1 Quando Jesus desceu do monte, grandes multidões o seguiram. 2 E eis que um leproso aproximou-se e o adorou, dizendo:

— Senhor, se quiser, pode me purificar.

3 E Jesus, estendendo a mão, tocou nele, dizendo:

— Quero, sim. Fique limpo!

E, no mesmo instante, ele ficou limpo da sua lepra. 4 Então Jesus lhe disse:

— Olhe, não conte isso a ninguém, mas vá, apresente-se ao sacerdote e faça a oferta que Moisés ordenou, para servir de testemunho ao povo.

5 Tendo Jesus entrado em Cafarnaum, um centurião se aproximou dele, implorando:

6 — Senhor, o meu servo está na minha casa, de cama, paralítico, sofrendo horrivelmente.

7 Jesus lhe disse:

— Eu vou lá curá-lo.

8 Mas o centurião respondeu:

— Senhor, não sou digno de recebê-lo em minha casa. Mas apenas mande com uma palavra, e o meu servo será curado. 9 Porque também eu sou homem sujeito à autoridade, tenho soldados às minhas ordens e digo a este: "Vá", e ele vai; e a outro: "Venha", e ele vem; e ao meu servo: "Faça isto", e ele o faz.

10 Ao ouvir isso, Jesus ficou admirado e disse aos que o acompanhavam:

— Em verdade lhes digo que nem mesmo em Israel encontrei fé como esta. 11 Digo a vocês que muitos virão do Oriente e do Ocidente e tomarão lugar à mesa com Abraão, Isaque e Jacó no Reino dos Céus. 12 Mas os filhos do Reino serão lançados para fora, nas trevas; ali haverá choro e ranger de dentes.

13 Então Jesus disse ao centurião:

— Vá! E seja feito conforme você crê.

E, naquela mesma hora, o servo do centurião foi curado.

14 Tendo Jesus chegado à casa de Pedro, viu a sogra deste acamada, com febre. 15 Mas Jesus tomou-a pela mão, e a febre a deixou. Ela se levantou e passou a servi-lo.

16 Ao cair da tarde, trouxeram a Jesus muitos endemoniados. E apenas com a palavra expulsou os espíritos e curou todos os que estavam doentes, 17 para se cumprir o que foi dito por meio do profeta Isaías:

"Ele mesmo tomou

as nossas enfermidades

e carregou as nossas doenças."

18 Vendo Jesus muita gente ao seu redor, ordenou que passassem para a outra margem. 19 Então, aproximando-se dele um escriba, disse a Jesus:

— Mestre, vou segui-lo para onde quer que o senhor for.

20 Mas Jesus lhe respondeu:

— As raposas têm as suas tocas e as aves do céu têm os seus ninhos, mas o Filho do Homem não tem onde reclinar a cabeça.

21 E outro dos discípulos lhe disse:

— Senhor, deixe-me ir primeiro sepultar o meu pai.

22 Mas Jesus respondeu:

— Siga-me e deixe que os mortos sepultem os seus mortos.

23 Jesus entrou no barco e os seus discípulos o seguiram. 24 E eis que levantou-se no mar uma grande tempestade, de modo que as ondas cobriam o barco. Jesus, porém, estava dormindo. 25 Mas os discípulos foram acordá-lo, dizendo:

— Senhor, salve-nos! Estamos perecendo!

26 Então Jesus perguntou:

— Por que vocês são tão medrosos, homens de pequena fé?

E, levantando-se, repreendeu os ventos e o mar; e tudo ficou bem calmo. 27 E aqueles homens ficaram admirados, dizendo:

— Quem é este que até os ventos e o mar lhe obedecem?

28 Quando Jesus chegou à outra margem, à terra dos gadarenos, dois endemoniados foram ao seu encontro, saindo dentre os túmulos. Eles eram tão furiosos, que ninguém podia passar por aquele caminho. 29 E eis que gritaram:

— O que você quer conosco, Filho de Deus? Você veio aqui nos atormentar antes do tempo?

30 Ora, uma grande manada de porcos estava pastando não longe deles. 31 Então os demônios pediram a Jesus com insistência:

— Se você vai nos expulsar, mande-nos para a manada de porcos.

32 Jesus disse:

— Pois vão.

E eles, saindo, entraram nos porcos; e eis que toda a manada se precipitou, despenhadeiro abaixo, para dentro do mar, e morreram nas águas.

33 Os que tratavam dos porcos fugiram e, chegando à cidade, anunciaram todas estas coisas e o que tinha acontecido com os endemoniados. 34 Então a cidade toda saiu para encontrar-se com Jesus. E, ao vê-lo, pediram-lhe com insistência que se retirasse da terra deles.

1 וירד מן ההר וילך אחריו המון עם רב׃

2 והנה איש מצרע בא וישתחו לו ויאמר אדני אם תרצה תוכל לטהרני׃

3 וישלח ישוע את ידו ויגע בו ויאמר חפץ אנכי טהר ומיד נרפאה צרעתו׃

4 ויאמר אליו ישוע ראה פן תספר לאיש כי אם לך לך והראה אל הכהן והקרב את הקרבן אשר צוה משה לעדות להם׃

5 ויהי כבאו אל כפר נחום ויגש אליו שר מאה אחד ויתחנן לו לאמר׃

6 אדני הנה נערי נפל למשכב בביתי והוא נכה אברים ומענה עד מאד׃

7 ויאמר ישוע אליו אבא וארפאהו׃

8 ויען שר המאה ויאמר אדני נקלתי מבאך בצל קורתי אך דבר נא רק דבר ונרפא נערי׃

9 כי אנכי איש נתון תחת השלטון וגם יש תחת ידי אנשי צבא ואמרתי לזה לך והלך ולזה בוא ובא ולעבדי עשה זאת ועשה׃

10 וישמע ישוע ויתמה ויאמר אל ההלכים אחריו אמן אמר אני לכם גם בישראל לא מצאתי אמונה גדולה כזאת׃

11 ואני אמר לכם רבים יבאו ממזרח וממערב ויסבו עם אברהם ויצחק ויעקב במלכות השמים׃

12 אבל בני המלכות המה יגרשו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרוק השנים׃

13 ויאמר ישוע אל שר המאה לך וכאמונתך כן יהיה לך וירפא נערו בשעה ההיא׃

14 ויבא ישוע ביתה פטרוס וירא את חמותו נפלת למשכב כי אחזתה הקדחת׃

15 ויגע בידה ותרף ממנה הקדחת ותקם ותשרתם׃

16 ויהי לעת ערב ויביאו אליו רבים אחוזי שדים ויגרש את הרוחות בדבר וירפא את כל החולים׃

17 למלאת את אשר דבר ישעיהו הנביא לאמר חלינו הוא נשא ומכאבינו סבלם׃

18 ויהי כראות ישוע המון עם רב סביבתיו ויצו לעבר משם אל עבר הים׃

19 ויגש אליו אחד הסופרים ויאמר אליו רבי אלכה אחריך אל כל אשר תלך׃

20 ויאמר אליו ישוע לשועלים יש חורי עפר ולעוף השמים קנים ובן האדם אין לו מקום להניח שם את ראשו׃

21 ואחר מן התלמידים אמר אליו אדני הניחה לי בראשונה ללכת ולקבר את אבי׃

22 ויאמר אליו ישוע לך אחרי והנח למתים לקבר את מתיהם׃

23 וירד אל האניה וירדו אתו תלמידיו׃

24 והנה סער גדול היה בים ותכסה האניה בגלים והוא ישן׃

25 ויגשו אליו תלמידיו ויעירו אותו לאמר הושיענו אדנינו אבדנו׃

26 ויאמר אליהם קטני האמונה למה זה יראתם ויקם ויגער ברוחות ובים ותהי דממה גדולה׃

27 ויתמהו האנשים ויאמרו מי אפוא הוא אמר גם הרוחות והים לו ישמעון׃

28 ויהי כבאו אל עבר הים אל ארץ הגרגשים ויפגשוהו שני אנשים אחוזי שדים יצאים מבתי הקברות והמה רגונים מאד עד אשר לא יכל איש לעבר בדרך ההוא׃

29 והנה הם צעקים לאמר מה לנו ולך ישוע בן האלהים הבאת הלם לענותנו בלא עתנו׃

30 ועדר חזירים רבים היה שם במרעה הרחק מהם׃

31 ויתחננו אליו השדים לאמר אם תגרשנו שלחנו בעדר החזירים׃

32 ויאמר אליהם לכו לכם ויצאו ויבאו בעדר החזירים והנה השתער כל עדר החזירים מן המורד על הים וימותו במים׃

33 וינוסו הרעים ויבאו העירה ויגידו את הכל ואת אשר נעשה לאחוזי השדים׃

34 והנה כל העיר יצאה לקראת ישוע וכראותם אתו ויבקשו ממנו לעבר מגבולם׃