1 Palavra do Senhor que veio ao profeta Jeremias a respeito das nações.
2 A respeito do Egito, contra o exército de Faraó Neco, rei do Egito, exército que estava junto ao rio Eufrates em Carquemis e que foi derrotado por Nabucodonosor, rei da Babilônia, no quarto ano do reinado de Jeoaquim, filho de Josias, rei de Judá:
3 "Preparem os escudos
e as couraças
e entrem na batalha!
4 Ponham arreios nos cavalos
e montem, cavaleiros!
Tomem posição
e ponham os capacetes!
Afiem as lanças
e vistam as armaduras!"
5 "Mas o que vejo?" —
diz o Senhor.
"Eles ficaram com medo
e viraram as costas.
Os seus valentes estão derrotados
e vão fugindo, sem olhar para trás;
há terror por todos os lados.
6 Aqueles que são ligeiros
não podem fugir,
e os valentes
não conseguem escapar.
No Norte, junto ao rio Eufrates,
tropeçaram e caíram."
7 "Quem é este que vem subindo
como o Nilo,
como rios cujas águas se agitam?
8 O Egito vem subindo como o Nilo,
como rios cujas águas se agitam.
Ele disse: ‘Subirei, cobrirei a terra,
destruirei as cidades
e os seus moradores.’
9 Avancem, cavalos!
Corram furiosamente,
carros de guerra!
Que saiam os valentes:
os etíopes e os de Pute,
que manejam o escudo,
e os lídios, que manejam
e entesam o arco."
10 "Porque este dia é
o Dia do Senhor,
o Senhor dos Exércitos,
dia de vingança
contra os seus adversários.
A espada os devorará,
ficará saciada e embriagada
com o sangue deles.
Porque o Senhor,
o Senhor dos Exércitos,
tem um sacrifício
na terra do Norte,
junto ao rio Eufrates.
11 Suba a Gileade
e consiga bálsamo,
ó virgem filha do Egito!
É em vão que você
multiplica remédios,
pois não há cura para você.
12 As nações ouviram falar
da vergonha que você passou,
e os seus gritos encheram a terra.
Porque um soldado
tropeçou no outro,
e ambos caíram no chão."
13 Palavra que o Senhor falou ao profeta Jeremias a respeito da vinda de Nabucodonosor, rei da Babilônia, para atacar a terra do Egito:
14 "Anunciem no Egito
e proclamem isto em Migdol,
Mênfis e Tafnes.
Digam: ‘Tomem posição
e estejam preparados!
Porque a espada já devorou
o que está ao redor de vocês.
15 Por que o seu Touro
está caído no chão?
Não pôde se manter em pé,
porque o Senhor o abateu.’
16 O Senhor multiplicou
os que tropeçavam;
caíram uns sobre os outros
e disseram:
‘Levantem-se, e voltemos
ao nosso povo
e à terra onde nascemos,
por causa da espada que oprime.’
17 Ali, darão a Faraó, rei do Egito,
o apelido de ‘Espalhafatoso
Que Perdeu A Oportunidade’."
18 "Tão certo como eu vivo",
diz o Rei,
cujo nome é Senhor dos Exércitos,
"e tão certo como o Tabor
está entre os montes
e o Carmelo está junto ao mar,
assim ele virá."
19 "Prepare a sua bagagem
para o exílio,
ó moradora, filha do Egito.
Porque Mênfis se tornará
em desolação,
ficará em ruínas e desabitada.
20 O Egito é uma bela novilha,
mas uma mutuca do Norte
já vem atacá-la; sim, já vem.
21 Até os soldados mercenários
no meio deles,
que são como bezerros gordos,
viraram as costas e fugiram juntos;
não resistiram,
porque veio sobre eles
o dia da sua ruína
e o tempo do seu castigo.
22 O Egito faz um ruído
como o da serpente que foge,
porque os seus inimigos
vêm contra ele, com machados,
como se fossem cortadores de lenha.
23 Cortarão a sua floresta",
diz o Senhor,
"ainda que impenetrável,
porque se multiplicaram
mais do que os gafanhotos;
são inumeráveis.
24 A filha do Egito
está envergonhada;
foi entregue nas mãos
do povo do Norte."
25 O Senhor dos Exércitos, o Deus de Israel, diz:
— Eis que eu castigarei Amom, deus de Tebas, e também Faraó, o Egito, os seus deuses e os seus reis, o próprio Faraó e os que confiam nele. 26 Eu os entregarei nas mãos dos que querem matá-los, nas mãos de Nabucodonosor, rei da Babilônia, e nas mãos dos seus servos. Porém mais tarde voltará a ser habitada, como nos dias antigos, diz o Senhor.
27 "Não tenha medo,
meu servo Jacó,
nem fique assustado, ó Israel.
Pois eis que eu o livrarei
dessa terra distante
e salvarei a sua descendência
da terra do exílio;
Jacó voltará e ficará tranquilo
e sossegado;
e não haverá quem o atemorize.
28 Não tenha medo,
meu servo Jacó",
diz o Senhor,
"porque eu estou com você.
Por isso, destruirei completamente
todas as nações
por onde o dispersei.
A você eu não destruirei
completamente,
mas castigarei em justa medida;
de modo nenhum deixarei
você impune."
1 אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו הנביא על הגוים׃
2 למצרים על חיל פרעה נכו מלך מצרים אשר היה על נהר פרת בכרכמש אשר הכה נבוכדראצר מלך בבל בשנת הרביעית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה׃
3 ערכו מגן וצנה וגשו למלחמה׃
4 אסרו הסוסים ועלו הפרשים והתיצבו בכובעים מרקו הרמחים לבשו הסרינת׃
5 מדוע ראיתי המה חתים נסגים אחור וגבוריהם יכתו ומנוס נסו ולא הפנו מגור מסביב נאם יהוה׃
6 אל ינוס הקל ואל ימלט הגבור צפונה על יד נהר פרת כשלו ונפלו׃
7 מי זה כיאר יעלה כנהרות יתגעשו מימיו׃
8 מצרים כיאר יעלה וכנהרות יתגעשו מים ויאמר אעלה אכסה ארץ אבידה עיר וישבי בה׃
9 עלו הסוסים והתהללו הרכב ויצאו הגבורים כוש ופוט תפשי מגן ולודים תפשי דרכי קשת׃
10 והיום ההוא לאדני יהוה צבאות יום נקמה להנקם מצריו ואכלה חרב ושבעה ורותה מדמם כי זבח לאדני יהוה צבאות בארץ צפון אל נהר פרת׃
11 עלי גלעד וקחי צרי בתולת בת מצרים לשוא הרביתי רפאות תעלה אין לך׃
12 שמעו גוים קלונך וצוחתך מלאה הארץ כי גבור בגבור כשלו יחדיו נפלו שניהם׃
13 הדבר אשר דבר יהוה אל ירמיהו הנביא לבוא נבוכדראצר מלך בבל להכות את ארץ מצרים׃
14 הגידו במצרים והשמיעו במגדול והשמיעו בנף ובתחפנחס אמרו התיצב והכן לך כי אכלה חרב סביביך׃
15 מדוע נסחף אביריך לא עמד כי יהוה הדפו׃
16 הרבה כושל גם נפל איש אל רעהו ויאמרו קומה ונשבה אל עמנו ואל ארץ מולדתנו מפני חרב היונה׃
17 קראו שם פרעה מלך מצרים שאון העביר המועד׃
18 חי אני נאם המלך יהוה צבאות שמו כי כתבור בהרים וככרמל בים יבוא׃
19 כלי גולה עשי לך יושבת בת מצרים כי נף לשמה תהיה ונצתה מאין יושב׃
20 עגלה יפה פיה מצרים קרץ מצפון בא בא׃
21 גם שכריה בקרבה כעגלי מרבק כי גם המה הפנו נסו יחדיו לא עמדו כי יום אידם בא עליהם עת פקדתם׃
22 קולה כנחש ילך כי בחיל ילכו ובקרדמות באו לה כחטבי עצים׃
23 כרתו יערה נאם יהוה כי לא יחקר כי רבו מארבה ואין להם מספר׃
24 הבישה בת מצרים נתנה ביד עם צפון׃
25 אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני פוקד אל אמון מנא ועל פרעה ועל מצרים ועל אלהיה ועל מלכיה ועל פרעה ועל הבטחים בו׃
26 ונתתים ביד מבקשי נפשם וביד נבוכדראצר מלך בבל וביד עבדיו ואחרי כן תשכן כימי קדם נאם יהוה׃
27 ואתה אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל כי הנני מושעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים ושב יעקוב ושקט ושאנן ואין מחריד׃
28 אתה אל תירא עבדי יעקב נאם יהוה כי אתך אני כי אעשה כלה בכל הגוים אשר הדחתיך שמה ואתך לא אעשה כלה ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך׃