1 Os filhos de Rúben e os filhos de Gade tinham muito gado. Quando viram a terra de Jazer e a terra de Gileade, que eram boas para a criação de gado, 2 os filhos de Gade e os filhos de Rúben foram falar com Moisés, com o sacerdote Eleazar, e com os chefes da congregação. Disseram:

3 — Atarote, Dibom, Jazer, Ninra, Hesbom, Eleale, Sebã, Nebo e Beom, 4 a terra que o Senhor subjugou diante da congregação de Israel é terra de gado; e estes seus servos têm gado.

5 Disseram mais:

— Se encontramos favor aos seus olhos, permita que a posse desta terra seja dada a estes seus servos; e não nos faça passar o Jordão.

6 Porém Moisés disse aos filhos de Gade e aos filhos de Rúben:

— Então os irmãos de vocês irão à guerra, enquanto vocês ficam aqui? 7 Por que vocês querem desanimar os filhos de Israel, para que não entrem na terra que o Senhor lhes deu? 8 Assim fizeram os pais de vocês, quando os enviei de Cades-Barneia para ver esta terra. 9 Eles chegaram até o vale de Escol e, vendo a terra, desanimaram os filhos de Israel, para que não entrassem na terra que o Senhor lhes tinha dado. 10 Então a ira do Senhor se acendeu naquele mesmo dia, e ele jurou, dizendo: 11 "Porque não me seguiram com fidelidade, é certo que os homens que saíram do Egito, de vinte anos para cima, não verão a terra que prometi com juramento a Abraão, a Isaque e a Jacó. 12 Somente Calebe, filho de Jefoné, o quenezeu, e Josué, filho de Num, verão a terra, porque seguiram o Senhor com fidelidade." 13 Por isso a ira do Senhor se acendeu contra Israel, e ele os fez andar errantes pelo deserto durante quarenta anos, até que se consumiu toda a geração que havia feito o que era mau aos olhos do Senhor. 14 E agora vocês, geração de pecadores, se levantaram em lugar de seus pais, para aumentar ainda mais o furor da ira do Senhor contra Israel. 15 Se vocês não quiserem segui-lo, também ele deixará todo o povo novamente no deserto, e vocês serão a causa da ruína deste povo.

16 Então os filhos de Gade e os filhos de Rúben se aproximaram de Moisés e lhe disseram:

— Edificaremos currais aqui para o nosso gado e cidades para as nossas crianças. 17 Mas nós nos armaremos e vamos para a guerra adiante dos filhos de Israel, até que os tenhamos levado ao seu lugar. Porém as nossas crianças ficarão nas cidades fortificadas, por causa dos moradores da terra. 18 Não voltaremos para nossas casas até que os filhos de Israel estejam de posse, cada um, da sua herança. 19 Porque não herdaremos com eles do outro lado do Jordão, nem mais adiante, porque já temos a nossa herança deste lado do Jordão, ao leste.

20 Então Moisés lhes disse:

— Se vocês fizerem isso, se vocês se armarem para a guerra diante do Senhor, 21 e cada um de vocês, armado, passar o Jordão diante do Senhor, até que ele tenha expulsado os seus inimigos de diante dele, 22 e a terra estiver subjugada diante do Senhor, então vocês poderão voltar e estarão desobrigados diante do Senhor e diante de Israel; e a posse desta terra será de vocês diante do Senhor. 23 Porém, se vocês não fizerem isso, estarão pecando contra o Senhor. E fiquem sabendo que esse pecado certamente os encontrará. 24 Construam cidades para os seus filhos e currais para as suas ovelhas; e cumpram o que vocês prometeram.

25 Então os filhos de Gade e os filhos de Rúben disseram a Moisés:

— Nós, seus servos, faremos o que nos foi ordenado. 26 Nossas crianças, nossas mulheres, nossos rebanhos e todos os nossos animais estarão aí nas cidades de Gileade, 27 mas estes seus servos passarão para o outro lado, cada um armado para a guerra, diante do Senhor Deus, como nos está sendo ordenado.

28 Então Moisés deu ordem a respeito deles ao sacerdote Eleazar, a Josué, filho de Num, e aos chefes das casas dos pais das tribos dos filhos de Israel. 29 Moisés lhes disse:

— Se os filhos de Gade e os filhos de Rúben passarem o Jordão com vocês, cada um armado para a guerra, diante do Senhor, e a terra estiver subjugada diante de vocês, então deem a eles a posse da terra de Gileade. 30 Mas, se eles não passarem, armados, com vocês, terão a parte deles entre vocês na terra de Canaã.

31 Os filhos de Gade e os filhos de Rúben responderam:

— O que o Senhor Deus disse a estes seus servos, isso faremos. 32 Passaremos, armados, diante do Senhor à terra de Canaã e teremos a posse de nossa herança deste lado do Jordão.

33 Moisés deu aos filhos de Gade, aos filhos de Rúben e à meia tribo de Manassés, filho de José, o reino de Seom, rei dos amorreus, e o reino de Ogue, rei de Basã: a terra com as cidades e seus distritos, as cidades em toda a extensão do país. 34 Os filhos de Gade edificaram Dibom, Atarote e Aroer; 35 Atarote-Sofã, Jazer e Jogbeá; 36 Bete-Ninra e Bete-Harã, cidades fortificadas, e currais de ovelhas. 37 Os filhos de Rúben edificaram Hesbom, Eleale e Quiriataim; 38 Nebo e Baal-Meom, mudando-lhes o nome, e Sibma; e deram outros nomes às cidades que edificaram. 39 Os filhos de Maquir, filho de Manassés, foram para Gileade, a tomaram e expulsaram os amorreus que estavam nela. 40 Portanto, Moisés deu Gileade a Maquir, filho de Manassés, o qual habitou nela. 41 Jair, filho de Manassés, foi e conquistou as aldeias dos amorreus; e deu-lhes o nome de Havote-Jair. 42 Noba foi e conquistou Quenate com as suas aldeias; e chamou-lhe Noba, que era o seu próprio nome.

1 ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה׃

2 ויבאו בני גד ובני ראובן ויאמרו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל נשיאי העדה לאמר׃

3 עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען׃

4 הארץ אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל ארץ מקנה הוא ולעבדיך מקנה׃

5 ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך יתן את הארץ הזאת לעבדיך לאחזה אל תעברנו את הירדן׃

6 ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה׃

7 ולמה תנואון את לב בני ישראל מעבר אל הארץ אשר נתן להם יהוה׃

8 כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את הארץ׃

9 ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישראל לבלתי בא אל הארץ אשר נתן להם יהוה׃

10 ויחר אף יהוה ביום ההוא וישבע לאמר׃

11 אם יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא מלאו אחרי׃

12 בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון כי מלאו אחרי יהוה׃

13 ויחר אף יהוה בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה עד תם כל הדור העשה הרע בעיני יהוה׃

14 והנה קמתם תחת אבתיכם תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף יהוה אל ישראל׃

15 כי תשובן מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר ושחתם לכל העם הזה׃

16 ויגשו אליו ויאמרו גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו׃

17 ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאנם אל מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ׃

18 לא נשוב אל בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו׃

19 כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה׃

20 ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה אם תחלצו לפני יהוה למלחמה׃

21 ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני יהוה עד הורישו את איביו מפניו׃

22 ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשבו והייתם נקיים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני יהוה׃

23 ואם לא תעשון כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם׃

24 בנו לכם ערים לטפכם וגדרת לצנאכם והיצא מפיכם תעשו׃

25 ויאמר בני גד ובני ראובן אל משה לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה׃

26 טפנו נשינו מקננו וכל בהמתנו יהיו שם בערי הגלעד׃

27 ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני יהוה למלחמה כאשר אדני דבר׃

28 ויצו להם משה את אלעזר הכהן ואת יהושע בן נון ואת ראשי אבות המטות לבני ישראל׃

29 ויאמר משה אלהם אם יעברו בני גד ובני ראובן אתכם את הירדן כל חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשה הארץ לפניכם ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה׃

30 ואם לא יעברו חלוצים אתכם ונאחזו בתככם בארץ כנען׃

31 ויענו בני גד ובני ראובן לאמר את אשר דבר יהוה אל עבדיך כן נעשה׃

32 נחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן׃

33 ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן יוסף את ממלכת סיחן מלך האמרי ואת ממלכת עוג מלך הבשן הארץ לעריה בגבלת ערי הארץ סביב׃

34 ויבנו בני גד את דיבן ואת עטרת ואת ערער׃

35 ואת עטרת שופן ואת יעזר ויגבהה׃

36 ואת בית נמרה ואת בית הרן ערי מבצר וגדרת צאן׃

37 ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלא ואת קריתים׃

38 ואת נבו ואת בעל מעון מוסבת שם ואת שבמה ויקראו בשמת את שמות הערים אשר בנו׃

39 וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה וילכדה ויורש את האמרי אשר בה׃

40 ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה וישב בה׃

41 ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר׃

42 ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא לה נבח בשמו׃