1 Mas, no primeiro dia da semana, alta madrugada, as mulheres foram ao túmulo, levando os óleos aromáticos que haviam preparado. 2 Encontraram a pedra removida do túmulo, 3 mas, ao entrar, não acharam o corpo do Senhor Jesus. 4 Aconteceu que, perplexas a esse respeito, apareceram-lhes dois homens com roupas resplandecentes. 5 Estando elas com muito medo e baixando os olhos para o chão, eles disseram:

— Por que vocês estão procurando entre os mortos aquele que vive? 6 Ele não está aqui, mas ressuscitou. Lembrem-se do que ele falou para vocês, estando ainda na Galileia: 7 "É necessário que o Filho do Homem seja entregue nas mãos de pecadores, seja crucificado e ressuscite no terceiro dia."

8 Então elas se lembraram das palavras de Jesus. 9 E, voltando do túmulo, anunciaram todas estas coisas aos onze e a todos os outros que estavam com eles. 10 Essas mulheres eram Maria Madalena, Joana e Maria, mãe de Tiago; também as demais que estavam com elas confirmaram estas coisas aos apóstolos. 11 Mas para eles tais palavras pareciam um delírio; eles não acreditaram no que as mulheres diziam. 12 Pedro, porém, levantando-se, correu ao túmulo. E, abaixando-se, viu somente os lençóis de linho e nada mais; e retirou-se para casa, admirado com o que tinha acontecido.

13 Naquele mesmo dia, dois discípulos estavam indo para uma aldeia chamada Emaús, que ficava a uns dez quilômetros de Jerusalém. 14 E iam conversando a respeito de tudo o que tinha acontecido. 15 Enquanto conversavam e discutiam, o próprio Jesus se aproximou e ia com eles. 16 Porém os olhos deles estavam como que impedidos de o reconhecer. 17 Então ele lhes perguntou:

— O que é que vocês estão discutindo pelo caminho?

E eles pararam entristecidos. 18 Um, porém, chamado Cleopas, respondeu:

— Será que você é o único que esteve em Jerusalém e não sabe o que aconteceu lá, nestes últimos dias?

19 Ele lhes perguntou:

— Do que se trata?

Eles explicaram:

— Aquilo que aconteceu com Jesus, o Nazareno, que era profeta, poderoso em obras e palavras, diante de Deus e de todo o povo, 20 e como os principais sacerdotes e as nossas autoridades o entregaram para ser condenado à morte e o crucificaram. 21 Nós esperávamos que fosse ele quem havia de redimir Israel. Mas, depois de tudo isto, já estamos no terceiro dia desde que essas coisas aconteceram. 22 É verdade também que algumas mulheres do nosso grupo nos surpreenderam. Indo de madrugada ao túmulo 23 e não achando o corpo de Jesus, voltaram dizendo que tinham tido uma visão de anjos, os quais afirmam que ele vive. 24 De fato, alguns dos nossos foram ao túmulo e verificaram a exatidão do que as mulheres disseram; mas não o viram.

25 Então ele lhes disse:

— Como vocês são insensatos e demoram para crer em tudo o que os profetas disseram! 26 Não é verdade que o Cristo tinha de sofrer e entrar na sua glória?

27 E, começando por Moisés e todos os Profetas, explicou-lhes o que constava a respeito dele em todas as Escrituras.

28 Quando se aproximavam da aldeia para onde iam, ele fez menção de passar adiante. 29 Mas eles o convenceram a ficar, dizendo:

— Fique conosco, porque é tarde, e o dia já está chegando ao fim.

E entrou para ficar com eles. 30 E aconteceu que, quando estavam à mesa, ele pegou o pão e o abençoou; depois, partiu o pão e o deu a eles. 31 Então os olhos deles se abriram, e eles reconheceram Jesus; mas ele desapareceu da presença deles. 32 E disseram um ao outro:

— Não é verdade que o coração nos ardia no peito, quando ele nos falava pelo caminho, quando nos explicava as Escrituras?

33 E, na mesma hora, levantando-se, voltaram para Jerusalém, onde acharam reunidos os onze e outros com eles, 34 os quais diziam:

— De fato, o Senhor ressuscitou e já apareceu a Simão!

35 Então os dois contaram o que lhes tinha acontecido no caminho e como tinham reconhecido o Senhor no partir do pão.

36 Falavam eles ainda estas coisas quando Jesus apareceu no meio deles e lhes disse:

— Que a paz esteja com vocês!

37 Eles, porém, ficaram assustados e com medo, pensando que estavam vendo um espírito. 38 Mas ele lhes disse:

— Por que vocês estão assustados? E por que surgem dúvidas no coração de vocês? 39 Vejam as minhas mãos e os meus pés, que sou eu mesmo. Toquem em mim e vejam que é verdade, porque um espírito não tem carne nem ossos, como vocês estão vendo que eu tenho.

40 Dizendo isto, mostrou-lhes as mãos e os pés. 41 E, por não acreditarem eles ainda, por causa da alegria, e como estavam admirados, Jesus lhes disse:

— Vocês têm aqui alguma coisa para comer?

42 Então lhe apresentaram um pedaço de peixe assado, 43 e ele comeu na presença deles.

44 A seguir, Jesus lhes disse:

— São estas as palavras que eu lhes falei, estando ainda com vocês: era necessário que se cumprisse tudo o que está escrito a respeito de mim na Lei de Moisés, nos Profetas e nos Salmos.

45 Então lhes abriu o entendimento para compreenderem as Escrituras. 46 E disse-lhes:

— Assim está escrito que o Cristo tinha de sofrer, ressuscitar dentre os mortos no terceiro dia, 47 e que em seu nome se pregasse arrependimento para remissão de pecados a todas as nações, começando em Jerusalém. 48 Vocês são testemunhas destas coisas. 49 Eis que envio sobre vocês a promessa de meu Pai; permaneçam, pois, na cidade, até que vocês sejam revestidos do poder que vem do alto.

50 Então Jesus os levou para fora, até Betânia. E, erguendo as mãos, os abençoou. 51 Aconteceu que, enquanto os abençoava, ia-se retirando deles, sendo elevado para o céu. 52 Então eles, adorando-o, voltaram para Jerusalém cheios de alegria. 53 E estavam sempre no templo, louvando a Deus.

1 ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות׃

2 וימצאו את האבן גלולה מן הקבר׃

3 ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע׃

4 ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים׃

5 ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים׃

6 איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר׃

7 כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום׃

8 ותזכרנה את דבריו׃

9 ותשבנה מן הקבר ותגדנה את כל הדברים האלה לעשתי העשר ולכל האחרים׃

10 ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל השליחים את הדברים האלה׃

11 ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן׃

12 ופטרוס קם וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על הנהיה׃

13 והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס׃

14 והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה׃

15 ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם׃

16 ועיניהם נאחזו ולא יכירהו׃

17 ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים׃

18 ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה׃

19 ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם׃

20 ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו׃

21 ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה׃

22 והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר׃

23 ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי׃

24 וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו׃

25 ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים׃

26 הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו׃

27 ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו׃

28 ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו׃

29 ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם׃

30 ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם׃

31 ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם׃

32 ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים׃

33 ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד׃

34 האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון׃

35 ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם׃

36 עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם׃

37 והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו׃

38 ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם׃

39 ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי׃

40 ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו׃

41 והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל׃

42 ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש׃

43 ויקח ויאכל לעיניהם׃

44 ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים׃

45 אז פתח את לבבם להבין את הכתובים׃

46 ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי׃

47 ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים׃

48 ואתם עדים בזאת׃

49 והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום׃

50 ויוליכם מחוץ לעיר עד בית היני וישא את ידיו ויברכם׃

51 ויהי בברכו אתם ויפרד מאתם וינשא השמימה׃

52 והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה׃

53 ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן׃