1 Em ti, Senhor, me refugio;
não seja eu jamais envergonhado;
livra-me por tua justiça.
2 Inclina-me os ouvidos,
livra-me depressa;
sê o meu castelo forte,
cidadela fortíssima que me salve.
3 Porque tu és a minha rocha
e a minha fortaleza;
por causa do teu nome,
tu me conduzirás e me guiarás.
4 Tira-me do laço que,
às escondidas, me armaram,
pois tu és a minha fortaleza.
5 Nas tuas mãos entrego
o meu espírito;
tu me remiste, Senhor,
Deus da verdade.
6 Tu detestas
os que adoram ídolos vãos;
eu, porém, confio no Senhor.
7 Eu me alegrarei
e regozijarei na tua bondade,
pois tens visto a minha aflição,
conheceste as angústias
de minha alma
8 e não me entregaste
nas mãos do inimigo;
firmaste os meus pés
em lugar espaçoso.
9 Compadece-te de mim, Senhor,
porque estou angustiado;
de tristeza se consomem
os meus olhos,
a minha alma e o meu corpo.
10 Gasta-se a minha vida
na tristeza,
e os meus anos, em gemidos;
debilita-se a minha força,
por causa da minha iniquidade,
e os meus ossos se consomem.
11 Tornei-me objeto de deboche
para todos os meus adversários,
de espanto para os meus vizinhos
e de horror
para os meus conhecidos;
os que me veem na rua
fogem de mim.
12 Estou esquecido
no coração deles, como morto;
sou como vaso quebrado.
13 Pois tenho ouvido
a murmuração de muitos,
terror por todos os lados;
conspirando contra mim,
tramam tirar-me a vida.
14 Quanto a mim,
confio em ti, Senhor.
Eu disse: "Tu és o meu Deus."
15 Nas tuas mãos
estão os meus dias;
livra-me das mãos
dos meus inimigos
e dos meus perseguidores.
16 Faze resplandecer o teu rosto
sobre o teu servo;
salva-me por tua misericórdia.
17 Não seja eu envergonhado,
Senhor,
pois te invoquei;
envergonhados sejam
os perversos,
emudecidos na morte.
18 Emudeçam os lábios mentirosos,
que falam insolentemente
contra o justo,
com arrogância e desdém.
19 Como é grande a tua bondade,
que reservaste aos que te temem,
da qual usas,
diante dos filhos dos homens,
para com os que em ti se refugiam!
20 No recôndito da tua presença,
tu os esconderás
das intrigas humanas,
num esconderijo os ocultarás
do conflito de línguas.
21 Bendito seja o Senhor,
que engrandeceu
a sua misericórdia
para comigo, numa cidade sitiada!
22 Eu disse na minha pressa:
"Estou excluído da tua presença."
Mas tu ouviste
a voz das minhas súplicas,
quando clamei por teu socorro.
23 Amem o Senhor, todos vocês
que são os seus santos.
O Senhor preserva os fiéis,
mas retribui com abundância
aos soberbos.
24 Sejam fortes,
e que se revigore o coração
de todos vocês
que esperam no Senhor.
1 למנצח מזמור לדוד בך יהוה חסיתי אל אבושה לעולם בצדקתך פלטני׃
2 הטה אלי אזנך מהרה הצילני היה לי לצור מעוז לבית מצודות להושיעני׃
3 כי סלעי ומצודתי אתה ולמען שמך תנחני ותנהלני׃
4 תוציאני מרשת זו טמנו לי כי אתה מעוזי׃
5 בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהוה אל אמת׃
6 שנאתי השמרים הבלי שוא ואני אל יהוה בטחתי׃
7 אגילה ואשמחה בחסדך אשר ראית את עניי ידעת בצרות נפשי׃
8 ולא הסגרתני ביד אויב העמדת במרחב רגלי׃
9 חנני יהוה כי צר לי עששה בכעס עיני נפשי ובטני׃
10 כי כלו ביגון חיי ושנותי באנחה כשל בעוני כחי ועצמי עששו׃
11 מכל צררי הייתי חרפה ולשכני מאד ופחד למידעי ראי בחוץ נדדו ממני׃
12 נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אבד׃
13 כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב בהוסדם יחד עלי לקחת נפשי זממו׃
14 ואני עליך בטחתי יהוה אמרתי אלהי אתה׃
15 בידך עתתי הצילני מיד אויבי ומרדפי׃
16 האירה פניך על עבדך הושיעני בחסדך׃
17 יהוה אל אבושה כי קראתיך יבשו רשעים ידמו לשאול׃
18 תאלמנה שפתי שקר הדברות על צדיק עתק בגאוה ובוז׃
19 מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחסים בך נגד בני אדם׃
20 תסתירם בסתר פניך מרכסי איש תצפנם בסכה מריב לשנות׃
21 ברוך יהוה כי הפליא חסדו לי בעיר מצור׃
22 ואני אמרתי בחפזי נגרזתי מנגד עיניך אכן שמעת קול תחנוני בשועי אליך׃
23 אהבו את יהוה כל חסידיו אמונים נצר יהוה ומשלם על יתר עשה גאוה׃
24 חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים ליהוה׃