1 Deus se levanta; os seus inimigos
se dispersam;
os que o odeiam
fogem da sua presença.
2 Como se dissipa a fumaça,
assim tu os dispersas;
como a cera se derrete
perto do fogo,
assim os ímpios somem
da presença de Deus.
3 Os justos, porém, se alegram;
exultam na presença de Deus
e folgam de alegria.
4 Cantem a Deus, cantem louvores
ao seu nome;
exaltem aquele que cavalga
sobre as nuvens.
Senhor é o seu nome;
exultem diante dele.
5 Pai dos órfãos e juiz das viúvas
é Deus em sua santa morada.
6 Deus faz com que o solitário
more em família;
liberta os cativos
e lhes dá prosperidade;
só os rebeldes habitam
em terra estéril.
7 Ao saíres, ó Deus,
à frente do teu povo,
ao avançares pelo deserto,
8 a terra tremeu;
também os céus gotejaram
na presença de Deus;
o próprio Sinai tremeu
na presença de Deus,
do Deus de Israel.
9 Chuva abundante derramaste,
ó Deus, sobre a tua herança;
quando ela já estava exausta,
tu a restabeleceste.
10 Aí habitou o teu povo;
em tua bondade, ó Deus,
fizeste provisão
para os necessitados.
11 O Senhor deu a palavra,
e grande é o exército
das mensageiras
das boas-novas:
12 "Reis de exércitos fogem!
Eles fogem!"
E a dona de casa
reparte os despojos.
13 Por que estão repousando
entre as cercas dos apriscos?
As asas da pomba
são cobertas de prata,
cujas penas maiores
têm o brilho do ouro puro.
14 Quando o Todo-Poderoso ali
dispersa os reis,
cai neve sobre o monte Salmom.
15 Monte altíssimo
é o monte de Basã;
serra de elevações
é o monte de Basã.
16 Por que olham com inveja,
ó montes elevados,
para o monte que Deus escolheu
para sua habitação?
O Senhor habitará nele
para sempre.
17 Os carros de Deus são vinte mil,
sim, milhares de milhares.
No meio deles, está o Senhor;
o Sinai tornou-se em santuário.
18 Subiste às alturas,
levaste cativo o cativeiro;
recebeste homens por dádivas,
até mesmo rebeldes,
para que o Senhor Deus
habite no meio deles.
19 Bendito seja o Senhor que,
dia a dia, leva o nosso fardo!
Deus é a nossa salvação.
20 O nosso Deus é
o Deus libertador;
com Deus, o Senhor,
está o escaparmos da morte.
21 Sim, Deus parte a cabeça
dos seus inimigos
e racha o crânio do que anda
nos seus próprios delitos.
22 O Senhor disse:
"Eu os trarei de Basã,
eu os farei voltar
das profundezas do mar,
23 para que você banhe
o seu pé em sangue,
e a língua dos seus cães tenha
a sua porção dos inimigos."
24 Viu-se, ó Deus, o teu cortejo,
o cortejo do meu Deus,
do meu Rei, no santuário.
25 Os cantores iam na frente,
atrás vinham os tocadores
de instrumentos de cordas,
em meio às moças com tamborins.
26 Bendigam a Deus
nas congregações,
bendigam o Senhor, vocês que são
da linhagem de Israel.
27 Ali está o mais novo,
Benjamim, que os precede,
os príncipes de Judá,
em grande número,
os príncipes de Zebulom
e os príncipes de Naftali.
28 Reúne, ó Deus, a tua força,
força divina que usaste
a nosso favor,
29 oriunda do teu templo
em Jerusalém.
Os reis te oferecerão presentes.
30 Reprime a fera dos canaviais,
a multidão dos fortes como touros
e dos povos com novilhos,
pisando sobre os que cobiçam
barras de prata.
Dispersa os povos que têm prazer
na guerra.
31 Príncipes vêm do Egito;
a Etiópia corre a estender
mãos cheias para Deus.
32 Reinos da terra, cantem a Deus,
cantem louvores ao Senhor,
33 àquele que vai montado
sobre os céus,
os céus da antiguidade;
eis que ele faz ouvir a sua voz,
voz poderosa.
34 Deem glória a Deus!
A sua majestade está sobre Israel,
e a sua fortaleza, nos céus.
35 Ó Deus, tu és tremendo
no teu santuário!
O Deus de Israel,
ele dá força e poder ao seu povo.
Bendito seja Deus!
1 למנצח לדוד מזמור שיר יקום אלהים יפוצו אויביו וינוסו משנאיו מפניו׃
2 כהנדף עשן תנדף כהמס דונג מפני אש יאבדו רשעים מפני אלהים׃
3 וצדיקים ישמחו יעלצו לפני אלהים וישישו בשמחה׃
4 שירו לאלהים זמרו שמו סלו לרכב בערבות ביה שמו ועלזו לפניו׃
5 אבי יתומים ודין אלמנות אלהים במעון קדשו׃
6 אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות אך סוררים שכנו צחיחה׃
7 אלהים בצאתך לפני עמך בצעדך בישימון סלה׃
8 ארץ רעשה אף שמים נטפו מפני אלהים זה סיני מפני אלהים אלהי ישראל׃
9 גשם נדבות תניף אלהים נחלתך ונלאה אתה כוננתה׃
10 חיתך ישבו בה תכין בטובתך לעני אלהים׃
11 אדני יתן אמר המבשרות צבא רב׃
12 מלכי צבאות ידדון ידדון ונות בית תחלק שלל׃
13 אם תשכבון בין שפתים כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ׃
14 בפרש שדי מלכים בה תשלג בצלמון׃
15 הר אלהים הר בשן הר גבננים הר בשן׃
16 למה תרצדון הרים גבננים ההר חמד אלהים לשבתו אף יהוה ישכן לנצח׃
17 רכב אלהים רבתים אלפי שנאן אדני בם סיני בקדש׃
18 עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם ואף סוררים לשכן יה אלהים׃
19 ברוך אדני יום יום יעמס לנו האל ישועתנו סלה׃
20 האל לנו אל למושעות וליהוה אדני למות תוצאות׃
21 אך אלהים ימחץ ראש איביו קדקד שער מתהלך באשמיו׃
22 אמר אדני מבשן אשיב אשיב ממצלות ים׃
23 למען תמחץ רגלך בדם לשון כלביך מאיבים מנהו׃
24 ראו הליכותיך אלהים הליכות אלי מלכי בקדש׃
25 קדמו שרים אחר נגנים בתוך עלמות תופפות׃
26 במקהלות ברכו אלהים יהוה ממקור ישראל׃
27 שם בנימן צעיר רדם שרי יהודה רגמתם שרי זבלון שרי נפתלי׃
28 צוה אלהיך עזך עוזה אלהים זו פעלת לנו׃
29 מהיכלך על ירושלם לך יובילו מלכים שי׃
30 גער חית קנה עדת אבירים בעגלי עמים מתרפס ברצי כסף בזר עמים קרבות יחפצו׃
31 יאתיו חשמנים מני מצרים כוש תריץ ידיו לאלהים׃
32 ממלכות הארץ שירו לאלהים זמרו אדני סלה׃
33 לרכב בשמי שמי קדם הן יתן בקולו קול עז׃
34 תנו עז לאלהים על ישראל גאותו ועזו בשחקים׃
35 נורא אלהים ממקדשיך אל ישראל הוא נתן עז ותעצמות לעם ברוך אלהים׃