1 Josafá descansou com seus antepassados e foi sepultado junto deles na cidade de Davi, e seu filho Jeorão foi o seu sucessor.

2 Os irmãos de Jeorão, filhos de Josafá, foram Azarias, Jeiel, Zacarias, Azarias, Micael e Sefatias. Todos eles foram filhos de Josafá, rei de Israel.

3 Ele deu-lhes muitos presentes de prata e ouro e objetos de valor, bem como cidades fortificadas em Judá, mas o reino deu a Jeorão, porque este era seu filho mais velho.

4 Logo Jeorão se fortaleceu no reino de seu pai, e matou à espada todos os seus irmãos, juntamente com alguns dos líderes de Israel.

5 Ele tinha trinta e dois anos de idade quando começou a reinar, e reinou oito anos em Jerusalém.

6 Andou nos caminhos dos reis de Israel, como a família de Acabe havia feito, pois se casou com uma filha de Acabe. E fez o que o Senhor reprova.

7 Entretanto, por causa da aliança que havia feito com Davi, o Senhor não quis destruir a dinastia dele. Ele havia prometido manter para sempre um descendente de Davi no trono.

8 Nos dias de Jeorão, os edomitas rebelaram-se contra o domínio de Judá, proclamando seu próprio rei.

9 Por isso, Jeorão foi combatê-los com seus líderes e com todos os seus carros de guerra. Os edomitas cercaram a ele e aos chefes de seus carros de guerra, mas ele os atacou de noite e rompeu o cerco inimigo.

10 E até hoje Edom continua independente de Judá. Nessa mesma época, a cidade de Libna também tornou-se independente, pois Jeorão havia abandonado o Senhor, o Deus dos seus antepassados.

11 Ele até construiu altares idólatras nas colinas de Judá, levando o povo de Jerusalém a prostituir-se e Judá a desviar-se.

12 Então Jeorão recebeu uma carta do profeta Elias, que dizia: "Assim diz o Senhor, o Deus de Davi, seu antepassado: ‘Você não tem andado nos caminhos de seu pai Josafá nem de Asa, rei de Judá.

13 Mas sim nos caminhos dos reis de Israel, e levou Judá e o povo de Jerusalém a se prostituírem na idolatria como a família de Acabe. E ainda assassinou seus próprios irmãos, membros da família de seu pai, homens que eram melhores do que você.

14 Por isso, o Senhor vai ferir terrivelmente seu povo, seus filhos, suas mulheres e tudo o que é seu.

15 Você ficará muito doente; terá uma enfermidade no ventre, que irá piorar até que saiam os seus intestinos’ ".

16 O Senhor despertou contra Jeorão a hostilidade dos filisteus e dos árabes que viviam perto dos etíopes.

17 Eles atacaram o reino de Judá, invadiram-no e levaram todos os bens que encontraram no palácio do rei, juntamente com suas mulheres e seus filhos. Só ficou Acazias, o filho mais novo.

18 Depois disso tudo, o Senhor afligiu Jeorão com uma doença incurável nos intestinos.

19 Algum tempo depois, ao fim do segundo ano, tanto se agravou a doença que os seus intestinos saíram, e ele morreu sofrendo dores horríveis. Seu povo não fez nenhuma fogueira em sua homenagem, como havia feito para os seus antepassados.

20 Jeorão tinha trinta e dois anos de idade quando começou a reinar, e reinou oito anos em Jerusalém. Morreu sem que ninguém o lamentasse, e foi sepultado na cidade de Davi, mas não nos túmulos dos reis.

1 א וישכב יהושפט עם אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דויד וימלך יהורם בנו תחתיו

2 ב ולו אחים בני יהושפט עזריה ויחיאל וזכריהו ועזריהו ומיכאל ושפטיהו  כל אלה בני יהושפט מלך ישראל

3 ג ויתן להם אביהם מתנות רבות לכסף ולזהב ולמגדנות עם ערי מצרות ביהודה ואת הממלכה נתן ליהורם כי הוא הבכור  {פ} br

4 ד ויקם יהורם על ממלכת אביו ויתחזק ויהרג את כל אחיו בחרב וגם משרי ישראל

5 ה בן שלשים ושתים שנה יהורם במלכו ושמונה שנים מלך בירושלם

6 ו וילך בדרך מלכי ישראל כאשר עשו בית אחאב--כי בת אחאב היתה לו אשה ויעש הרע בעיני יהוה

7 ז ולא אבה יהוה להשחית את בית דויד--למען הברית אשר כרת לדויד וכאשר אמר לתת לו ניר ולבניו--כל הימים

8 ח בימיו פשע אדום מתחת יד יהודה וימליכו עליהם מלך

9 ט ויעבר יהורם עם שריו וכל הרכב עמו ויהי קם לילה ויך את אדום הסובב אליו ואת שרי הרכב

10 י ויפשע אדום מתחת יד יהודה עד היום הזה--אז תפשע לבנה בעת ההיא מתחת ידו  כי עזב את יהוה אלהי אבתיו

11 יא גם הוא עשה במות בהרי יהודה ויזן את ישבי ירושלם וידח את יהודה  {פ} br

12 יב ויבא אליו מכתב מאליהו הנביא לאמר  כה אמר יהוה אלהי דויד אביך--תחת אשר לא הלכת בדרכי יהושפט אביך ובדרכי אסא מלך יהודה

13 יג ותלך בדרך מלכי ישראל ותזנה את יהודה ואת ישבי ירושלם כהזנות בית אחאב וגם את אחיך בית אביך הטובים ממך הרגת

14 יד הנה יהוה נגף מגפה גדולה--בעמך ובבניך ובנשיך ובכל רכושך

15 טו ואתה בחליים רבים במחלה מעיך עד יצאו מעיך מן החלי ימים על ימים

16 טז ויער יהוה על יהורם את רוח הפלשתים והערבים אשר על יד כושים

17 יז ויעלו ביהודה ויבקעוה וישבו את כל הרכוש הנמצא לבית המלך וגם בניו ונשיו ולא נשאר לו בן כי אם יהואחז קטן בניו

18 יח ואחרי כל זאת--נגפו יהוה במעיו לחלי לאין מרפא

19 יט ויהי לימים מימים וכעת צאת הקץ לימים שנים יצאו מעיו עם חליו וימת בתחלאים רעים ולא עשו לו עמו שרפה כשרפת אבתיו

20 כ בן שלשים ושתים היה במלכו ושמונה שנים מלך בירושלם וילך בלא חמדה ויקברהו בעיר דויד ולא בקברות המלכים