1 Antes da Festa da Páscoa, sabendo Jesus que era chegada a sua hora de passar deste mundo para o Pai, tendo amado os seus que estavam no mundo, amou-os até o fim. 2 Durante a ceia, tendo já o diabo posto no coração de Judas, filho de Simão Iscariotes, que traísse Jesus, 3 sabendo este que o Pai tinha confiado tudo às suas mãos, e que ele tinha vindo de Deus e voltava para Deus, 4 levantou-se da ceia, tirou a vestimenta de cima e, pegando uma toalha, cingiu-se com ela. 5 Em seguida Jesus pôs água numa bacia e começou a lavar os pés dos discípulos e a enxugá-los com a toalha com que estava cingido. 6 Quando se aproximou de Simão Pedro, este lhe perguntou:

— Vai lavar os meus pés, Senhor?

7 Jesus respondeu:

— O que eu faço você não compreende agora, mas vai entender depois.

8 Então Pedro disse:

— O senhor nunca lavará os meus pés!

Ao que Jesus respondeu:

— Se eu não lavar, você não terá parte comigo.

9 Então Pedro lhe pediu:

— Senhor, não somente os pés, mas também as mãos e a cabeça.

10 Jesus respondeu:

— Quem já se banhou não precisa lavar nada, a não ser os pés, pois, quanto ao mais, está todo limpo. E vocês estão limpos, mas não todos.

11 Pois ele sabia quem era o traidor. Foi por isso que disse: "Nem todos estão limpos."

12 Depois de lhes ter lavado os pés, Jesus pôs de novo as suas vestimentas e, voltando à mesa, perguntou-lhes:

— Vocês compreendem o que eu lhes fiz? 13 Vocês me chamam de Mestre e de Senhor e fazem bem, porque eu o sou. 14 Ora, se eu, sendo Senhor e Mestre, lavei os pés de vocês, também vocês devem lavar os pés uns dos outros. 15 Porque eu lhes dei o exemplo, para que, como eu fiz, vocês façam também. 16 Em verdade, em verdade lhes digo que o servo não é maior do que seu senhor, nem o enviado é maior do que aquele que o enviou. 17 Se vocês sabem estas coisas, bem-aventurados serão se as praticarem. 18 Não falo a respeito de todos vocês, pois eu conheço aqueles que escolhi. Mas é para que se cumpra a Escritura: "Aquele que come do meu pão levantou contra mim o seu calcanhar." 19 Desde já lhes digo isso, antes que aconteça, para que, quando acontecer, vocês creiam que Eu Sou. 20 Em verdade, em verdade lhes digo: quem recebe aquele que eu enviar recebe a mim; e quem recebe a mim recebe aquele que me enviou.

21 Depois de dizer isso, Jesus se angustiou em espírito e afirmou:

— Em verdade, em verdade lhes digo que um de vocês vai me trair.

22 Então os discípulos olharam uns para os outros, sem saber a quem ele se referia.

23 Ao lado de Jesus estava reclinado um dos seus discípulos, aquele a quem ele amava. 24 Simão Pedro fez um sinal a esse, para que perguntasse a quem Jesus se referia. 25 Então aquele discípulo, reclinando-se sobre o peito de Jesus, perguntou:

— Senhor, quem é?

26 Jesus respondeu:

— É aquele a quem eu der o pedaço de pão molhado.

Então Jesus pegou um pedaço de pão e, tendo-o molhado, deu-o a Judas, filho de Simão Iscariotes. 27 E, depois que Judas recebeu o pedaço de pão, imediatamente Satanás entrou nele. Então Jesus disse a Judas:

— O que você pretende fazer, faça-o depressa.

28 Nenhum dos que estavam à mesa entendeu por que Jesus tinha dito isso. 29 Pois, como Judas era quem trazia a bolsa do dinheiro, alguns pensaram que Jesus tinha dito a ele: "Compre o que precisamos para a festa" ou, então, que havia solicitado que desse alguma coisa aos pobres. 30 Assim, tendo recebido o pedaço de pão, Judas logo saiu. E era noite.

31 Quando Judas saiu, Jesus disse:

— Agora foi glorificado o Filho do Homem, e Deus foi glorificado nele. 32 Se Deus foi glorificado nele, também Deus o glorificará nele mesmo; e ele o glorificará imediatamente. 33 Filhinhos, ainda por um pouco estou com vocês. Vocês vão me procurar, mas o que eu disse aos judeus também agora digo a vocês: para onde eu vou vocês não podem ir. 34 Eu lhes dou um novo mandamento: que vocês amem uns aos outros. Assim como eu os amei, que também vocês amem uns aos outros. 35 Nisto todos conhecerão que vocês são meus discípulos: se tiverem amor uns aos outros.

36 Simão Pedro perguntou a Jesus:

— Para onde o Senhor vai?

Jesus respondeu:

— Para onde eu vou você não poderá me seguir agora; mais tarde, porém, me seguirá.

37 Pedro disse:

— Senhor, por que não posso segui-lo agora? Darei a minha vida pelo senhor.

38 Jesus respondeu:

— Você dará a sua vida por mim? Em verdade, em verdade lhe digo: antes que o galo cante, três vezes você me negará.

1 ולפני חג הפסח כשידע ישוע כי באה שעתו לעבר מן העולם הזה אל אביו כאשר אהב את בחיריו אשר בעולם כן אהבם עד הקץ׃

2 ויהי אחרי החל הסעודה והשטן נתן בלב יהודה בן שמעון איש קריות למסרו׃

3 וידע ישוע כי נתן אביו את הכל בידו וכי מאלהים בא ואל אלהים ישוב׃

4 ויקם מעל השלחן ויפשט את בגדיו ויקח מטפחת ויחגרה׃

5 ואחר יצק מים בכיור ויחל לרחץ את רגלי תלמידיו ולנגב במטפחת אשר הוא חגור בה׃

6 ויקרב אל שמעון פטרוס והוא אמר אליו אדני האתה תרחץ את רגלי׃

7 ויען ישוע ויאמר אליו את אשר אני עשה אינך ידע כעת ואחרי כן תדע׃

8 ויאמר אליו פטרוס לעולם לא תרחץ את רגלי ויען ישוע אם לא ארחץ אתך אין לך חלק עמי׃

9 ויאמר אליו שמעון פטרוס אדני לא לבד את רגלי כי אם גם את ידי ואת ראשי׃

10 ויאמר אליו ישוע המרחץ אין לו לרחץ עוד כי אם את הרגלים כי כלו טהור הוא ואתם טהורים אך לא כלכם׃

11 כי ידע מי ימסרהו על כן אמר לא כלכם טהורים׃

12 ויהי אחרי אשר רחץ את רגלים וילבש את בגדיו וישב להסב ויאמר אליהם הידעתם מה הדבר אשר עשיתי לכם׃

13 אתם קראים לי רב ואדון והיטבתם אשר דברתם כי אני הוא׃

14 לכן אם אני המורה והאדון רחצתי את רגליכם גם אתם חיבים לרחץ איש את רגלי אחיו׃

15 כי מופת נתתי לכם למען תעשו גם אתם כאשר עשיתי לכם׃

16 אמן אמן אני אמר לכם כי העבד איננו גדול מאדניו והשלוח איננו גדול משלחו׃

17 אם ידעתם זאת אשריכם אם כן תעשו׃

18 לא על כלכם דברתי יודע אני את אשר בחרתי בהם אך למען ימלא הכתוב אוכל לחמי הגדיל עלי עקב׃

19 מעתה אני אמר לכם בטרם היותה למען בבואה תאמינו כי אני הוא׃

20 אמן אמן אני אמר לכם כי כל המקבל את אשר אשלחהו אתי הוא מקבל והמקבל אתי הוא מקבל את שלחי׃

21 ויהי ככלות ישוע לדבר הדברים האלה ויבהל ברוחו ויעד ויאמר אמן אמן אני אמר לכם כי אחד מכם ימסרני׃

22 ויתראו תלמידיו ויתמהו איש אל רעהו לדעת על מי דבר׃

23 ואחד מתלמידיו מסב על חיק ישוע אשר ישוע אהבו׃

24 וירמז לו שמעון פטרוס לדרש מי הוא זה אשר דבר עליו׃

25 ויפל על לב ישוע ויאמר אליו אדני מי הוא׃

26 ויען ישוע הנה זה הוא אשר אטבל פתי לתתו לו ויטבל את פתו ויתן אל יהודה בן שמעון איש קריות׃

27 ואחרי בלעו בא השטן אל קרבו ויאמר אליו ישוע את אשר תעשה עשה מהרה׃

28 ומן המסבים לא ידע איש על מה דבר אליו כזאת׃

29 כי יש אשר חשבו כי אמר אליו ישוע קנה לנו צרכי החג או לתת לאביונים יען אשר כיס הכסף תחת יד יהודה׃

30 והוא בקחתו את פת הלחם מהר לצאת החוצה ויהי לילה׃

31 הוא יצא וישוע אמר עתה נתפאר בן האדם והאלהים נתפאר בו׃

32 אם האלהים נתפאר בו גם האלהים הוא יפארהו בעצמו ובמהרה יפארהו׃

33 בני עוד מעט מזער אהיה עמכם אתם תבקשוני וכאשר אמרתי אל היהודים כי אל אשר אני הולך לא תוכלו לבוא שמה כן אליכם אמר אני עתה׃

34 מצוה חדשה אני נתן לכם כי תאהבו איש את אחיו כאשר אהבתי אתכם כן גם אתם איש את אחיו תאהבון׃

35 בזאת ידעו כלם כי תלמידי אתם בהיות אהבה ביניכם׃

36 ויאמר אליו פטרוס אדני אנה תלך ויען אתו ישוע אל אשר אני הולך שמה לא תוכל עתה ללכת אחרי אך אחרי כן תלך אחרי׃

37 ויאמר אליו פטרוס מדוע לא אוכל עתה ללכת אחריך הן נפשי בעד נפשך אתן׃

38 ויען אתו ישוע הכי תתן נפשך בעד נפשי אמן אמן אני אמר לך בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃