1 Irmãos, o desejo do meu coração e a minha súplica a Deus em favor deles é para que sejam salvos. 2 Porque dou testemunho a favor deles de que têm zelo por Deus, porém não com entendimento. 3 Desconhecendo a justiça de Deus e procurando estabelecer a sua própria justiça, não se sujeitaram à justiça que vem de Deus. 4 Porque o fim da lei é Cristo, para justiça de todo aquele que crê.
5 Ora, Moisés descreve assim a justiça que procede da lei: "Aquele que observar os seus preceitos por eles viverá." 6 Mas a justiça que procede da fé afirma o seguinte: "Não pergunte em seu coração: Quem subirá ao céu?", isto é, para trazer Cristo lá do alto; 7 ou: "Quem descerá ao abismo?", isto é, para levantar Cristo dentre os mortos. 8 Porém, o que se diz? "A palavra está perto de você, na sua boca e no seu coração", isto é, a palavra da fé que pregamos. 9 Se com a boca você confessar Jesus como Senhor e em seu coração crer que Deus o ressuscitou dentre os mortos, você será salvo. 10 Porque com o coração se crê para a justiça e com a boca se confessa para a salvação. 11 Pois a Escritura diz: "Todo aquele que nele crê não será envergonhado." 12 Porque não há distinção entre judeu e grego, uma vez que o mesmo é o Senhor de todos, rico para com todos os que o invocam. 13 Porque: "Todo aquele que invocar o nome do Senhor será salvo."
14 Como, porém, invocarão aquele em quem não creram? E como crerão naquele de quem nada ouviram? E como ouvirão, se não há quem pregue? 15 E como pregarão, se não forem enviados? Como está escrito: "Quão formosos são os pés dos que anunciam coisas boas!"
16 Mas nem todos obedeceram ao evangelho. Pois Isaías diz: "Senhor, quem creu em nossa pregação?" 17 E, assim, a fé vem pelo ouvir, e o ouvir, pela palavra de Cristo. 18 Mas pergunto: Será que eles não ouviram? É claro que sim!
"A voz deles se espalhou
por toda a terra,
e as palavras deles alcançaram
os confins do mundo."
19 Pergunto mais: será que isso não chegou ao conhecimento de Israel? Moisés já dizia:
"Eu farei com que vocês
fiquem com ciúmes
de um povo que não é nação;
por meio de gente insensata
eu os provocarei à ira."
20 E Isaías é tão ousado que diz:
"Fui achado pelos
que não me procuravam,
revelei-me aos que
não perguntavam por mim."
21 Quanto a Israel, porém, diz:
"Todo o dia estendi as mãos
a um povo desobediente
e rebelde."
1 אחי חפץ לבבי ותפלתי לאלהים בעד ישראל אשר יושעו׃
2 כי מעיד אני עליהם שיש להם קנאה לאלהים אך לא בדעת׃
3 כי את צדקת אלהים לא ידעו ויבקשו להקים את צדקתם ובעבור זאת לצדקת אלהים לא נכנעו׃
4 כי המשיח סוף התורה לצדקה לכל המאמין בו׃
5 כי משה כתב על דבר הצדקה מתוך התורה אשר יעשה אתם האדם וחי בהם׃
6 והצדקה אשר מתוך האמונה כה אמרת אל תאמר בלבבך מי יעלה השמימה הלא זאת היא להוריד את המשיח׃
7 או מי ירד לתהום זאת היא להעלות את המשיח מן המתים׃
8 אבל מה היא אמרת קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך הוא דבר האמונה אשר אנחנו מבשרים׃
9 כי אם תודה בפיך אשר ישוע הוא האדון ותאמין בלבבך אשר האלהים העירו מן המתים אז תושע׃
10 כי בלבבו יאמין האדם והיתה לו לצדקה ובפיהו יודה והיתה לו לישועה׃
11 כי הכתוב אמר כל המאמין בו לא יבוש׃
12 ואין הבדל בזה בין היהודי ליוני כי אדון אחד לכלם והוא עשיר לכל קראיו׃
13 כי כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט׃
14 ועתה איך יקראו אל אשר לא האמינו בו ואיך יאמינו באשר לא שמעו את שמעו ואיך ישמעו באין מגיד׃
15 ואיך יגידו אם אינם שלוחים ככתוב מה נאוו רגלי מבשר שלום מבשר טוב׃
16 אך לא כלם שמעו לקול הבשורה כי ישעיהו אמר יהוה מי האמין לשמעתנו׃
17 לכן האמונה באה מתוך השמועה והשמועה על ידי דבר אלהים׃
18 ואמר הכי לא שמעו אמנם בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם׃
19 ואמר הכי ישראל לא ידע הנה כבר משה אמר אני אקניאכם בלא עם בגוי נבל אכעיסכם׃
20 וישעיהו מלאו לבו לאמר נמצאתי ללא בקשני נדרשתי ללוא שאלו׃
21 ועל ישראל הוא אמר פרשתי ידי כל היום אל עם סורר ומרה׃