1 Pasur, filho do sacerdote Imer, que era superintendente da Casa do Senhor, ouviu Jeremias profetizando estas coisas 2 e por isso mandou que o profeta fosse açoitado e preso no tronco que ficava junto ao portão superior de Benjamim, na Casa do Senhor. No dia seguinte, Pasur mandou que Jeremias fosse tirado do tronco.
3 Então Jeremias lhe disse:
— O Senhor mudou o seu nome de Pasur para Magor-Missabibe. 4 Pois assim diz o Senhor: "Eis que farei de você um terror para você mesmo e para todos os seus amigos. Eles serão mortos à espada pelos seus inimigos, e você verá isso. Entregarei todo o povo de Judá nas mãos do rei da Babilônia, que os levará presos à Babilônia e os matará à espada. 5 Também entregarei toda a riqueza desta cidade, todo o fruto do seu trabalho e todas as suas coisas preciosas; sim, entregarei todos os tesouros dos reis de Judá nas mãos de seus inimigos, os quais hão de saquear, pegar e levar tudo para a Babilônia. 6 E você, Pasur, e todos os moradores da sua casa serão levados para o cativeiro. Você irá à Babilônia, onde morrerá e será sepultado, você e todos os seus amigos, aos quais você profetizou falsamente."
7 Tu me persuadiste, Senhor,
e eu fui persuadido.
Foste mais forte do que eu
e prevaleceste.
Sou motivo de riso o dia inteiro;
todos zombam de mim.
8 Porque, sempre que falo,
tenho de gritar e clamar:
"Violência e destruição!"
Por causa da palavra do Senhor,
sou objeto de deboche
e de zombaria o tempo todo.
9 Quando pensei:
"Não me lembrarei dele
e não falarei mais em seu nome",
então isso se tornou
em meu coração como um fogo,
encerrado nos meus ossos.
Estou cansado de sofrer
e não posso mais.
10 Porque ouvi a murmuração
de muitos:
"Há terror por todos os lados!
Denunciem,
e nós o denunciaremos!"
Todos os meus amigos íntimos
esperam que eu tropece
e dizem: "Talvez ele se deixe
persuadir;
então nós o venceremos
e dele nos vingaremos."
11 Mas o Senhor está comigo
como um poderoso guerreiro.
Por isso, os meus perseguidores
tropeçarão e não vencerão.
Ficarão muito envergonhados
por causa do seu fracasso;
sofrerão afronta perpétua,
que jamais será esquecida.
12 Ó Senhor dos Exércitos,
que provas o justo
e vês o mais íntimo do coração,
permite que eu veja
a tua vingança contra eles,
pois te confiei a minha causa.
13 Cantem ao Senhor!
Louvem o Senhor!
Pois ele livrou a vida do necessitado
das mãos dos malfeitores.
14 Maldito o dia em que eu nasci!
Não seja bendito o dia
em que a minha mãe
me deu à luz!
15 Maldito o homem
que deu a notícia a meu pai,
dizendo:
"Nasceu o seu filho! É um menino!",
causando-lhe grande alegria.
16 Que esse homem
seja como as cidades
que o Senhor, sem ter compaixão,
destruiu!
Que ele ouça gritos de dor
pela manhã
e alarido de guerra ao meio-dia,
17 porque não me matou
no ventre materno.
Então a minha mãe teria sido
a minha sepultura,
e ela teria ficado
para sempre grávida.
18 Por que saí do ventre materno
tão somente para ver
trabalho e tristeza
e para que se consumam
de vergonha os meus dias?
1 וישמע פשחור בן אמר הכהן והוא פקיד נגיד בבית יהוה את ירמיהו נבא את הדברים האלה׃
2 ויכה פשחור את ירמיהו הנביא ויתן אתו על המהפכת אשר בשער בנימן העליון אשר בבית יהוה׃
3 ויהי ממחרת ויצא פשחור את ירמיהו מן המהפכת ויאמר אליו ירמיהו לא פשחור קרא יהוה שמך כי אם מגור מסביב׃
4 כי כה אמר יהוה הנני נתנך למגור לך ולכל אהביך ונפלו בחרב איביהם ועיניך ראות ואת כל יהודה אתן ביד מלך בבל והגלם בבלה והכם בחרב׃
5 ונתתי את כל חסן העיר הזאת ואת כל יגיעה ואת כל יקרה ואת כל אוצרות מלכי יהודה אתן ביד איביהם ובזזום ולקחום והביאום בבלה׃
6 ואתה פשחור וכל ישבי ביתך תלכו בשבי ובבל תבוא ושם תמות ושם תקבר אתה וכל אהביך אשר נבאת להם בשקר׃
7 פתיתני יהוה ואפת חזקתני ותוכל הייתי לשחוק כל היום כלה לעג לי׃
8 כי מדי אדבר אזעק חמס ושד אקרא כי היה דבר יהוה לי לחרפה ולקלס כל היום׃
9 ואמרתי לא אזכרנו ולא אדבר עוד בשמו והיה בלבי כאש בערת עצר בעצמתי ונלאיתי כלכל ולא אוכל׃
10 כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב הגידו ונגידנו כל אנוש שלומי שמרי צלעי אולי יפתה ונוכלה לו ונקחה נקמתנו ממנו׃
11 ויהוה אותי כגבור עריץ על כן רדפי יכשלו ולא יכלו בשו מאד כי לא השכילו כלמת עולם לא תשכח׃
12 ויהוה צבאות בחן צדיק ראה כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את ריבי׃
13 שירו ליהוה הללו את יהוה כי הציל את נפש אביון מיד מרעים׃
14 ארור היום אשר ילדתי בו יום אשר ילדתני אמי אל יהי ברוך׃
15 ארור האיש אשר בשר את אבי לאמר ילד לך בן זכר שמח שמחהו׃
16 והיה האיש ההוא כערים אשר הפך יהוה ולא נחם ושמע זעקה בבקר ותרועה בעת צהרים׃
17 אשר לא מותתני מרחם ותהי לי אמי קברי ורחמה הרת עולם׃
18 למה זה מרחם יצאתי לראות עמל ויגון ויכלו בבשת ימי׃