1 Dá ouvidos, ó Deus,
à minha oração;
não te escondas da minha súplica.
2 Atende-me e responde-me;
sinto-me perplexo
em minha queixa
e ando perturbado,
3 por causa do clamor do inimigo
e da opressão do ímpio;
pois sobre mim lançam calamidade
e furiosamente me hostilizam.
4 O meu coração
estremece no peito,
terrores de morte
caem sobre mim.
5 Temor e tremor me sobrevêm,
e o horror se apodera de mim.
6 Então eu disse: Quem me dera
ter asas como a pomba!
Voaria e acharia descanso.
7 Eis que fugiria para longe
e ficaria no deserto.
8 Depressa eu me abrigaria
do vendaval e da tempestade.
9 Destrói, Senhor, e confunde
os seus conselhos,
porque vejo violência
e conflitos na cidade.
10 Dia e noite andam em volta dela,
nas suas muralhas,
e, dentro delas, reinam
a corrupção e a maldade.
11 Há destruição
no meio da cidade;
das suas praças não se afastam
a opressão e o engano.
12 Porque não é um inimigo
que me afronta;
se o fosse, eu o suportaria;
nem é o que me odeia
quem se exalta contra mim,
pois dele eu me esconderia;
13 mas é você, homem meu igual,
meu companheiro
e meu íntimo amigo.
14 Juntos nos entretínhamos
e íamos com a multidão
à Casa de Deus.
15 Que a morte os assalte,
e vivos desçam à sepultura!
Porque há maldade
nas suas moradas
e no seu íntimo.
16 Eu, porém, invocarei a Deus,
e o Senhor me salvará.
17 À tarde, pela manhã
e ao meio-dia,
farei as minhas queixas
e lamentarei;
e ele ouvirá a minha voz.
18 Em paz ele livra a minha alma
dos que me perseguem;
pois são muitos contra mim.
19 Deus ouvirá e lhes responderá,
ele, que preside
desde a eternidade,
porque não há neles
mudança nenhuma,
e não temem a Deus.
20 Tal homem estendeu as mãos
contra os que tinham paz
com ele;
violou a sua aliança.
21 A sua fala era mais macia
que a manteiga,
porém no coração havia guerra;
as suas palavras eram mais suaves
que o azeite,
mas eram, de fato,
espadas afiadas.
22 Lance os seus cuidados
sobre o Senhor
e ele o susterá;
jamais permitirá que o justo
seja abalado.
23 Tu, porém, ó Deus, os lançarás
na cova profunda.
Homens sanguinários
e fraudulentos
não chegarão à metade
dos seus dias;
eu, todavia, confiarei em ti.
1 למנצח בנגינת משכיל לדוד האזינה אלהים תפלתי ואל תתעלם מתחנתי׃
2 הקשיבה לי וענני אריד בשיחי ואהימה׃
3 מקול אויב מפני עקת רשע כי ימיטו עלי און ובאף ישטמוני׃
4 לבי יחיל בקרבי ואימות מות נפלו עלי׃
5 יראה ורעד יבא בי ותכסני פלצות׃
6 ואמר מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכנה׃
7 הנה ארחיק נדד אלין במדבר סלה׃
8 אחישה מפלט לי מרוח סעה מסער׃
9 בלע אדני פלג לשונם כי ראיתי חמס וריב בעיר׃
10 יומם ולילה יסובבה על חומתיה ואון ועמל בקרבה׃
11 הוות בקרבה ולא ימיש מרחבה תך ומרמה׃
12 כי לא אויב יחרפני ואשא לא משנאי עלי הגדיל ואסתר ממנו׃
13 ואתה אנוש כערכי אלופי ומידעי׃
14 אשר יחדו נמתיק סוד בבית אלהים נהלך ברגש׃
15 ישימות עלימו ירדו שאול חיים כי רעות במגורם בקרבם׃
16 אני אל אלהים אקרא ויהוה יושיעני׃
17 ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי׃
18 פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי׃
19 ישמע אל ויענם וישב קדם סלה אשר אין חליפות למו ולא יראו אלהים׃
20 שלח ידיו בשלמיו חלל בריתו׃
21 חלקו מחמאת פיו וקרב לבו רכו דבריו משמן והמה פתחות׃
22 השלך על יהוה יהבך והוא יכלכלך לא יתן לעולם מוט לצדיק׃
23 ואתה אלהים תורדם לבאר שחת אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם ואני אבטח בך׃