1 O anjo que falava comigo voltou e me despertou, como se desperta alguém do sono. 2 Ele me perguntou:

— O que você está vendo?

Respondi:

— Vejo um candelabro todo de ouro e um vaso de azeite em cima com as suas sete lâmpadas e sete tubos, um para cada uma das lâmpadas que estão em cima do candelabro. 3 Junto ao candelabro vejo duas oliveiras, uma à direita do vaso de azeite, e a outra à sua esquerda.

4 Então perguntei ao anjo que falava comigo:

— Meu senhor, o que é isto?

5 O anjo que falava comigo disse:

— Você não sabe o que é isto?

Respondi:

— Não, meu senhor.

6 Ele prosseguiu e me disse:

— Esta é a palavra do Senhor a Zorobabel: "Não por força nem por poder, mas pelo meu Espírito", diz o Senhor dos Exércitos.

7 — "Quem é você, ó grande monte? Diante de Zorobabel você será uma planície. Porque ele colocará a pedra de remate do templo, em meio a aclamações: ‘Haja graça e graça para ela!’"

8 Novamente a palavra do Senhor veio a mim, dizendo:

9 — As mãos de Zorobabel lançaram os alicerces deste templo, e as mãos dele vão terminar a construção, para que vocês saibam que o Senhor dos Exércitos é quem me enviou a vocês. 10 Pois quem despreza o dia dos humildes começos, esse ficará alegre ao ver o prumo nas mãos de Zorobabel. Aqueles sete olhos são os olhos do Senhor, que percorrem toda a terra.

11 Então perguntei ao anjo:

— O que são as duas oliveiras à direita e à esquerda do candelabro?

12 E acrescentei uma segunda pergunta:

— O que são aqueles dois ramos de oliveira que estão junto aos dois tubos de ouro, que vertem azeite dourado?

13 Ele me respondeu:

— Você não sabe o que é isto?

Eu respondi:

— Não, meu senhor.

14 Então ele disse:

— São os dois ungidos, que estão a serviço do Senhor de toda a terra.

1 וישב המלאך הדבר בי ויעירני כאיש אשר יעור משנתו׃

2 ויאמר אלי מה אתה ראה ויאמר ראיתי והנה מנורת זהב כלה וגלה על ראשה ושבעה נרתיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה׃

3 ושנים זיתים עליה אחד מימין הגלה ואחד על שמאלה׃

4 ואען ואמר אל המלאך הדבר בי לאמר מה אלה אדני׃

5 ויען המלאך הדבר בי ויאמר אלי הלוא ידעת מה המה אלה ואמר לא אדני׃

6 ויען ויאמר אלי לאמר זה דבר יהוה אל זרבבל לאמר לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר יהוה צבאות׃

7 מי אתה הר הגדול לפני זרבבל למישר והוציא את האבן הראשה תשאות חן חן לה׃

8 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

9 ידי זרבבל יסדו הבית הזה וידיו תבצענה וידעת כי יהוה צבאות שלחני אלכם׃

10 כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את האבן הבדיל ביד זרבבל שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ׃

11 ואען ואמר אליו מה שני הזיתים האלה על ימין המנורה ועל שמאולה׃

12 ואען שנית ואמר אליו מה שתי שבלי הזיתים אשר ביד שני צנתרות הזהב המריקים מעליהם הזהב׃

13 ויאמר אלי לאמר הלוא ידעת מה אלה ואמר לא אדני׃

14 ויאמר אלה שני בני היצהר העמדים על אדון כל הארץ׃