1 Naquela mesma ocasião, estavam ali algumas pessoas que falaram para Jesus a respeito dos galileus cujo sangue Pilatos havia misturado com os sacrifícios que os mesmos realizavam. 2 Então Jesus lhes disse:

— Vocês pensam que esses galileus eram mais pecadores do que todos os outros galileus, por terem padecido estas coisas? 3 Digo a vocês que não eram; se, porém, não se arrependerem, todos vocês também perecerão. 4 E, quanto àqueles dezoito sobre os quais desabou a torre de Siloé e os matou, vocês pensam que eles eram mais culpados do que todos os outros moradores de Jerusalém? 5 Digo a vocês que não eram; mas, se não se arrependerem, todos vocês também perecerão.

6 E Jesus contou a seguinte parábola:

— Certo homem tinha uma figueira plantada na sua vinha e, vindo procurar fruto nela, não achou. 7 Então disse ao homem que cuidava da vinha: "Já faz três anos que venho procurar fruto nesta figueira e não encontro nada. Portanto, corte-a! Por que ela ainda está ocupando inutilmente a terra?" 8 Mas o homem que cuidava da vinha respondeu: "Senhor, deixe-a ainda este ano, até que eu escave ao redor dela e ponha estrume. 9 Se vier a dar fruto, muito bem. Se não der fruto, o senhor poderá cortá-la."

10 Num sábado, Jesus estava ensinando numa das sinagogas. 11 E chegou ali uma mulher possuída de um espírito de enfermidade, havia já dezoito anos; ela andava encurvada, sem poder se endireitar de modo nenhum. 12 Ao vê-la, Jesus a chamou e lhe disse:

— Mulher, você está livre da sua enfermidade.

13 E, impondo-lhe as mãos, ela imediatamente se endireitou e dava glória a Deus. 14 O chefe da sinagoga, indignado por ver que Jesus curava no sábado, disse à multidão:

— Há seis dias em que se deve trabalhar. Venham nesses dias para serem curados, mas não no sábado.

15 Porém o Senhor lhe respondeu:

— Hipócritas! Cada um de vocês não desprende da manjedoura, no sábado, o seu boi ou o seu jumento, para levá-lo a beber? 16 Por que motivo não se devia livrar deste cativeiro, em dia de sábado, esta filha de Abraão, a quem Satanás trazia presa há dezoito anos?

17 Tendo Jesus dito estas palavras, todos os seus adversários ficaram envergonhados. Entretanto, o povo se alegrava por todos os feitos gloriosos que Jesus realizava.

18 Jesus disse:

— A que é semelhante o Reino de Deus, e a que o compararei? 19 É semelhante a um grão de mostarda, que um homem plantou na sua horta; e cresceu e fez-se árvore; e as aves do céu se aninharam nos seus ramos.

20 Disse mais:

— A que compararei o Reino de Deus? 21 É semelhante ao fermento que uma mulher pegou e misturou em três medidas de farinha, até ficar tudo levedado.

22 Jesus passava por cidades e aldeias, ensinando e caminhando para Jerusalém. 23 E alguém lhe perguntou:

— Senhor, são poucos os que são salvos?

24 Jesus respondeu:

— Esforcem-se por entrar pela porta estreita! Pois eu afirmo a vocês que muitos procurarão entrar, mas não conseguirão. 25 Quando o dono da casa se tiver levantado e fechado a porta, e vocês, do lado de fora, começarem a bater, dizendo: "Senhor, abra a porta para nós", ele responderá: "Não sei de onde vocês são." 26 Então vocês dirão: "Comíamos e bebíamos com o senhor. Além disso, o senhor ensinava em nossas ruas." 27 Mas ele dirá a vocês: "Não sei de onde vocês são; afastem-se de mim, vocês todos que praticam o mal." 28 Ali haverá choro e ranger de dentes, quando vocês virem Abraão, Isaque, Jacó e todos os profetas no Reino de Deus, mas vocês lançados fora. 29 Muitos virão do Oriente e do Ocidente, do Norte e do Sul e tomarão lugar à mesa no Reino de Deus. 30 Porém, de fato, há últimos que serão primeiros, e primeiros que serão últimos.

31 Naquela mesma hora, alguns fariseus vieram para dizer a Jesus:

— Vá embora daqui, porque Herodes quer matá-lo.

32 Ele, porém, lhes respondeu:

— Vão e digam a essa raposa que hoje e amanhã expulso demônios e curo doentes, e no terceiro dia terminarei. 33 Porém, preciso caminhar hoje, amanhã e depois, porque não se espera que um profeta morra fora de Jerusalém.

34 — Jerusalém, Jerusalém! Você mata os profetas e apedreja os que lhe são enviados! Quantas vezes eu quis reunir os seus filhos, como a galinha ajunta os do seu próprio ninho debaixo das asas, mas vocês não quiseram! 35 Eis que a casa de vocês ficará deserta. E eu afirmo a vocês que não me verão mais, até que venham a dizer: "Bendito o que vem em nome do Senhor!"

1 ויבאו אנשים בעת ההיא ויגידו לו על דבר הגלילים אשר פילטוס ערב דמם עם זבחיהם׃

2 ויען ישוע ויאמר אליהם החשבים אתם כי הגלילים האלה היו חטאים מכל אנשי הגליל על אשר באה כזאת עליהם׃

3 לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם׃

4 או שמנה העשר ההם אשר נפל עליהם המגדל בשלח וימיתם החשבים אתם כי היו אשמים מכל האנשים הישבים בירושלים׃

5 לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם׃

6 וישא משלו ויאמר איש אחד היתה לו תאנה נטועה בכרמו ויבא לבקש בה פרי ולא מצא׃

7 ויאמר אל הכרם הנה זה שלש שנים אנכי בא לבקש פרי בתאנה הזאת ואינני מוצא גדע אותה למה זה תשחית את האדמה׃

8 ויען ויאמר אליו אדני הניחה אתה עוד השנה הזאת עד כי אעדר ושמתי דמן סביבותיה׃

9 אולי תעשה פרי ואם לא בשנה הבאה תגדענה׃

10 ויהי הוא מלמד בשבת באחד מבתי הכנסיות׃

11 והנה אשה טעונת רוח חלי כשמנה עשרה שנה ותהי כפופה ולא יכלה לקום קומה זקופה׃

12 ויהי בראות אתה ישוע ויקרא אליה ויאמר לה אשה החלצי מחליך׃

13 וישם את ידיו עליה וכרגע קמה ותתעודד ותשבח את האלהים׃

14 ויכעס ראש הכנסת על אשר רפא ישוע בשבת ויען ויאמר אל העם ששת ימים הם אשר תעשה בהם מלאכה לכן באלה באו והרפאו ולא ביום השבת׃

15 ויען האדון ויאמר אליו החנף איש איש מכם הלא יתיר בשבת את שורו או את חמרו מן האבוס ויוליכהו להשקתו׃

16 וזאת אשר היא בת אברהם ואשר השטן אסרה זה שמנה עשרה שנה הלא תתר ממוסרותיה ביום השבת׃

17 ויהי כאמרו את הדברים האלה נכלמו כל מתקוממיו וישמח כל העם על כל הנפלאות הנעשות על ידו׃

18 ויאמר למה דומה מלכות האלהים ואל מה אמשילנה׃

19 דומה היא לגרגר של חרדל אשר לקחו איש וישימהו בגנו ויצמח ויהי לעץ גדול ועוף השמים יקנן בענפיו׃

20 ויאמר עוד אל מה אדמה את מלכות האלהים׃

21 דומה היא לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃

22 ויעבר בערים ובכפרים עבור ולמד וישם את דרכו לבוא ירושלים׃

23 וישאלהו איש לאמר אדנינו המעט הם הנושעים׃

24 ויאמר אליהם התאמצו לבוא בפתח הצר כי אמר אני לכם רבים יבקשו לבוא ולא יוכלו׃

25 והיה מיום אשר יקום בעל הבית וסגר את הדלת ותחלו לעמד בחוץ ולדפק על הדלת לאמר אדנינו אדנינו פתח לנו וענה ואמר אליכם אינני יודע אתכם מאין אתם׃

26 אז תחלו לאמר אכלנו ושתינו לפניך וברחבותינו למדת׃

27 ויאמר אני אמר לכם אינני יודע אתכם מאין אתם סורו ממני כל פעלי האון׃

28 ושם תהיה היללה וחרק השנים כאשר תראו את אברהם ויצחק ויעקב ואת כל הנביאים במלכות האלהים ואתם מגרשים החוצה׃

29 ויבאו ממזרח וממערב ומצפון ומדרום ויסבו במלכות האלהים׃

30 והנה יש אחרונים אשר יהיו ראשונים וראשונים אשר יהיו אחרונים׃

31 ביום ההוא נגשו מן הפרושים ויאמרו אליו צא ולך מזה כי הורדוס מבקש להרגך׃

32 ויאמר אליהם לכו ואמרו אל השועל הזה הנני מגרש שדים ופעל רפואות היום ומחר ובשלישי אבא עד קצי׃

33 אבל הלוך אלך היום ומחר וממחרתו כי לא יתכן אשר יאבד נביא מחוץ לירושלים׃

34 ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את הנשלחים אליה כמה פעמים חפצתי לקבץ את בניך כאשר תקבץ התרנגלת את אפרוחיה תחת כנפיה ואתם לא אביתם׃

35 הנה ביתכם יעזב לכם שמם ואני אמר לכם כי ראה לא תראוני עד בוא העת אשר תאמרו ברוך הבא בשם יהוה׃