1 Enquanto Jesus caminhava, viu um homem cego de nascença. 2 E os seus discípulos perguntaram:

— Mestre, quem pecou para que este homem nascesse cego? Ele ou os pais dele?

3 Jesus respondeu:

— Nem ele pecou, nem os pais dele; mas isso aconteceu para que nele se manifestem as obras de Deus. 4 É necessário que façamos as obras daquele que me enviou enquanto é dia; a noite vem, quando ninguém pode trabalhar. 5 Enquanto estou no mundo, sou a luz do mundo.

6 Depois de dizer isso, Jesus cuspiu na terra, fez lama com a saliva e com a lama untou os olhos do cego. 7 Então disse ao cego:

— Vá lavar-se no tanque de Siloé.

Siloé quer dizer "Enviado".

O cego foi, lavou-se e voltou vendo. 8 Então os vizinhos e os que antes o conheciam de vista, como mendigo, perguntavam:

— Não é este o que ficava sentado pedindo esmolas?

9 Uns diziam:

— É ele.

Outros:

— Não, mas se parece com ele.

O homem dizia:

— Sou eu.

10 Então lhe perguntaram:

— Como foram abertos os seus olhos?

11 Ele respondeu:

— O homem chamado Jesus fez lama, passou nos meus olhos e disse: "Vá ao tanque de Siloé e lave-se." Então fui, lavei-me e estou vendo.

12 Eles perguntaram:

— Onde está ele?

Respondeu:

— Não sei.

13 Levaram aos fariseus aquele que antes era cego. 14 E era sábado o dia em que Jesus fez a lama e lhe abriu os olhos. 15 Então os fariseus lhe perguntaram outra vez como podia ver. Ele respondeu:

— Ele pôs lama sobre os meus olhos, lavei-me e estou vendo.

16 Por isso, alguns dos fariseus diziam:

— Esse homem não é de Deus, porque não guarda o sábado.

Mas outros diziam:

— Como pode um homem pecador fazer sinais como estes?

E houve divisão entre eles.

17 De novo perguntaram ao cego:

— O que você diz a respeito dele, uma vez que lhe abriu os olhos?

Ele respondeu:

— É um profeta.

18 Os judeus não acreditaram que ele tinha sido cego e que agora podia ver, enquanto não chamaram os pais dele 19 e lhes perguntaram:

— É este o filho de vocês, que vocês dizem que nasceu cego? Como é que agora ele está vendo?

20 Então os pais responderam:

— Sabemos que este é o nosso filho e que nasceu cego, 21 mas não sabemos como agora está vendo. E também não sabemos quem lhe abriu os olhos. Perguntem a ele, pois já tem idade e poderá falar por si mesmo.

22 Os pais dele disseram isso porque estavam com medo dos judeus, pois estes já tinham combinado que, se alguém confessasse que Jesus era o Cristo, seria expulso da sinagoga. 23 Foi por isso que os pais dele disseram: "Ele já tem idade e poderá falar por si mesmo."

24 Então chamaram, pela segunda vez, o homem que tinha sido cego e lhe disseram:

— Diga a verdade diante de Deus; nós sabemos que esse homem é pecador.

25 Ele respondeu:

— Se é pecador, não sei. Uma coisa sei: eu era cego e agora vejo.

26 Perguntaram-lhe outra vez:

— O que ele fez a você? Como lhe abriu os olhos?

27 Ele respondeu:

— Já lhes disse, mas vocês não ouviram. Por que querem ouvir outra vez? Por acaso vocês também querem se tornar discípulos dele?

28 Então o insultaram e lhe disseram:

— Discípulo dele é você! Nós somos discípulos de Moisés. 29 Sabemos que Deus falou a Moisés, mas este nem sabemos de onde é.

30 O homem respondeu:

— É estranho que vocês não saibam de onde ele é, mas ele me abriu os olhos. 31 Sabemos que Deus não atende a pecadores. Pelo contrário, se alguém teme a Deus e pratica a sua vontade, a este atende. 32 Desde que o mundo existe, jamais se ouviu que alguém tenha aberto os olhos a um cego de nascença. 33 Se este homem não fosse de Deus, não poderia ter feito nada.

34 Mas eles disseram:

— Você nasceu cheio de pecado e quer nos ensinar?

E o expulsaram.

35 Jesus ouviu que eles tinham expulsado o homem. Ao encontrá-lo, perguntou:

— Você crê no Filho do Homem?

36 Ele respondeu:

— Quem é, Senhor, para que eu creia nele?

37 E Jesus lhe disse:

— Você já o tem visto, e é aquele que está falando com você.

38 Então ele afirmou:

— Eu creio, Senhor!

E o adorou.

39 Jesus continuou:

— Eu vim a este mundo para juízo, a fim de que os que não veem vejam, e os que veem se tornem cegos.

40 Alguns dos fariseus que estavam perto dele perguntaram-lhe:

— Por acaso também nós somos cegos?

41 Jesus respondeu:

— Se vocês fossem cegos, não teriam pecado algum. Mas, porque agora dizem: "Nós vemos", o pecado de vocês permanece.

1 ויהי בעברו וירא איש והוא עור מיום הולדו׃

2 וישאלו אתו תלמידיו לאמר רבי מי הוא אשר חטא הזה אם ילדיו כי נולד עור׃

3 ויען ישוע לא זה חטא ולא יולדיו אך למען יגלו בו מעללי אל׃

4 עלי לעשות מעשי שלחי בעוד יום יבוא הלילה אשר בו לא יוכל איש לפעל׃

5 בהיותי בעולם אור העולם אני׃

6 ויהי כדברו זאת וירק על הארץ ויעש טיט מן הרוק וימרח את הטיט על עיני העור׃

7 ויאמר אליו לך ורחץ בברכת השלח פרושו שלוח וילך וירחץ ויבא ועיניו ראות׃

8 ויאמרו שכניו ואשר ראו אתו לפנים כי עור הוא הלא זה הוא הישב ומשאל׃

9 אלה אמרו כי הוא זה ואלה אמרו אך דומה לו והוא אמר אני הוא׃

10 ויאמרו אליו במה אפו נפקחו עיניך׃

11 ויען ויאמר איש אשר נקרא שמו ישוע עשה טיט וימרח על עיני ויאמר אלי לך ורחץ בברכת השלח ואלך וארחץ ותארנה עיני׃

12 ויאמרו אליו איו ויאמר לא ידעתי׃

13 ויביאו את האיש אשר היה עור לפנים אל הפרושים׃

14 והיום אשר עשה בו ישוע את הטיט ויפקח את עיניו שבת היה׃

15 ויוסיפו לשאל אתו גם הפרושים איך נפקחו עיניו ויאמר אליהם טיט שם על עיני וארחץ והנני ראה׃

16 ויאמרו מקצת הפרושים זה האיש לא מאלהים הוא כי לא ישמר את השבת ואחרים אמרו איכה יוכל איש חטא לעשות אתות כאלה ויהי ריב ביניהם׃

17 ויוסיפו ויאמרו אל העור מה תאמר אתה עליו אשר פקח עיניך ויאמר נביא הוא׃

18 ולא האמינו היהודים עליו כי עור היה וארו עיניו עד אשר קראו אל יולדי הנרפא׃

19 וישאלו אתם לאמר הזה הוא בנכם אשר אמרתם כי נולד עור ואיכה הוא ראה עתה׃

20 ויענו אתם יולדיו ויאמרו ידענו כי זה הוא בננו וכי נולד עור׃

21 אבל איך הוא ראה עתה או מי פקח את עיניו אנחנו לא ידענו הלא בן דעת הוא שאלו את פיהו והוא יגיד מה היה לו׃

22 כזאת דברו יולדיו מיראתם את היהודים כי היהודים כבר נועצו לנדות את כל אשר יודה כי הוא המשיח׃

23 על כן אמרו יולדיו בן דעת הוא שאלו את פיהו׃

24 ויקראו שנית לאיש אשר היה עור ויאמרו אליו תן כבוד לאלהים אנחנו ידענו כי האיש הזה חטא הוא׃

25 ויען ויאמר אם האיש חטא הוא אינני ידע אחת ידעתי כי עור הייתי ועתה הנני ראה׃

26 ויאמרו אליו עוד מה עשה לך איכה פקח עיניך׃

27 ויען אתם כבר אמרתי לכם הלא שמעתם ומה לכם לשמע שנית התאבו גם אתם להיות תלמידיו׃

28 ויחרפו אתו ויאמרו אתה תלמידו ואנחנו תלמידיו של משה׃

29 אנחנו יודעים כי אל משה דבר האלהים ואת זה לא ידענו מאין הוא׃

30 ויען האיש ויאמר אליהם זאת היא הפלא ופלא כי לא ידעתם מאין הוא והוא פקח את עיני׃

31 והנה ידענו כי את החטאים לא ישמע אל כי אם את ירא האלהים ועשה רצונו אתו ישמע׃

32 מעולם לא נשמע כי פקח איש עיני עור מרחם׃

33 לולא היה זה מאת אלהים לא היה יכל לעשות מאומה׃

34 ויענו ויאמרו אליו הן בחטאים נולדת כלך ואתה תלמדנו ויהדפהו החוצה׃

35 וישמע ישוע כי הדפהו החוצה ויפגשהו ויאמר אליו התאמין בבן האדם׃

36 ויען ויאמר מי הוא זה אדני למען אאמין בו׃

37 ויאמר אליו ישוע הן ראית אתו והמדבר אליך הנה זה הוא׃

38 ויאמר אני מאמין אדני וישתחו לו׃

39 ויאמר ישוע אני לדין באתי לעולם הזה למען יראו העורים והראים יכו בעורון׃

40 ואשר היו עמו מן הפרושים שמעו דבריו ויאמרו אליו הגם אנחנו עורים׃

41 ויאמר אליהם אם עורים הייתם לא היה בכם חטא ועתה כי אמרתם פקחים אנחנו חטאתכם תעמד׃