1 Entrando em Jericó, Jesus atravessava a cidade. 2 Eis que um homem rico, chamado Zaqueu, chefe dos publicanos, 3 procurava ver quem era Jesus, mas não podia, por causa da multidão, por ser ele de pequena estatura. 4 Então, correndo adiante, subiu num sicômoro a fim de ver Jesus, porque ele havia de passar por ali. 5 Quando Jesus chegou àquele lugar, olhando para cima, disse:

— Zaqueu, desça depressa, porque hoje preciso ficar na sua casa.

6 Zaqueu desceu depressa e o recebeu com alegria. 7 Todos os que viram isto murmuravam, dizendo que Jesus tinha se hospedado com um homem pecador. 8 Zaqueu, por sua vez, se levantou e disse ao Senhor:

— Senhor, vou dar a metade dos meus bens aos pobres. E, se roubei alguma coisa de alguém, vou restituir quatro vezes mais.

9 Então Jesus lhe disse:

— Hoje houve salvação nesta casa, pois também este é filho de Abraão. 10 Porque o Filho do Homem veio buscar e salvar o perdido.

11 Ouvindo eles estas coisas, Jesus contou uma parábola, visto estar perto de Jerusalém e lhes parecer que o Reino de Deus havia de manifestar-se imediatamente. 12 Por isso, Jesus disse:

— Certo homem nobre partiu para uma terra distante, a fim de tomar posse de um reino e voltar. 13 Chamou dez dos seus servos, confiou-lhes dez minas e disse-lhes: "Negociem até que eu volte." 14 Mas os seus concidadãos o odiavam e enviaram após ele uma embaixada, dizendo: "Não queremos que este reine sobre nós."

15 — Quando ele voltou, depois de ter tomado posse do reino, mandou chamar os servos a quem tinha dado o dinheiro, a fim de saber quanto tinham conseguido ganhar em seus negócios.

16 — O primeiro se apresentou e disse: "Senhor, a sua mina rendeu dez." 17 O senhor lhe disse: "Muito bem, servo bom! E porque você foi fiel no pouco, terá autoridade sobre dez cidades."

18 — O segundo servo veio e disse: "Senhor, a sua mina rendeu cinco." 19 A este o senhor disse: "Você terá autoridade sobre cinco cidades."

20 — Então veio outro servo, dizendo: "Senhor, aqui está a sua mina, que eu guardei embrulhada num lenço. 21 Porque tive medo do senhor, que é homem rigoroso. O senhor retira o que não depositou e colhe o que não semeou." 22 Mas o senhor respondeu: "Servo mau, eu o julgarei usando as suas próprias palavras. Você sabia que eu sou homem rigoroso, que retiro o que não depositei e colho o que não semeei. 23 Por que você não pôs o meu dinheiro no banco? E, então, na minha vinda, eu o receberia com juros."

24 — E disse aos que estavam ali: "Tirem dele a mina e deem ao que tem as dez." 25 Eles ponderaram: "Senhor, ele já tem dez." 26 Ao que o senhor respondeu: "Pois eu declaro a vocês que a todo o que tem será dado ainda mais; mas ao que não tem, até o que tem lhe será tirado. 27 Mas quanto a esses meus inimigos, que não quiseram que eu reinasse sobre eles, tragam-nos aqui e os matem na minha presença."

28 E, depois de dizer isto, Jesus prosseguia a sua viagem para Jerusalém. 29 E aconteceu que, ao aproximar-se de Betfagé e de Betânia, junto ao monte das Oliveiras, Jesus enviou dois dos seus discípulos, 30 dizendo-lhes:

— Vão até a aldeia que fica ali adiante e, ao entrar, encontrarão preso um jumentinho, o qual ainda ninguém montou; desprendam o jumentinho e tragam aqui. 31 Se alguém perguntar: "Por que o estão desprendendo?", respondam assim: "Porque o Senhor precisa dele."

32 E, indo os que foram mandados, acharam tudo conforme Jesus lhes tinha dito. 33 Quando eles estavam soltando o jumentinho, os donos do animal disseram:

— Por que estão desprendendo o jumentinho?

34 Eles responderam:

— Porque o Senhor precisa dele.

35 Então trouxeram o jumentinho até Jesus e, pondo as suas capas sobre o animal, ajudaram Jesus a montar.

36 À medida que Jesus avançava, as pessoas estendiam as suas capas no caminho. 37 E, quando Jesus se aproximava da descida do monte das Oliveiras, toda a multidão dos discípulos começou, com muita alegria, a louvar a Deus em alta voz, por todos os milagres que tinham visto. 38 Diziam:

"Bendito é o Rei que vem

em nome do Senhor!

Paz no céu e glória

nas maiores alturas!"

39 Alguns dos fariseus lhe disseram em meio à multidão:

— Mestre, repreenda os seus discípulos!

40 Mas Jesus respondeu:

— Eu afirmo a vocês que, se eles se calarem, as próprias pedras clamarão.

41 Quando Jesus ia chegando a Jerusalém, vendo a cidade, chorou por ela, 42 dizendo:

— Ah! Se você soubesse, ainda hoje, o que é preciso para conseguir a paz! Mas isto está agora oculto aos seus olhos. 43 Pois virão dias em que os seus inimigos cercarão você de trincheiras e apertarão o cerco por todos os lados; 44 e vão arrasar você e matar todos os seus moradores. Não deixarão pedra sobre pedra, porque você não reconheceu o tempo em que Deus veio visitá-la.

45 Depois, entrando no templo, Jesus começou a expulsar os que ali vendiam, 46 dizendo-lhes:

— Está escrito: "A minha casa será ‘Casa de Oração’." Mas vocês fizeram dela um covil de salteadores.

47 Diariamente, Jesus ensinava no templo. Os principais sacerdotes, os escribas e os maiorais do povo procuravam tirar-lhe a vida, 48 mas não achavam uma forma de fazer isso, porque todo o povo, ao ouvi-lo, era cativado por ele.

1 ויבוא ויעבר ביריחו׃

2 והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר׃

3 ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה׃

4 ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה׃

5 ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך׃

6 וימהר וירד ויאספהו בשמחה׃

7 וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא׃

8 ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים׃

9 ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא׃

10 כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד׃

11 ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים׃

12 על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב׃

13 ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי׃

14 ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו׃

15 ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו׃

16 ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים׃

17 ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים׃

18 ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים׃

19 ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים׃

20 ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר׃

21 מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת׃

22 ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי׃

23 ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית׃

24 ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים׃

25 ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים׃

26 הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו׃

27 אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני׃

28 ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים׃

29 ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר׃

30 לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו׃

31 וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו׃

32 וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם׃

33 ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר׃

34 ויאמרו האדון צריך לו׃

35 ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע׃

36 ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך׃

37 ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר׃

38 ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים׃

39 ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך׃

40 ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים׃

41 ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר׃

42 לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך׃

43 כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך׃

44 וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך׃

45 ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו׃

46 ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים׃

47 ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו׃

48 ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו׃