1 Quando todo o povo tinha passado o Jordão, o Senhor falou com Josué, dizendo:

2 — Escolham doze homens do meio do povo, um de cada tribo, 3 e ordenem que tirem doze pedras do meio do Jordão, do lugar onde os pés dos sacerdotes ficaram parados, e que levem essas pedras e as depositem no lugar em que vocês irão passar a noite.

4 Então Josué chamou os doze homens que havia escolhido dos filhos de Israel, 5 um de cada tribo, e disse-lhes:

— Passem adiante da arca do Senhor, seu Deus, até o meio do Jordão. Cada um levante sobre o ombro uma pedra, segundo o número das tribos dos filhos de Israel, 6 para que isto seja por sinal entre vocês. E, no futuro, quando os seus filhos perguntarem: "O que significam estas pedras para vocês?", 7 respondam que as águas do Jordão foram cortadas diante da arca da aliança do Senhor. Quando a arca passou, as águas do Jordão foram cortadas. Estas pedras serão, para sempre, por memorial aos filhos de Israel.

8 Os filhos de Israel fizeram como Josué havia ordenado e levantaram doze pedras do meio do Jordão, como o Senhor tinha dito a Josué, segundo o número das tribos dos filhos de Israel, e levaram-nas consigo ao lugar onde passariam a noite, e as depositaram ali. 9 Josué também levantou doze pedras no meio do Jordão, no lugar onde ficaram parados os pés dos sacerdotes que levavam a arca da aliança; e essas pedras estão ali até o dia de hoje. 10 Porque os sacerdotes que levavam a arca haviam parado no meio do Jordão, em pé, até que se cumpriu tudo o que o Senhor, por meio de Moisés, havia ordenado a Josué que falasse ao povo; e o povo se apressou e passou.

11 Quando todo o povo tinha passado, a arca do Senhor e os sacerdotes também passaram, à vista de todo o povo. 12 Passaram os filhos de Rúben, os filhos de Gade e a meia tribo de Manassés, armados, na frente dos filhos de Israel, como Moisés lhes tinha dito. 13 Uns quarenta mil homens de guerra armados passaram diante do Senhor para a batalha, às campinas de Jericó. 14 Naquele dia, o Senhor engrandeceu Josué na presença de todo o Israel; e respeitaram-no todos os dias da sua vida, como haviam respeitado Moisés.

15 O Senhor disse a Josué:

16 — Ordene aos sacerdotes que estão levando a arca do testemunho que saiam do Jordão.

17 Então Josué ordenou aos sacerdotes, dizendo:

— Saiam do Jordão.

18 Quando os sacerdotes que levavam a arca da aliança do Senhor saíram do meio do Jordão, e as plantas dos seus pés se puseram na terra seca, as águas do Jordão voltaram ao seu lugar e corriam como antes, sobre todas as suas ribanceiras.

19 O povo subiu do Jordão no dia dez do primeiro mês; e acamparam em Gilgal, do lado leste de Jericó. 20 E foi em Gilgal que Josué levantou as doze pedras que haviam tirado do Jordão. 21 E Josué disse aos filhos de Israel:

— Quando, no futuro, os filhos perguntarem a seus pais: "O que significam estas pedras?", 22 expliquem aos filhos de vocês, dizendo: "Israel passou em seco este Jordão." 23 Porque o Senhor, o seu Deus, fez secar as águas do Jordão diante de vocês, até que vocês tivessem passado, como o Senhor, o seu Deus, fez com o mar Vermelho, que ele secou diante de nós, até que tivéssemos passado. 24 Para que todos os povos da terra saibam que a mão do Senhor é forte, a fim de que vocês temam o Senhor, seu Deus, todos os dias.

1 ויהי כאשר תמו כל הגוי לעבור את הירדן ויאמר יהוה אל יהושע לאמר׃

2 קחו לכם מן העם שנים עשר אנשים איש אחד איש אחד משבט׃

3 וצוו אותם לאמר שאו לכם מזה מתוך הירדן ממצב רגלי הכהנים הכין שתים עשרה אבנים והעברתם אותם עמכם והנחתם אותם במלון אשר תלינו בו הלילה׃

4 ויקרא יהושע אל שנים העשר איש אשר הכין מבני ישראל איש אחד איש אחד משבט׃

5 ויאמר להם יהושע עברו לפני ארון יהוה אלהיכם אל תוך הירדן והרימו לכם איש אבן אחת על שכמו למספר שבטי בני ישראל׃

6 למען תהיה זאת אות בקרבכם כי ישאלון בניכם מחר לאמר מה האבנים האלה לכם׃

7 ואמרתם להם אשר נכרתו מימי הירדן מפני ארון ברית יהוה בעברו בירדן נכרתו מי הירדן והיו האבנים האלה לזכרון לבני ישראל עד עולם׃

8 ויעשו כן בני ישראל כאשר צוה יהושע וישאו שתי עשרה אבנים מתוך הירדן כאשר דבר יהוה אל יהושע למספר שבטי בני ישראל ויעברום עמם אל המלון וינחום שם׃

9 ושתים עשרה אבנים הקים יהושע בתוך הירדן תחת מצב רגלי הכהנים נשאי ארון הברית ויהיו שם עד היום הזה׃

10 והכהנים נשאי הארון עמדים בתוך הירדן עד תם כל הדבר אשר צוה יהוה את יהושע לדבר אל העם ככל אשר צוה משה את יהושע וימהרו העם ויעברו׃

11 ויהי כאשר תם כל העם לעבור ויעבר ארון יהוה והכהנים לפני העם׃

12 ויעברו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה חמשים לפני בני ישראל כאשר דבר אליהם משה׃

13 כארבעים אלף חלוצי הצבא עברו לפני יהוה למלחמה אל ערבות יריחו׃

14 ביום ההוא גדל יהוה את יהושע בעיני כל ישראל ויראו אתו כאשר יראו את משה כל ימי חייו׃

15 ויאמר יהוה אל יהושע לאמר׃

16 צוה את הכהנים נשאי ארון העדות ויעלו מן הירדן׃

17 ויצו יהושע את הכהנים לאמר עלו מן הירדן׃

18 ויהי בעלות הכהנים נשאי ארון ברית יהוה מתוך הירדן נתקו כפות רגלי הכהנים אל החרבה וישבו מי הירדן למקומם וילכו כתמול שלשום על כל גדותיו׃

19 והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש הראשון ויחנו בגלגל בקצה מזרח יריחו׃

20 ואת שתים עשרה האבנים האלה אשר לקחו מן הירדן הקים יהושע בגלגל׃

21 ויאמר אל בני ישראל לאמר אשר ישאלון בניכם מחר את אבותם לאמר מה האבנים האלה׃

22 והודעתם את בניכם לאמר ביבשה עבר ישראל את הירדן הזה׃

23 אשר הוביש יהוה אלהיכם את מי הירדן מפניכם עד עברכם כאשר עשה יהוה אלהיכם לים סוף אשר הוביש מפנינו עד עברנו׃

24 למען דעת כל עמי הארץ את יד יהוה כי חזקה היא למען יראתם את יהוה אלהיכם כל הימים׃