1 O Senhor disse a Moisés:

2 — Vingue os filhos de Israel dos midianitas. Depois disso você será reunido ao seu povo.

3 Então Moisés falou ao povo, dizendo:

— Armem alguns de vocês para a guerra, e que eles saiam contra os midianitas, para fazerem a vingança do Senhor contra eles. 4 Enviem à guerra mil homens de cada tribo entre todas as tribos de Israel.

5 Assim, dos milhares de Israel foram mandados mil homens de cada tribo: doze mil ao todo, armados para a guerra. 6 Moisés mandou-os para a guerra, mil de cada tribo, juntamente com Fineias, filho do sacerdote Eleazar, o qual levava consigo os utensílios sagrados e as trombetas para o toque de ataque. 7 Eles atacaram os midianitas, como o Senhor havia ordenado a Moisés, 8 e mataram todos os homens. Mataram, além dos que já haviam sido mortos, os reis dos midianitas, Evi, Requém, Zur, Hur e Reba, cinco reis dos midianitas. Também mataram à espada Balaão, filho de Beor.

9 Porém os filhos de Israel levaram presas as mulheres dos midianitas e as suas crianças. Também levaram todos os seus animais, todo o seu gado e todos os seus bens. 10 Queimaram todas as cidades em que os midianitas habitavam e todos os seus acampamentos. 11 Pegaram todo o despojo e todos os prisioneiros, tanto de pessoas como de animais. 12 Trouxeram a Moisés, ao sacerdote Eleazar e à congregação dos filhos de Israel os cativos, os prisioneiros e o despojo, para o arraial, nas campinas de Moabe, junto do Jordão, na altura de Jericó.

13 Moisés, o sacerdote Eleazar, e todos os chefes da congregação saíram a recebê-los fora do arraial. 14 Moisés se indignou contra os oficiais do exército, capitães dos milhares e capitães das centenas, que vinham do campo de batalha. 15 Moisés lhes disse:

— Por que vocês deixaram viver todas as mulheres? 16 Eis que estas, por conselho de Balaão, fizeram com que os filhos de Israel fossem infiéis ao Senhor, no caso de Peor, e assim houve uma praga no meio da congregação do Senhor. 17 Agora, pois, matem, dentre as crianças, todas as do sexo masculino. Matem também todas as mulheres que já tiveram relações com algum homem, deitando-se com ele. 18 Mas todas as meninas, e as jovens que não tiveram relações com algum homem, deitando-se com ele, deixem viver para vocês.

19 — Fiquem acampados durante sete dias fora do arraial. Todos os que tiverem matado alguma pessoa ou tiverem tocado em algum morto devem se purificar no terceiro dia e no sétimo dia; purifiquem a si mesmos e também aos seus prisioneiros. 20 Purifiquem também todas as roupas, todos os objetos feitos de couro, todos os objetos feitos de pelos de cabra e todo artigo de madeira.

21 Então o sacerdote Eleazar disse aos homens do exército que tinham ido à guerra:

— Este é o estatuto da lei que o Senhor ordenou a Moisés: 22 o ouro, a prata, o bronze, o ferro, o estanho e o chumbo, 23 tudo o que pode suportar o fogo vocês devem passar pelo fogo, para que fique puro; e ainda terá de ser purificado com a água purificadora. Mas tudo o que não pode suportar o fogo vocês devem passar pela água. 24 Lavem também as suas roupas no sétimo dia, para que vocês fiquem puros; e, depois, poderão entrar no arraial.

25 O Senhor disse a Moisés:

26 — Faça a contagem daquilo que foi aprisionado, tanto de pessoas como de animais, com a ajuda do sacerdote Eleazar e dos chefes das casas dos pais da congregação. 27 Divida aquilo que foi aprisionado em duas partes iguais, uma para os soldados que saíram à guerra, e a outra para toda a congregação. 28 Dos homens do exército que saíram a esta guerra, cobre um tributo para o Senhor: de cada quinhentas cabeças, uma, tanto dos homens como dos bois, dos jumentos e das ovelhas. 29 Tome esse tributo da metade que toca aos soldados e entregue-o ao sacerdote Eleazar, como oferta ao Senhor. 30 Mas, da metade que toca aos filhos de Israel, de cada cinquenta, tome um, tanto dos homens como dos bois, dos jumentos e das ovelhas, de todos os animais; e entregue isso aos levitas que têm a seu encargo o serviço do tabernáculo do Senhor.

31 Moisés e o sacerdote Eleazar fizeram como o Senhor havia ordenado a Moisés.

32 O total do despojo que os homens de guerra pegaram foi de seiscentas e setenta e cinco mil ovelhas, 33 setenta e dois mil bois, 34 sessenta e um mil jumentos 35 e trinta e duas mil pessoas, as mulheres que ainda não haviam tido relações com homem algum, deitando-se com ele. 36 E a metade, a parte que cabe aos que saíram à guerra, foi em número de trezentas e trinta e sete mil e quinhentas ovelhas. 37 O tributo em ovelhas para o Senhor foram seiscentas e setenta e cinco. 38 E os bois foram trinta e seis mil; e o seu tributo para o Senhor, setenta e dois. 39 E os jumentos foram trinta mil e quinhentos; e o seu tributo para o Senhor, sessenta e um. 40 As pessoas foram dezesseis mil; e o seu tributo para o Senhor, trinta e duas. 41 Então Moisés deu ao sacerdote Eleazar o tributo da oferta do Senhor, como este havia ordenado a Moisés.

42 Da metade que cabe aos filhos de Israel, que Moisés havia separado da parte que cabe aos homens que saíram à guerra 43 — a metade para a congregação foram, em ovelhas, trezentas e trinta e sete mil e quinhentas; 44 em bois, trinta e seis mil; 45 em jumentos, trinta mil e quinhentos; 46 e, em pessoas, dezesseis mil —, 47 desta metade que cabe aos filhos de Israel, Moisés tomou um de cada cinquenta, tanto de pessoas como de animais, e os deu aos levitas que tinham a seu encargo o serviço do tabernáculo do Senhor, como o Senhor havia ordenado a Moisés.

48 Então os oficiais que estavam sobre os milhares do exército, capitães sobre mil e capitães sobre cem, foram falar com Moisés 49 e lhe disseram:

— Estes seus servos fizeram a conta dos homens de guerra que estiveram sob as nossas ordens, e não está faltando nenhum. 50 Por isso trouxemos uma oferta ao Senhor, cada um o que achou: objetos de ouro, ornamentos para o braço, pulseiras, sinetes, brincos e colares, para fazer expiação por nós diante do Senhor.

51 Assim, Moisés e o sacerdote Eleazar receberam deles o ouro, sendo todos os objetos finamente trabalhados. 52 Todo o ouro da oferta que os capitães de mil e os capitães de cem trouxeram ao Senhor pesou duzentos e um quilos. 53 Pois cada um dos homens de guerra havia tomado despojo para si. 54 Moisés e o sacerdote Eleazar receberam o ouro dos capitães de mil e dos capitães de cem e o trouxeram à tenda do encontro, como memorial para os filhos de Israel diante do Senhor.

1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃

2 נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמיך׃

3 וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת יהוה במדין׃

4 אלף למטה אלף למטה לכל מטות ישראל תשלחו לצבא׃

5 וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה שנים עשר אלף חלוצי צבא׃

6 וישלח אתם משה אלף למטה לצבא אתם ואת פינחס בן אלעזר הכהן לצבא וכלי הקדש וחצצרות התרועה בידו׃

7 ויצבאו על מדין כאשר צוה יהוה את משה ויהרגו כל זכר׃

8 ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע חמשת מלכי מדין ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב׃

9 וישבו בני ישראל את נשי מדין ואת טפם ואת כל בהמתם ואת כל מקנהם ואת כל חילם בזזו׃

10 ואת כל עריהם במושבתם ואת כל טירתם שרפו באש׃

11 ויקחו את כל השלל ואת כל המלקוח באדם ובבהמה׃

12 ויבאו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל עדת בני ישראל את השבי ואת המלקוח ואת השלל אל המחנה אל ערבת מואב אשר על ירדן ירחו׃

13 ויצאו משה ואלעזר הכהן וכל נשיאי העדה לקראתם אל מחוץ למחנה׃

14 ויקצף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה׃

15 ויאמר אליהם משה החייתם כל נקבה׃

16 הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל ביהוה על דבר פעור ותהי המגפה בעדת יהוה׃

17 ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה ידעת איש למשכב זכר הרגו׃

18 וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם׃

19 ואתם חנו מחוץ למחנה שבעת ימים כל הרג נפש וכל נגע בחלל תתחטאו ביום השלישי וביום השביעי אתם ושביכם׃

20 וכל בגד וכל כלי עור וכל מעשה עזים וכל כלי עץ תתחטאו׃

21 ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה יהוה את משה׃

22 אך את הזהב ואת הכסף את הנחשת את הברזל את הבדיל ואת העפרת׃

23 כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים׃

24 וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל המחנה׃

25 ויאמר יהוה אל משה לאמר׃

26 שא את ראש מלקוח השבי באדם ובבהמה אתה ואלעזר הכהן וראשי אבות העדה׃

27 וחצית את המלקוח בין תפשי המלחמה היצאים לצבא ובין כל העדה׃

28 והרמת מכס ליהוה מאת אנשי המלחמה היצאים לצבא אחד נפש מחמש המאות מן האדם ומן הבקר ומן החמרים ומן הצאן׃

29 ממחציתם תקחו ונתתה לאלעזר הכהן תרומת יהוה׃

30 וממחצת בני ישראל תקח אחד אחז מן החמשים מן האדם מן הבקר מן החמרים ומן הצאן מכל הבהמה ונתתה אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה׃

31 ויעש משה ואלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה׃

32 ויהי המלקוח יתר הבז אשר בזזו עם הצבא צאן שש מאות אלף ושבעים אלף וחמשת אלפים׃

33 ובקר שנים ושבעים אלף׃

34 וחמרים אחד וששים אלף׃

35 ונפש אדם מן הנשים אשר לא ידעו משכב זכר כל נפש שנים ושלשים אלף׃

36 ותהי המחצה חלק היצאים בצבא מספר הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות׃

37 ויהי המכס ליהוה מן הצאן שש מאות חמש ושבעים׃

38 והבקר ששה ושלשים אלף ומכסם ליהוה שנים ושבעים׃

39 וחמרים שלשים אלף וחמש מאות ומכסם ליהוה אחד וששים׃

40 ונפש אדם ששה עשר אלף ומכסם ליהוה שנים ושלשים נפש׃

41 ויתן משה את מכס תרומת יהוה לאלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה׃

42 וממחצית בני ישראל אשר חצה משה מן האנשים הצבאים׃

43 ותהי מחצת העדה מן הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף שבעת אלפים וחמש מאות׃

44 ובקר ששה ושלשים אלף׃

45 וחמרים שלשים אלף וחמש מאות׃

46 ונפש אדם ששה עשר אלף׃

47 ויקח משה ממחצת בני ישראל את האחז אחד מן החמשים מן האדם ומן הבהמה ויתן אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה כאשר צוה יהוה את משה׃

48 ויקרבו אל משה הפקדים אשר לאלפי הצבא שרי האלפים ושרי המאות׃

49 ויאמרו אל משה עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידנו ולא נפקד ממנו איש׃

50 ונקרב את קרבן יהוה איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על נפשתינו לפני יהוה׃

51 ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאתם כל כלי מעשה׃

52 ויהי כל זהב התרומה אשר הרימו ליהוה ששה עשר אלף שבע מאות וחמשים שקל מאת שרי האלפים ומאת שרי המאות׃

53 אנשי הצבא בזזו איש לו׃

54 ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאת שרי האלפים והמאות ויבאו אתו אל אהל מועד זכרון לבני ישראל לפני יהוה׃