1 Palavra que foi dita a Jeremias da parte do Senhor, quando o rei Zedequias lhe enviou Pasur, filho de Malquias, e o sacerdote Sofonias, filho de Maaseias:

2 — Pergunte por nós ao Senhor, por que Nabucodonosor, rei da Babilônia, está fazendo guerra contra nós. Talvez o Senhor nos trate segundo todas as suas maravilhas e faça com que o rei se retire de nós.

3 Então Jeremias mandou que dissessem ao rei Zedequias:

4 — Assim diz o Senhor, o Deus de Israel: "Eis que farei retroceder as armas de guerra que estão nas mãos de vocês e com as quais vocês estão lutando fora das muralhas contra o rei da Babilônia e contra os caldeus, que estão cercando a cidade. Essas armas, eu as ajuntarei no meio desta cidade. 5 Eu mesmo lutarei contra vocês com braço estendido e mão poderosa, com ira, com indignação e grande furor. 6 Matarei os habitantes desta cidade, tanto as pessoas como os animais; morrerão de uma grande peste. 7 Depois disso, diz o Senhor, entregarei Zedequias, rei de Judá, os seus servos e o povo — todos os moradores desta cidade que sobreviverem à peste, à espada e à fome — nas mãos de Nabucodonosor, rei da Babilônia, nas mãos de seus inimigos e nas mãos dos que procuram tirar-lhes a vida. Ele os matará a fio de espada; não os poupará, não se compadecerá, nem terá misericórdia."

8 — A este povo você dirá o seguinte: Assim diz o Senhor: "Eis que ponho diante de vocês o caminho da vida e o caminho da morte. 9 Quem ficar nesta cidade morrerá à espada, de fome ou de peste; mas quem sair e se render aos caldeus, que estão cercando a cidade, não morrerá; conseguirá ao menos salvar a sua vida. 10 Pois voltei o meu rosto contra esta cidade para trazer desgraça e não para fazer-lhe bem, diz o Senhor; ela será entregue nas mãos do rei da Babilônia, e este a queimará."

11 — À casa do rei de Judá você dirá o seguinte: Escutem a palavra do Senhor! 12 Ó casa de Davi, assim diz o Senhor:

"Julguem com retidão todos os dias

e livrem o oprimido

das mãos do opressor,

para que o meu furor

não saia como fogo,

por causa da maldade

do que vocês fazem,

e queime, sem que haja

quem o possa apagar.

13 Eis que eu sou contra você,

ó Moradora do vale,

ó Rocha da campina",

diz o Senhor.

"Sou contra vocês que dizem:

‘Quem descerá contra nós?’

Ou: ‘Quem entrará

nas nossas moradas?’

14 Eu os castigarei segundo

o fruto das ações de vocês",

diz o Senhor;

"acenderei fogo em seu bosque,

o qual queimará

todos os seus arredores."

1 הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה בשלח אליו המלך צדקיהו את פשחור בן מלכיה ואת צפניה בן מעשיה הכהן לאמר׃

2 דרש נא בעדנו את יהוה כי נבוכדראצר מלך בבל נלחם עלינו אולי יעשה יהוה אותנו ככל נפלאתיו ויעלה מעלינו׃

3 ויאמר ירמיהו אליהם כה תאמרן אל צדקיהו׃

4 כה אמר יהוה אלהי ישראל הנני מסב את כלי המלחמה אשר בידכם אשר אתם נלחמים בם את מלך בבל ואת הכשדים הצרים עליכם מחוץ לחומה ואספתי אותם אל תוך העיר הזאת׃

5 ונלחמתי אני אתכם ביד נטויה ובזרוע חזקה ובאף ובחמה ובקצף גדול׃

6 והכיתי את יושבי העיר הזאת ואת האדם ואת הבהמה בדבר גדול ימתו׃

7 ואחרי כן נאם יהוה אתן את צדקיהו מלך יהודה ואת עבדיו ואת העם ואת הנשארים בעיר הזאת מן הדבר מן החרב ומן הרעב ביד נבוכדראצר מלך בבל וביד איביהם וביד מבקשי נפשם והכם לפי חרב לא יחוס עליהם ולא יחמל ולא ירחם׃

8 ואל העם הזה תאמר כה אמר יהוה הנני נתן לפניכם את דרך החיים ואת דרך המות׃

9 הישב בעיר הזאת ימות בחרב וברעב ובדבר והיוצא ונפל על הכשדים הצרים עליכם יחיה והיתה לו נפשו לשלל׃

10 כי שמתי פני בעיר הזאת לרעה ולא לטובה נאם יהוה ביד מלך בבל תנתן ושרפה באש׃

11 ולבית מלך יהודה שמעו דבר יהוה׃

12 בית דוד כה אמר יהוה דינו לבקר משפט והצילו גזול מיד עושק פן תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה מפני רע מעלליהם׃

13 הנני אליך ישבת העמק צור המישר נאם יהוה האמרים מי יחת עלינו ומי יבוא במעונותינו׃

14 ופקדתי עליכם כפרי מעלליכם נאם יהוה והצתי אש ביערה ואכלה כל סביביה׃