1 Jesus, cheio do Espírito Santo, voltou do Jordão e foi guiado pelo mesmo Espírito, no deserto, 2 durante quarenta dias, sendo tentado pelo diabo. Nada comeu naqueles dias, ao fim dos quais teve fome. 3 Então o diabo disse a Jesus:

— Se você é o Filho de Deus, mande que esta pedra se transforme em pão.

4 Mas Jesus lhe respondeu:

— Está escrito: "O ser humano não viverá só de pão."

5 Então o diabo o levou para um lugar mais alto e num instante lhe mostrou todos os reinos do mundo. 6 E disse:

— Eu lhe darei todo este poder e a glória destes reinos, porque isso me foi entregue, e posso dar a quem eu quiser. 7 Portanto, se você me adorar, tudo isso será seu.

8 Mas Jesus respondeu:

— Está escrito:

"Adore o Senhor, seu Deus,

e preste culto somente a ele."

9 Então o diabo levou Jesus a Jerusalém, colocou-o sobre o pináculo do templo e disse:

— Se você é o Filho de Deus, jogue-se daqui, 10 porque está escrito:

"Aos seus anjos ele dará ordens

a seu respeito,

para que o guardem."

11 E:

"Eles o sustentarão nas suas mãos,

para que você não tropece

em alguma pedra."

12 Jesus respondeu ao diabo:

— Também foi dito: "Não ponha à prova o Senhor, seu Deus."

13 Tendo concluído todas as tentações, o diabo afastou-se de Jesus, até momento oportuno.

14 Então Jesus, no poder do Espírito, voltou para a Galileia, e a sua fama correu por toda aquela região. 15 E ensinava nas sinagogas, sendo elogiado por todos.

16 Jesus foi para Nazaré, onde havia sido criado. Num sábado, entrou na sinagoga, segundo o seu costume, e levantou-se para ler. 17 Então lhe deram o livro do profeta Isaías. E, abrindo o livro, achou o lugar onde está escrito:

18 "O Espírito do Senhor

está sobre mim,

porque ele me ungiu

para evangelizar os pobres;

enviou-me para proclamar

libertação aos cativos

e restauração da vista aos cegos,

para pôr em liberdade

os oprimidos,

19 e proclamar o ano aceitável

do Senhor."

20 Tendo fechado o livro, Jesus o devolveu ao assistente e sentou-se. Todos na sinagoga tinham os olhos fixos nele. 21 Então Jesus começou a dizer:

— Hoje se cumpriu a Escritura que vocês acabam de ouvir.

22 Todos davam testemunho dele e se maravilhavam das palavras cheias de graça que lhe saíam dos lábios. E perguntavam:

— Não é este o filho de José?

23 Então Jesus disse:

— Sem dúvida, vocês citarão para mim o provérbio: "Médico, cure-se a si mesmo." Dirão: "Tudo o que ouvimos que você fez em Cafarnaum, faça-o também aqui na sua terra."

24 E Jesus prosseguiu:

— De fato, afirmo a vocês que nenhum profeta é bem recebido na sua própria terra. 25 Na verdade lhes digo que havia muitas viúvas em Israel no tempo de Elias, quando o céu se fechou por três anos e seis meses, reinando grande fome em toda a terra, 26 e Elias não foi enviado a nenhuma delas, a não ser a uma viúva de Sarepta de Sidom. 27 Havia também muitos leprosos em Israel nos dias do profeta Eliseu, e nenhum deles foi purificado, a não ser Naamã, o sírio.

28 Todos na sinagoga, ouvindo estas coisas, se encheram de ira. 29 E, levantando-se, expulsaram Jesus da cidade e o levaram até o alto do monte sobre o qual a cidade estava edificada, para que, de lá, pudessem atirá-lo abaixo. 30 Jesus, porém, passando pelo meio deles, foi embora.

31 E Jesus foi a Cafarnaum, cidade da Galileia, e os ensinava no sábado. 32 E maravilhavam-se com a sua doutrina, porque a sua palavra era com autoridade.

33 E apareceu na sinagoga um homem possuído de um espírito de demônio imundo, o qual gritou em alta voz:

34 — Ah! O que você quer conosco, Jesus Nazareno? Você veio para nos destruir? Sei muito bem quem você é: o Santo de Deus!

35 Mas Jesus o repreendeu, dizendo:

— Cale-se e saia desse homem.

O demônio, depois de o ter jogado no chão no meio de todos, saiu daquele homem sem lhe fazer mal. 36 Todos ficaram admirados e comentavam entre si:

— Que palavra é esta? Pois, com autoridade e poder, ele ordena aos espíritos imundos, e eles saem.

37 E a fama de Jesus se espalhava por todos os lugares daquela região.

38 Deixando a sinagoga, Jesus foi para a casa de Simão. A sogra de Simão estava doente, com febre muito alta, e pediram a Jesus em favor dela. 39 E inclinando-se para ela, Jesus repreendeu a febre, e esta a deixou. E imediatamente ela se levantou e passou a servi-los.

40 Ao pôr do sol, todos os que tinham enfermos, com diferentes tipos de doença, os trouxeram a Jesus. E ele os curava, impondo as mãos sobre cada um deles. 41 Também de muitos saíam demônios, gritando e dizendo:

— Você é o Filho de Deus!

Ele, porém, os repreendia para que não falassem, pois sabiam que ele era o Cristo.

42 Quando amanheceu, Jesus saiu e foi para um lugar deserto. As multidões o procuravam, foram até junto dele e não queriam deixar que ele fosse embora. 43 Jesus, porém, lhes disse:

— É necessário que eu anuncie o evangelho do Reino de Deus também nas outras cidades, pois é para isso que fui enviado.

44 E pregava nas sinagogas da Judeia.

1 וישוע שב מן הירדן מלא רוח הקדש וינהגהו הרוח המדברה׃

2 וינסהו השטן ארבעים יום ולא אכל מאומה בימים ההם ואחרי אשר תמו וירעב׃

3 ויאמר אליו השטן אם בן האלהים אתה אמר אל האבן הזאת ותהי ללחם׃

4 ויען אתו ישוע הן כתוב כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה׃

5 ויעלהו השטן על הר גבה ויראהו ברגע אחד את כל ממלכות תבל׃

6 ויאמר אליו השטן לך אתן את כל הממשלה הזאת ואת כבודן כי נמסרה בידי ונתתיה לאשר אחפץ׃

7 ועתה אם תשתחוה לפני הכל יהיה לך׃

8 ויען ישוע ויאמר אליו סור ממני השטן כי כתוב ליהוה אלהיך תשתחוה ואתו תעבד׃

9 ויביאהו ירושלים ויעמידהו על פנת בית המקדש ויאמר אליו אם בן האלהים אתה התנפל מזה מטה׃

10 כי כתוב כי מלאכיו יצוה לך לשמרך׃

11 וכי על כפים ישאונך פן תגף באבן רגלך׃

12 ויען ישוע ויאמר אליו נאמר לא תנסה את יהוה אלהיך׃

13 וככלות השטן כל מסה וירף ממנו עד עת׃

14 וישב ישוע בגבורת הרוח אל הגליל ויצא שמעו בכל הככר׃

15 והוא היה מלמד בבתי כנסיותיהם ויהללהו כלם׃

16 ויבא אל נצרת אשר גדל שם וילך כמשפטו ביום השבת אל בית הכנסת ויקם לקרא בתורה׃

17 ויתן לו ספר ישעיה הנביא ויפתח את הספר וימצא את המקום אשר היה כתוב בו׃

18 רוח אדני עלי יען משח אתי לבשר ענוים׃

19 שלחני לחבש לנשברי לב לקרא לשבוים דרור ולעורים פקח קוח לשלח רצוצים חפשים לקרא שנת רצון ליהוה׃

20 ויהי כאשר גלל את הספר וישיבהו אל החזן וישב ועיני כל אשר בבית הכנסת נשאות אליו׃

21 ויחל ויאמר אליהם היום נתמלא הכתוב הזה באזניכם׃

22 וכלם העידהו ותמהו על דברי חן אשר יצאו מפיהו ויאמרו הלא זה הוא בן יוסף׃

23 ויאמר אליהם הן תאמרו לי את המשל הזה רפא רפא את עצמך וככל אשר שמענו שנעשה בכפר נחום עשה כן גם פה בעיר מולדתך׃

24 ויאמר אמן אמר אני לכם כי אין נביא רצוי בארץ מולדתו׃

25 ואמת אני אמר לכם אלמנות רבות היו בישראל בימי אליהו בהעצר השמים שלש שנים וששה חדשים ורעב גדול היה בכל הארץ׃

26 ולא נשלח אליהו אל אחת מהנה זולתי צרפתה אשר לצידון אל אשה אלמנה׃

27 ומצרעים רבים היו בישראל בימי אלישע הנביא ולא טהר אחד מהם זולתי נעמן הארמי׃

28 וימלאו כל אשר בבית הכנסת חמה בשמעם את אלה׃

29 ויקומו וידיחו אותו אל מחוץ לעיר ויביאהו עד גב ההר אשר נבנתה עירם עליו למען השליכו מטה׃

30 אך הוא עבר בתוכם וילך לדרכו׃

31 וירד אל כפר נחום עיר הגליל וילמדם בשבתות׃

32 וישתוממו על תורתו כי עצום דברו׃

33 ואיש היה בבית הכנסת ובו רוח שד טמא ויצעק בקול גדול לאמר׃

34 אתה מה לנו ולך ישוע הנצרי באת להאבידנו ידעתיך מי אתה קדוש האלהים׃

35 ויגער בו ישוע לאמר האלם וצא ממנו ויפילהו השד בתוכם ויצא ממנו לא הרע לו׃

36 ותפל אימה על כלם וידברו איש אל רעהו לאמר מה הדבר הזה כי בשלטן ובגבורה מצוה לרוחות הטמאה והמה יצאים׃

37 ושמעו הולך בכל מקמות הככר׃

38 ויקם מבית הכנסת ויבא ביתה שמעון וחמות שמעון אחזתה קדחת חזקה וישאלהו בעדה׃

39 ויתיצב עליה ויגער בקדחת ותרף ממנה ותקם מהרה ותשרת אתם׃

40 וכבוא השמש הביאו אליו כל אשר להם חלים חליים שונים וירפא אותם בשומו את ידיו על כל אחד מהם׃

41 וגם שדים יצאו מרבים צעקים ואמרים אתה הוא המשיח בן האלהים ויגער בם ולא נתנם לדבר כי ידעו אשר הוא המשיח׃

42 ויצא וילך לו כאור הבקר אל מקום חרבה והמון העם בקשהו ויבאו עדיו ויפצרו בו לבלתי סור מהם׃

43 ויאמר להם הן עלי לבשר גם לערים האחרות את בשורת מלכות האלהים כי לזאת שלחתי׃

44 ויהי קורא בבתי הכנסיות אשר בגליל׃