1 Quando Jesus acabou de dar estas instruções a seus doze discípulos, saiu dali para ir ensinar e pregar nas cidades deles.

2 Quando João, no cárcere, ouviu falar das obras de Cristo, mandou que seus discípulos fossem perguntar:

3 — Você é aquele que estava para vir ou devemos esperar outro?

4 Então Jesus lhes respondeu:

— Voltem e anunciem a João o que estão ouvindo e vendo: 5 os cegos veem, os coxos andam, os leprosos são purificados, os surdos ouvem, os mortos são ressuscitados e aos pobres está sendo pregado o evangelho. 6 E bem-aventurado é aquele que não achar em mim motivo de tropeço.

7 Quando os discípulos de João foram embora, Jesus começou a dizer ao povo a respeito de João:

— O que vocês foram ver no deserto? Um caniço agitado pelo vento? 8 O que vocês foram ver? Um homem vestido de roupas finas? Os que vestem roupas finas moram nos palácios reais. 9 Sim, o que foram ver? Um profeta? Sim, eu lhes digo, e muito mais do que um profeta. 10 Este é aquele de quem está escrito:

"Eis que eu envio adiante de você

o meu mensageiro,

que preparará o caminho

diante de você."

11 — Em verdade lhes digo: entre os nascidos de mulher, não apareceu ninguém maior do que João Batista; mas o menor no Reino dos Céus é maior do que ele. 12 Desde os dias de João Batista até agora, o Reino dos Céus sofre violência, e os que usam de força se apoderam dele. 13 Porque todos os Profetas e a Lei profetizaram até João. 14 E, se vocês o querem reconhecer, ele mesmo é Elias, que estava para vir. 15 Quem tem ouvidos para ouvir, ouça.

16 — Mas a que compararei esta geração? É semelhante a meninos que, sentados nas praças, gritam aos companheiros:

17 "Nós tocamos flauta,

mas vocês não dançaram;

entoamos lamentações,

mas vocês não prantearam."

18 — Pois veio João, que não comia nem bebia, e as pessoas dizem: "Ele tem demônio!" 19 Veio o Filho do Homem, comendo e bebendo, e as pessoas dizem: "Eis aí um glutão e bebedor de vinho, amigo de publicanos e pecadores!" Mas a sabedoria é justificada por suas obras.

20 Então Jesus começou a repreender as cidades nas quais ele tinha feito muitos milagres, pelo fato de não terem se arrependido:

21 — Ai de você, Corazim! Ai de você, Betsaida! Porque, se em Tiro e em Sidom se tivessem operado os milagres que foram feitos em vocês, há muito que elas teriam se arrependido com pano de saco e cinza. 22 Mas eu digo a vocês que, no Dia do Juízo, haverá menos rigor para Tiro e Sidom do que para vocês.

23 — E você, Cafarnaum, pensa que será elevada até o céu? Será jogada no inferno! Porque, se em Sodoma se tivessem operado os milagres que foram feitos em você, ela teria permanecido até o dia de hoje. 24 Mas eu digo a vocês que, no Dia do Juízo, haverá menos rigor para a terra de Sodoma do que para você.

25 Por aquele tempo, Jesus exclamou:

— Graças te dou, ó Pai, Senhor do céu e da terra, porque escondeste estas coisas dos sábios e instruídos e as revelaste aos pequeninos. 26 Sim, ó Pai, porque assim foi do teu agrado. 27 Tudo me foi entregue por meu Pai. Ninguém conhece o Filho, a não ser o Pai; e ninguém conhece o Pai, a não ser o Filho e aquele a quem o Filho o quiser revelar.

28 — Venham a mim todos vocês que estão cansados e sobrecarregados, e eu os aliviarei. 29 Tomem sobre vocês o meu jugo e aprendam de mim, porque sou manso e humilde de coração; e vocês acharão descanso para a sua alma. 30 Porque o meu jugo é suave, e o meu fardo é leve.

1 ויהי ככלות ישוע לצות את שנים עשר תלמידיו וילך משם ללמד ולקרא בעריהם׃

2 ויוחנן שמע בבית הסהר את מעשי המשיח וישלח שנים מתלמידיו׃

3 ויאמר אליו האתה הוא הבא אם נחכה לאחר׃

4 ויען ישוע ויאמר להם לכו הגידו ליוחנן את אשר שמעתם וראיתם׃

5 עורים ראים ופסחים מתהלכים מצרעים מטהרים וחרשים שומעין ומתים קמים ועניים מתבשרי ישועה הם׃

6 ואשרי אשר לא יכשל בי׃

7 המה הלכו להם וישוע החל לדבר אל המון העם על אדות יוחנן ויאמר מה זה יצאתם המדברה לראות הקנה אשר ינוע ברוח׃

8 ואם לא מה זה יצאתם לראות האיש לבוש בגדי עדנים הנה הלבשים עדנים בבתי המלכים המה׃

9 ואם לא מה זה יצאתם לראות אם איש נביא הן אני אמר לכם כי גם גדול הוא מנביא׃

10 כי זה הוא אשר כתוב עליו הנני שלח מלאכי לפניך ופנה רדכך לפניך׃

11 אמן אמר אני לכם לא קם בילודי אשה איש גדול מיוחנן המטביל אך הקטן במלכות השמים גדול הוא ממנו׃

12 ומימי יוחנן המטביל עד הנה מלכות השמים נתפשה בחזקה והמתחזקים יחטפוה׃

13 כי כל הנביאים והתורה עדי יוחנן נבאו׃

14 ואם תרצו לקבל הנה הוא אליה העתיד לבוא׃

15 מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

16 ואל מי אדמה את הדור הזה דומה הוא לילדים הישבים בשוקים וקראים לחבריהם לאמר׃

17 חללנו לכם בחלילים ולא רקדתם קוננו לכם קינה ולא ספדתם׃

18 כי בא יוחנן לא אכל ולא שתה ויאמרו שד בו׃

19 ויבא בן האדם והוא אכל ושתה ויאמרו הנה איש זולל וסבא ואהב מוכסים וחטאים ונצדקה החכמה מאת בניה׃

20 אז החל לגער בערים אשר רב גבורותיו נעשו בתוכן ולא שבו׃

21 אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן לו בצור ובצידון נעשו הלא כבר שבו בשק ואפר׃

22 אבל אני אמר לכם כי ביום הדין יקל לצור וצידון יותר מכם׃

23 ואת כפר נחום המרוממה עד השמים עד שאול תורדי כי הגבורות אשר נעשו בתוכך לו בסדום נעשו כי עתה עמדה על תלה עד היום הזה׃

24 אבל אני אמר לכם כי ביום הדין יקל לאדמת סדום ממך׃

25 בעת ההיא ענה ישוע ואמר אודך אבי אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעוללים׃

26 הן אבי כי כן היה רצון לפניך׃

27 הכל נמסר לי מאת אבי ואין מכיר את הבן בלתי האב ואין מכיר את האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו׃

28 לכו אלי כל העמלים והטעונים ואני אניח לכם׃

29 קבלו עליכם את עלי ולמדו ממני כי ענו ושפל רוח אנכי ותמצאו מרגוע לנפשתיכם׃

30 כי עלי נעים הוא וקל משאי׃