1 Quando Jesus estava saindo do templo, um dos seus discípulos lhe disse:

— Mestre! Que pedras, que construções!

2 Mas Jesus respondeu:

— Você está vendo estas grandes construções? Não ficará aqui pedra sobre pedra que não seja derrubada.

3 Jesus estava sentado no monte das Oliveiras, diante do templo, quando Pedro, Tiago, João e André lhe perguntaram em particular:

4 — Diga-nos quando essas coisas vão acontecer e que sinal haverá quando todas elas estiverem para se cumprir.

5 Então Jesus começou a dizer-lhes:

— Tenham cuidado para que ninguém os engane. 6 Muitos virão em meu nome, dizendo: "Sou eu"; e enganarão a muitos. 7 Quando vocês ouvirem falar de guerras e rumores de guerras, não se assustem; é necessário que isso aconteça, mas ainda não é o fim. 8 Porque nação se levantará contra nação, e reino, contra reino. Haverá terremotos em vários lugares e também fomes. Essas coisas são o princípio das dores.

9 — Estejam de sobreaviso, porque as pessoas os entregarão aos tribunais e às sinagogas. Vocês serão açoitados e, por minha causa, serão levados à presença de governadores e reis, para lhes servir de testemunho. 10 Mas é necessário que primeiro o evangelho seja pregado a todas as nações.

11 — Quando, pois, levarem vocês para os entregar, não se preocupem com o que irão dizer, mas digam o que lhes for concedido naquela hora. Porque não são vocês que estão falando, mas o Espírito Santo. 12 Um irmão entregará à morte outro irmão, e o pai entregará o filho. Haverá filhos que se levantarão contra os seus pais e os matarão. 13 Todos odiarão vocês por causa do meu nome; aquele, porém, que ficar firme até o fim, esse será salvo.

14 — Quando, pois, vocês virem o abominável da desolação situado onde não deve estar (quem lê entenda), então os que estiverem na Judeia fujam para os montes. 15 Quem estiver no terraço não desça nem entre para tirar de casa alguma coisa. 16 E quem estiver no campo não volte atrás para buscar a sua capa. 17 Ai das que estiverem grávidas e das que amamentarem naqueles dias! 18 Orem para que isso não aconteça no inverno. 19 Porque aqueles dias serão de tamanha tribulação, como nunca houve desde o princípio do mundo criado por Deus até agora e nunca jamais haverá. 20 Se o Senhor não tivesse abreviado aqueles dias, ninguém seria salvo. Mas, por causa dos eleitos que ele escolheu, Deus abreviou tais dias. 21 Então, se alguém disser a vocês: "Olhem! Aqui está o Cristo!" ou: "Olhem! Ali está ele!", não acreditem. 22 Porque surgirão falsos cristos e falsos profetas, operando sinais e prodígios, para enganar, se possível, os próprios eleitos. 23 Estejam de sobreaviso; tudo isso tenho predito a vocês.

24 — Mas, naqueles dias, após a referida tribulação, o sol escurecerá, a lua não dará a sua claridade, 25 as estrelas cairão do firmamento e os poderes dos céus serão abalados. 26 Então verão o Filho do Homem vindo nas nuvens, com grande poder e glória. 27 E então ele enviará os anjos e reunirá os seus escolhidos dos quatro ventos, da extremidade da terra até a extremidade do céu.

28 — Aprendam, pois, a parábola da figueira: quando já os seus ramos se renovam e as folhas brotam, vocês sabem que o verão está próximo. 29 Assim, também vocês, quando virem acontecer essas coisas, saibam que está próximo, às portas. 30 Em verdade lhes digo que não passará esta geração sem que tudo isto aconteça. 31 Passará o céu e a terra, porém as minhas palavras não passarão.

32 — Mas a respeito daquele dia ou da hora ninguém sabe, nem os anjos no céu, nem o Filho, senão o Pai.

33 — Estejam de sobreaviso e vigiem, porque vocês não sabem quando será o tempo. 34 É como um homem que, ausentando-se do país, deixa a sua casa, dá autoridade aos seus servos, a cada um a sua obrigação, e ao porteiro ordena que vigie. 35 Portanto, vigiem, porque vocês não sabem quando virá o dono da casa: se à tarde, se à meia-noite, se ao cantar do galo, se pela manhã; 36 para que, vindo ele inesperadamente, não encontre vocês dormindo. 37 O que, porém, digo a vocês, digo a todos: vigiem!

1 ויהי בצאתו מן המקדש ויאמר אליו אחד מתלמידיו רבי ראה מה יפו האבנים והבנינים האלה׃

2 ויען ישוע אתו ויאמר הראית את כל הבנינים הגדולים האלה לא תשאר אבן על אבן אשר לא תתפרק׃

3 וישב על הר הזיתים ממול המקדש וישאלהו פטרוס ויעקב ויוחנן ואנדרי והם אתו לבדם׃

4 אמר נא לנו מתי תהיה זאת ומה הוא האות בבא העת אשר תעשה בה כל זאת׃

5 ויען אתם ישוע ויחל לדבר ראו פן יתעה אתכם איש׃

6 כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא ויתעו רבים׃

7 ובשמעכם מלחמות ושמעות מלחמה אל תבהלו כי היו תהיה זאת אך לא זאת היא הקץ׃

8 כי יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה והיה רעש כה וכה והיה רעב ומהומה׃

9 אלה ראשית החבלים ואתם השמרו בנפשתיכם כי ימסרו אתכם לסנהדריות והכיתם בבתי כנסיות ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם׃

10 והבשורה צריכה להקרא בראשנה לכל הגוים׃

11 וכאשר יוליכו ומסרו אתכם אל תדאגו ואל תחשבו מה תדברו כי הדבר אשר ינתן לכם בשעה ההיא אותו דברו יען לא אתם הם המדברים כי אם רוח הקדש׃

12 ואח ימסר את אחיו למות ואב את בנו וקמו בנים באבותם והמיתו אותם׃

13 והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃

14 וכי תראו את שקוץ משמם הנאמר ביד דניאל הנביא עמד במקום אשר לא לו הקורא יבין אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל ההרים׃

15 ואשר על הגג אל ירד הביתה ואל יבא פנימה לשאת דבר מביתו׃

16 ואשר בשדה אל ישב הביתה לשאת מלבושו׃

17 ואוי להרות ולמיניקות בימים ההמה׃

18 אך התפללו אשר לא תהיה מנוסתכם בחרף׃

19 כי הימים ההם יהיו עת צרה אשר לא נהיתה כמוה מראשית הבריאה אשר ברא אלהים עד עתה וכמוה לא תהיה עוד׃

20 ולולי קצר יהוה את הימים ההם לא יושע כל בשר אך למען הבחירים אשר בחר בם קצר את הימים׃

21 ואז אם יאמר איש אליכם הנה פה המשיח או הנהו שם אל תאמינו׃

22 כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר ונתנו אתות ומופתים להתעות אף את הבחירים אם יוכלו׃

23 ואתם ראו הנה מראש הגדתי לכם את כל׃

24 והיה בימים ההם אחרי הצרה ההיא תחשך השמש והירח לא יגיה אורו׃

25 והכוכבים יפלו מן השמים וכחות השמים יתמוטטו׃

26 ואז יראו את בן האדם בא בעננים בגבורה רבה ובכבוד׃

27 ואז ישלח את מלאכיו ויקבץ את בחיריו מארבע הרוחות מקצה הארץ עד קצה השמים׃

28 למדו נא את משל התאנה כשירטב ענפה ופרח עלה ידעתם כי קרוב הקיץ׃

29 כן אף אתם בראתכם כי היו כל אלה דעו כי קרוב הוא לפתח׃

30 אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה׃

31 השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃

32 אך עת בוא היום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע אותה גם לא מלאכי השמים גם לא הבן מבלעדי האב׃

33 ראו שקדו והתפללו כי לא ידעתם מתי תהיה העת׃

34 והיה כאיש הולך למרחק אשר עזב את ביתו ויתן שלטן לעבדיו ולאיש איש את מלאכתו וגם את השוער צוה לשקד׃

35 לכן שקדו כי לא ידעתם מתי יבוא בעל הבית אם לעת ערב או בחצות הלילה אם בעת קריאת הגבר או בבקר׃

36 פן יבוא פתאם ומצא אתכם ישנים׃

37 ואת אשר אמרתי לכם אמר אני לכל שקדו׃