1 Naqueles dias, foi publicado um decreto de César Augusto, convocando toda a população do Império para recensear-se. 2 Este, o primeiro recenseamento, foi feito quando Quirino era governador da Síria. 3 Todos iam alistar-se, cada um à sua própria cidade. 4 José também saiu da Galileia, da cidade de Nazaré, e foi para a Judeia, até a cidade de Davi, chamada Belém, por ser ele da casa e família de Davi, 5 a fim de alistar-se com Maria, sua esposa, que estava grávida. 6 E aconteceu que, estando eles ali, chegou o tempo de ela ter a criança. 7 Então Maria deu à luz o seu filho primogênito, enfaixou o menino e o deitou numa manjedoura, porque não havia lugar para eles na hospedaria.

8 Havia, naquela mesma região, pastores que viviam nos campos e guardavam os seus rebanhos durante as vigílias da noite. 9 E um anjo do Senhor desceu aonde eles estavam, e a glória do Senhor brilhou ao redor deles; e ficaram tomados de grande temor. 10 O anjo, porém, lhes disse:

— Não tenham medo! Estou aqui para lhes trazer boa-nova de grande alegria, que será para todo o povo: 11 é que hoje, na cidade de Davi, lhes nasceu o Salvador, que é Cristo, o Senhor. 12 E isto servirá a vocês de sinal: vocês encontrarão uma criança envolta em faixas e deitada em manjedoura.

13 E, de repente, apareceu com o anjo uma multidão do exército celestial, louvando a Deus e dizendo:

14 "Glória a Deus

nas maiores alturas,

e paz na terra entre os homens,

a quem ele quer bem."

15 Quando os anjos se afastaram deles e voltaram para o céu, os pastores disseram uns aos outros:

— Vamos até Belém e vejamos os acontecimentos que o Senhor nos deu a conhecer.

16 Foram depressa e encontraram Maria e José, e a criança deitada na manjedoura. 17 E, vendo isso, divulgaram o que lhes tinha sido dito a respeito deste menino. 18 Todos os que ouviram se admiraram das coisas relatadas pelos pastores. 19 Maria, porém, guardava todas estas palavras, meditando-as no coração. 20 E os pastores voltaram, glorificando e louvando a Deus por tudo o que tinham ouvido e visto, como lhes tinha sido anunciado.

21 E ao se completarem oito dias, quando o menino foi circuncidado, deram-lhe o nome de Jesus. Esse nome tinha sido dado pelo anjo, antes de o menino ser concebido.

22 Passados os dias da purificação deles segundo a Lei de Moisés, levaram o menino a Jerusalém para o apresentar ao Senhor, 23 conforme o que está escrito na Lei do Senhor: "Todo primogênito será consagrado ao Senhor." 24 E também foram para oferecer um sacrifício, segundo o que está escrito na referida Lei: "Um par de rolinhas ou dois pombinhos."

25 Em Jerusalém havia um homem chamado Simeão. Este homem era justo e piedoso e esperava a consolação de Israel; e o Espírito Santo estava sobre ele. 26 Ele tinha recebido uma revelação do Espírito Santo de que não morreria antes de ver o Cristo do Senhor. 27 Movido pelo Espírito, ele foi ao templo. Quando os pais trouxeram o menino Jesus para fazerem com ele o que a Lei ordenava, 28 Simeão o tomou nos braços e louvou a Deus, dizendo:

29 "Agora, Senhor,

podes despedir

em paz o teu servo,

segundo a tua palavra;

30 porque os meus olhos já viram

a tua salvação,

31 a qual preparaste

diante de todos os povos:

32 luz para revelação aos gentios,

e para glória do teu povo

de Israel."

33 E o pai e a mãe do menino estavam admirados com o que se dizia a respeito dele. 34 Simeão os abençoou e disse a Maria, mãe do menino:

— Eis que este menino está destinado tanto para ruína como para elevação de muitos em Israel e para ser alvo de contradição, 35 para que se manifestem os pensamentos de muitos corações. Quanto a você, Maria, uma espada atravessará a sua alma.

36 Havia uma profetisa, chamada Ana, filha de Fanuel, da tribo de Aser. Ela era bem idosa, tendo vivido com o marido sete anos desde que tinha se casado. 37 Agora era viúva de oitenta e quatro anos. Ela não deixava o templo, mas adorava noite e dia, com jejuns e orações. 38 E, chegando naquela hora, dava graças a Deus e falava a respeito do menino a todos os que esperavam a redenção de Jerusalém.

39 Depois de terem cumprido tudo conforme a Lei do Senhor, voltaram para a Galileia, para a sua cidade de Nazaré. 40 O menino crescia e se fortalecia, enchendo-se de sabedoria; e a graça de Deus estava sobre ele.

41 Todos os anos os pais de Jesus iam a Jerusalém, para a Festa da Páscoa. 42 Quando ele atingiu os doze anos, foram a Jerusalém, segundo o costume da festa. 43 Terminados os dias da festa, ao regressarem, o menino Jesus ficou em Jerusalém, sem que os pais dele o soubessem. 44 Pensando, porém, que ele estava entre os companheiros de viagem, andaram um dia inteiro e, então, começaram a procurá-lo entre os parentes e os conhecidos. 45 E, como não o encontraram, voltaram a Jerusalém à sua procura. 46 Três dias depois, o acharam no templo, assentado no meio dos doutores, ouvindo-os e fazendo-lhes perguntas. 47 E todos os que ouviam o menino se admiravam muito da sua inteligência e das suas respostas. 48 Logo que os pais o viram, ficaram maravilhados. E a sua mãe lhe disse:

— Filho, por que você fez isso conosco? Seu pai e eu estávamos aflitos à sua procura.

49 Ele respondeu:

— Por que me procuravam? Não sabiam que eu tinha de estar na casa de meu Pai?

50 Não compreenderam, porém, as palavras que lhes disse. 51 E voltou com eles para Nazaré e era submisso a eles. E a mãe dele guardava todas estas coisas no coração.

52 E Jesus crescia em sabedoria, estatura e graça, diante de Deus e dos homens.

1 ויהי בימים ההם ותצא דת מאת הקיסר אוגוסטוס לספר את כל ישבי תבל׃

2 וזה המפקד היה הראשון בהיות קוריניוס שליט בסוריא׃

3 וילכו כלם להתפקד איש לעירו׃

4 ויעל גם יוסף מן הגליל מעיר נצרת אל יהודה לעיר דוד הנקראה בית לחם כי היה מבית דוד וממשפחתו׃

5 להתפקד עם מרים המארשה לו והיא הרה׃

6 ויהי בהיותם שם וימלאו ימיה ללדת׃

7 ותלד את בנה הבכור ותחתלהו ותשכיבהו באבוס כי לא היה להם מקום במלון׃

8 ורעים היו בארץ ההיא לנים בשדה ושמרים את משמרות הלילה בעדרם׃

9 והנה מלאך יהוה נצב עליהם וכבוד יהוה הופיע עליהם מסביב וייראו יראה גדולה׃

10 ויאמר אליהם המלאך אל תיראו כי הנני מבשר אתכם שמחה גדולה אשר תהיה לכל העם׃

11 כי היום ילד לכם בעיר דוד מושיע אשר הוא המשיח האדון׃

12 וזה לכם האות תמצאון ילד מחתל ומנח באבוס׃

13 ויהי פתאם אצל המלאך המון צבא השמים והם משבחים את האלהים ואמרים׃

14 כבוד במרומים לאלהים ובארץ שלום בבני אדם רצונו׃

15 ויהי כאשר עלו מעליהם המלאכים השמימה ויאמרו הרעים איש אל רעהו נעברה נא עד בית לחם ונראה המעשה הזה אשר הודיענו יהוה׃

16 וימהרו לבוא וימצאו את מרים ואת יוסף ואת הילד שכב באבוס׃

17 ויראו וישמיעו את הדבר הנאמר אליהם על הגער הזה׃

18 וכל השמעים תמהו על הדברים אשר דברו אליהם הרעים׃

19 ומרים שמרה את הדברים האלה ותחשבם בלבה׃

20 וישובו הרעים מהללים ומשבחים את האלהים על כל אשר שמעו וראו כפי אשר נאמר אליהם׃

21 ויהי במלאת לנער שמנה ימים וימול ויקרא שמו ישוע כשם אשר קרא לו המלאך בטרם הרה בבטן׃

22 וימלאו ימי טהרה לפי תורת משה ויעלהו לירושלים להעמידו לפני יהוה׃

23 כאשר כתוב בתורת יהוה כל זכר פטר רחם יקרא קדש ליהוה׃

24 ולתת קרבן כאמור בתורת יהוה שתי תרים או שני בני יונה׃

25 והנה איש היה בירושלים ושמו שמעון והוא איש צדיק וחסיד מחכה לנחמת ישראל ורוח הקדש היה עליו׃

26 ולו נגלה ברוח הקדש כי לא יראה מות עד ראותו את משיח יהוה׃

27 ויבא ברוח אל המקדש ויהי כאשר הביאו הוריו את הנער ישוע לעשות עליו כמשפט התורה׃

28 ויקחהו על זרעותיו ויברך את האלהים ויאמר׃

29 עתה תפטר את עבדך כדברך אדני בשלום׃

30 כי ראו עיני את ישועתך׃

31 אשר הכינות לפני כל העמים׃

32 אור לגלות עיני הגוים ותפארת ישראל עמך׃

33 ויוסף ואמו תמהים על הדברים הנאמרים עליו׃

34 ויברך אותם שמעון ויאמר אל מרים אמו הנה זה מוסד לנפילה ולתקומה לרבים בישראל ולאות מריבה׃

35 וגם בנפשך תחתר חרב למען תגלינה מחשבות לבב רבים׃

36 ותהי שם חנה אשה נביאה בת פנואל משבט אשר והיא באה בימים וחיתה עם בעלה שבע שנים אחרי בתוליה׃

37 והיא אלמנה כארבע ושמנים שנה ולא משה מן המקדש ובצום ובתחנונים עבדה את האלהים לילה ויום׃

38 ותקם בשעה ההיא ותגש להדות ליהוה ותדבר עליו באזני כל המחכים לגאלה בירושלים׃

39 ויכלו את הכל כפי תורת יהוה וישובו הגלילה אל נצרת עירם׃

40 ויגדל הנער ויחזק ברוח וימלא חכמה וחסד אלהים עמו׃

41 ועלו הוריו ירושלים שנה בשנה לחג הפסח׃

42 ויהי בהיותו בן שתים עשרה שנה ויעלו ירושלים כמשפט החג׃

43 וימלאו את הימים וישובו ויותר ישוע הנער בירושלים ויוסף ואמו לא ידעו׃

44 ויחשבו כי עם חבל הארחים הוא וילכו כדרך יום ויבקשהו בין הקרובים והמידעים׃

45 ולא מצאהו וישבו ירושלים לבקשו׃

46 ויהי אחרי שלשת ימים וימצאהו במקדש ישב בתוך המורים שמע אליהם ושאל אתם׃

47 וכל השמעים אליו השתוממו על שכלו ועל תשובתיו׃

48 ויהי כראותם אתו ויחרדו ותאמר אליו אמו בני מדוע ככה עשית לנו הנה אביך ואנכי בעצבת לב בקשנוך׃

49 ויאמר אליהם למה זה בקשתם אתי הלא ידעתם כי עלי להיות באשר לאבי׃

50 והם לא הבינו את הדבר אשר דבר אליהם׃

51 וירד אתם ויבא אל נצרת ויכנע להם ואמו שמרה בלבה את כל הדברים האלה׃

52 וישוע הלך וגדל בחכמה ומקומה ובחן עם אלהים ועם אנשים׃