושיעני אבי מן השעה הזאת אך על כן באתי אל השעה הזאת׃

28 אבי פאר את שמך ותצא בת קול מן השמים גם פארתי וגם אוסיף לפאר׃

29 והעם העמדים שמה כשמעם אמרו רעם נשמע ואחרים אמרו מלאך דבר אתו׃

30 ויען ישוע ויאמר לא למעני היה הקול הזה כי אם למענכם׃

31 עתה משפט בא על העולם הזה עתה ישלך שר העולם הזה חוצה׃

32 ואני בהנשאי מעל הארץ אמשך כלם אלי׃

33 וזאת דבר לרמוז אי זה מות הוא עתיד למות׃

34 ויענו אתו העם ויאמרו הנה שמענו בתורה כי המשיח יכון לעולם ואיך אמרת כי בן האדם צריך להנשא ומי בן האדם הלזה׃

35 ויאמר אליהם ישוע אך למצער יהיה האור עמכם התהלכו בעוד לכם האור פן ישופכם חשך וההלך בחשך לא ידע אנה הוא הלך׃

36 בעוד לכם האור האמינו באור למען תהיו בני האור את הדברים האלה דבר ישוע וילך לו ויסתר מפניהם׃

37 רבים האתות אשר עשה לעיניהם ובכל זאת לא האמינו בו׃

38 למלאת דבר ישעיהו הנביא אשר אמר יהוה מי האמין לשמעתנו וזרוע יהוה על מי נגלתה׃

39 על כן לא יכלו להאמין כי עוד אמר ישעיהו׃

40 השע עיניהם והשמין לבבם פן יראו בעיניהם ולבבם יבין ושבו ורפאתי להם׃

41 כזאת דבר ישעיהו בראותו את תפארתו וינבא עליו׃

42 אולם רבים אף מן השרים האמינו בו אך בגלל הפרושים לא הודו למען אשר לא ינדו׃

43 כי אהבו כבוד אנשים יותר מכבוד האלהים׃

44 ויקרא ישוע ויאמר המאמין בי לא בי הוא מאמין כי אם בשלח אתי׃

45 והראה אתי את אשר שלחני הוא ראה׃

46 אני באתי לאור אל העולם למען כל אשר יאמין בי לא ישב בחשך׃

47 והשמע את דברי ולא ישמרם אני לא אשפט אתו כי לא באתי לשפט את העולם כי אם להושיע את העולם׃

48 ואיש אשר יבזני ולא יקח אמרי יש אחד אשר ידין אתו הדבר אשר דברתי הוא ידין אתו ביום האחרון׃

49 כי אני לא מלבי דברתי כי אם אבי השלח אתי הוא צוני את אשר אמר ואת אשר אדבר׃

50 ואני ידעתי כי מצותו חיי עולם לכן כל אשר אדבר כאשר אמר אלי אבי כן אני מדבר׃