1 Então Jesus falou às multidões e aos seus discípulos:

2 — Na cadeira de Moisés se assentaram os escribas e os fariseus. 3 Portanto, façam e observem tudo o que eles disserem a vocês, mas não os imitem em suas obras; porque dizem e não fazem. 4 Atam fardos pesados, difíceis de carregar, e os põem sobre os ombros dos outros, mas eles mesmos nem com o dedo querem movê-los. 5 Praticam todas as suas obras a fim de serem vistos pelos outros; pois alargam os seus filactérios e alongam as franjas de suas capas. 6 Gostam do primeiro lugar nos banquetes e das primeiras cadeiras nas sinagogas, 7 das saudações nas praças e de serem chamados de "mestre". 8 Mas vocês não serão chamados de "mestre", porque um só é Mestre de vocês, e todos vocês são irmãos. 9 Aqui na terra, não chamem ninguém de "pai", porque só um é o Pai de vocês, aquele que está nos céus. 10 Nem queiram ser chamados de "guias", porque um só é o Guia de vocês, o Cristo. 11 Mas o maior entre vocês será o servo de vocês. 12 Quem se exaltar será humilhado; e quem se humilhar será exaltado.

13 — Ai de vocês, escribas e fariseus, hipócritas, porque vocês fecham o Reino dos Céus diante das pessoas; pois vocês mesmos não entram, nem deixam entrar os que estão entrando!

14 [— Ai de vocês, escribas e fariseus, hipócritas, porque vocês devoram as casas das viúvas e, para o justificar, fazem longas orações; por isso, vocês sofrerão juízo muito mais severo!]

15 — Ai de vocês, escribas e fariseus, hipócritas, porque vocês percorrem o mar e a terra para fazer um prosélito; e, uma vez feito, o tornam filho do inferno duas vezes mais do que vocês!

16 — Ai de vocês, guias cegos, que dizem: "Se alguém jurar pelo santuário, isso não tem importância; mas, se alguém jurar pelo ouro do santuário, fica obrigado pelo que jurou!" 17 Seus tolos e cegos! Qual é mais importante: o ouro ou o santuário que santifica o ouro? 18 E vocês dizem: "Se alguém jurar pelo altar, isso não tem importância; mas, se alguém jurar pela oferta que está sobre o altar, fica obrigado pelo que jurou." 19 Cegos! Qual é mais importante: a oferta ou o altar que santifica a oferta? 20 Portanto, quem jurar pelo altar jura por ele e por tudo o que está sobre ele. 21 Quem jurar pelo santuário jura por ele e por aquele que nele habita; 22 e quem jurar pelo céu jura pelo trono de Deus e por aquele que está sentado no trono.

23 — Ai de vocês, escribas e fariseus, hipócritas, porque vocês dão o dízimo da hortelã, do endro e do cominho e desprezam os preceitos mais importantes da Lei: a justiça, a misericórdia e a fé. Mas vocês deviam fazer estas coisas, sem omitir aquelas! 24 Guias cegos! Coam um mosquito, mas engolem um camelo!

25 — Ai de vocês, escribas e fariseus, hipócritas, porque vocês limpam o exterior do copo e do prato, mas estes, por dentro, estão cheios de roubo e de glutonaria! 26 Fariseu cego! Limpe primeiro o interior do copo, para que também o seu exterior fique limpo!

27 — Ai de vocês, escribas e fariseus, hipócritas, porque vocês são semelhantes aos sepulcros pintados de branco, que, por fora, se mostram belos, mas interiormente estão cheios de ossos de mortos e de toda podridão! 28 Assim também vocês, por fora, parecem justos aos olhos dos outros, mas, por dentro, estão cheios de hipocrisia e de maldade.

29 — Ai de vocês, escribas e fariseus, hipócritas, porque vocês edificam os sepulcros dos profetas, enfeitam os túmulos dos justos 30 e dizem: "Se nós tivéssemos vivido nos dias de nossos pais, não teríamos sido seus cúmplices, quando mataram os profetas!" 31 Assim, vocês dão testemunho contra si mesmos de que são filhos dos que mataram os profetas. 32 Portanto, tratem de terminar aquilo que os pais de vocês começaram.

33 — Serpentes, raça de víboras! Como esperam escapar da condenação do inferno? 34 Por isso, eis que eu lhes envio profetas, sábios e escribas. A uns vocês matarão e a outros crucificarão; a outros ainda vocês açoitarão nas sinagogas e perseguirão de cidade em cidade; 35 para que recaia sobre vocês todo o sangue justo derramado sobre a terra, desde o sangue do justo Abel até o sangue de Zacarias, filho de Baraquias, a quem vocês mataram entre o santuário e o altar. 36 Em verdade lhes digo que todas estas coisas hão de vir sobre a presente geração.

37 — Jerusalém, Jerusalém! Você mata os profetas e apedreja os que lhe são enviados! Quantas vezes eu quis reunir os seus filhos, como a galinha ajunta os seus pintinhos debaixo das asas, mas vocês não quiseram! 38 Eis que a casa de vocês ficará deserta. 39 Pois eu lhes afirmo que, desde agora, não me verão mais, até que venham a dizer: "Bendito o que vem em nome do Senhor!"

1 אז ידבר ישוע אל המון העם ואל תלמידיו לאמר׃

2 על כסא משה ישבו הסופרים והפרושים׃

3 לכן כל אשר יאמרו לכם תשמרו לעשות אך כמעשיהם לא תעשו כי אמרים הם ואינם עשים׃

4 כי אסרים משאת כבדים ועמסים על שכם האנשים ולא יאבו להניעם אף באצבעם׃

5 ועשים את כל מעשיהם להראות בהם לבני אדם כי מרחיבים את תפליהם ומגדילים את ציציותיהם׃

6 ואהבים את הסבת הראש בסעודות ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות׃

7 ואת שאלות שלומם בשוקים ואת אשר יקראו להם בני האדם רבי רבי׃

8 אולם אתם אל תקראו רבי כי אחד הוא רבכם המשיח ואתם אחים כלכם׃

9 ואל תקראו אב לאיש מכם על האדמה כי אחד הוא אביכם אשר בשמים׃

10 גם אל תקראו מנהיגים כי אחד הוא מנהיגכם המשיח׃

11 והגדול בכם יהי לכם למשרת׃

12 כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃

13 אך אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי סגרים אתם לפני האדם את מלכות השמים הן אתם לא תבאו בה ואת הבאים לא תניחו לבוא׃

14 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בלעים אתם את בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עין תחת זאת משפט על יתר תקחו׃

15 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי סובבים אתם בים וביבשה למען גיר גר אחד וכי יתגיר תעשו אותו לבן גיהנם כפלים יותר מכם׃

16 אוי לכם מנהלים עורים האמרים הנשבע בהיכל אין זאת מאומה והנשבע בזהב ההיכל יאשם׃

17 אתם הכסילים והעורים כי מה הוא הגדול אם הזהב או ההיכל המקדש את הזהב׃

18 ואמרתם הנשבע במזבח אין מאומה והנשבע בקרבן אשר עליו יאשם׃

19 אתם הכסילים והעורים כי מה הוא הגדול אם הקרבן או המזבח המקדש את הקרבן׃

20 לכן הנשבע במזבח נשבע בו ובכל אשר עליו׃

21 והנשבע בהיכל נשבע בו ובשוכן בתוכו׃

22 והנשבע בשמים נשבע בכסא אלהים ובישב עליו׃

23 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מעשרים אתם את המנתא ואת השבת ואת הכמן ותניחו את החמורות בתורה את המשפט ואת החסד ואת האמונה והיה לכם לעשות את אלה ולא להניח גם את אלה׃

24 מנהלים עורים המסננים את היתוש ובלעים את הגמל׃

25 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מטהרים אתם פני הכוס והקערה מחוץ ותוכן מלא גזל ופריצות׃

26 פרוש עור טהר בראשונה את תוך הכוס למען תטהר גם מחוץ׃

27 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי דמים אתם לקברים המסידים הנראים נאים מחוץ ותוכם מלא עצמות מתים וכל טמאה׃

28 ככה גם אתם מחוץ נראים כצדיקים אל בני אדם ותוככם מלא חנפה ואון׃

29 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בונים אתם את קברי הנביאים ותיפו את מצבות קברות הצדיקים׃

30 ואמרתם אם היינו בימי אבותינו לא היתה ידנו עמהם לשפך דם הנביאים׃

31 ובכן תעידו על נפשכם כי בנים אתם לרוצחי הנביאים׃

32 אף אתם מלאו סאת אבותיכם׃

33 נחשים אתם ילדי הצפעונים איכה תמלטו מדין גיהנם׃

34 לכן הנני שלח לכם נביאים וחכמים וסופרים ומהם תהרגו ותצלבו ומהם תכו בשוטים בבתי כנסיותיכם ותרדפום מעיר לעיר׃

35 למען יבא עליכם כל דם נקי הנשפך בארץ מדם הבל הצדיק עד דם זכריה בן ברכיה אשר רצחתם אותו בין ההיכל ולמזבח׃

36 אמן אמר אני לכם בא יבא כל אלה על הדור הזה׃

37 ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את השלוחים אליה כמה פעמים רציתי לקבץ את בניך כתרנגלת המקבצת את אפרחיה תחת כנפיה ולא אביתם׃

38 הנה ביתכם יעזב לכם שמם׃

39 כי אני אמר לכם ראה לא תראוני מעתה עד אשר תאמרו ברוך הבא בשם יהוה׃